התאחדות העובדים הגדולה בנורבגיה אישרה חרם כלכלי על ישראל

בהצבעה שהתקיימה בקונגרס הארצי של התאחדות איגודי העובדים בנורבגיה (LO), הוחלט ברוב של 88% לתמוך בחרם כלכלי על ישראל, הכולל איסור על סחר והשקעות עם חברות ישראליות. ההצבעה נערכה ב-8-9 במאי באוסלו, כך לפי דיווח של סוכנות הידיעות הפלשתינית הרשמית WAFA.

לפי הודעת ועדת פלשתין בנורבגיה באינסטגרם, 240 צירים הצביעו בעד החרם, מול 69 שהתנגדו. בהחלטה נכתב כי LO דורשת כעת מהקרן הלאומית לפנסיה בנורבגיה, כמו גם מחברות ומוסדות פיננסיים במדינה, למשוך השקעות מחברות שתורמות לכיבוש הישראלי.

לפי ההצהרה, ההחלטה משקפת תמיכה רחבה בקרב כמיליון חברי האיגוד בהטלת חרם, משיכת השקעות והטלת סנקציות על ישראל.

חמאס ופלגים הפלשתינים בירכו על ההחלטה

גם החזית הדמוקרטית לשחרור פלשתין (חז"ד) והחזית העממית לשחרור פלשתין (חז"ע) בירכו על ההחלטה. החז"ד קראה לקרנות פנסיה, חברות ומוסדות פיננסיים להימנע מהשקעות בחברות שמעורבות בכיבוש. החז"ע טענה כי הצעד מעיד על בידודה הגובר של ישראל בזירה הבינלאומית "לאחר פשעיה הגנוסידיים בעזה ובגדה".

קרן העושר הנורבגית בשווי 1.8 טריליון דולר על הכוונת

LO מיוצגת פוליטית על-ידי מפלגת העבודה השלטת בנורבגיה, ולה השפעה ניכרת מעבר לנושאי זכויות עובדים. סגן יו"ר האיגוד, שטיינר קרוגסטאד, אמר בעבר כי יש למשוך את השקעות קרן הפנסיה הלאומית - הקרן הריבונית הגדולה בעולם - מחברות הפועלות בשטחים הפלשתינים הכבושים.

לדבריו, שאלת ההשקעות עלתה לסדר היום "בשל מדיניות ישראל, ההתקפות והמלחמה בעזה ובגדה המערבית".

באפריל שלחו LO ו-47 ארגוני חברה אזרחית מכתב לשר האוצר הנורבגי ינס סטולטנברג, בקריאה ללחוץ על הבנק המרכזי לנתק קשרים עם חברות ישראליות. לפי נתוני הקרן, בסוף 2024 היא החזיקה מניות בשווי 22 מיליארד קרונות (2.12 מיליארד דולר) ב-65 חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב - המהוות כ-0.1% מתיק ההשקעות של הקרן.

הכרה בפלשתין

במאי 2024 הודיעה ממשלת נורבגיה על הכרה רשמית במדינת פלשתין. ראש הממשלה יונאס גאר סטורה אמר אז כי "נורבגיה מכירה במדינה הפלשתינית, מתוך הבנה שלפלשתינים יש זכות בסיסית לעצמאות עצמית - ושגם לפלשתינים וגם לישראלים יש את הזכות לחיות בשלום ובביטחון במדינותיהם".