המחתרת הכורדית PKK מפסיקה את המאבק המזוין נגד טורקיה

המחתרת הכורדית "מפלגת פועלי כורדיסטן" (PKK) החליטה להתפרק מנשקה ולסיים את העימות מול טורקיה אחרי 41 שנה. כך דיווחה (12.5.25) סוכנות הידיעות המזוהה עם המחתרת.
ההחלטה התקבלה בכינוס של PKK בשבוע שעבר בעירק. בהודעה נמסר שהמחתרת הכורדית "השלימה את משימה ההיסטורית", וכעת יש לעצב מחדש את היחסים בין הכורדים לטורקים. המחתרת מאמינה, לדבריה, שהמפלגות הפוליטיות הכורדיות ימלאו כעת את האחריות שמוטלת עליהן לפתח את הדמוקרטיה הכורדית, ולהבטיח את הקמתה של מדינה כורדית דמוקרטית.

דוברו של ארדואן אמר כי "זו נקודת מפנה וצעד חשוב בדרך לטורקיה חופשייה מטרור". הוא הוסיף, כי ממשלת טורקיה תפקח על תהליך פירוק הארגון.

בחודש פברואר הודיעה PKK, כי היא נענית לקריאתו של מנהיגה הכלוא, עבדאללה אוצ'לאן, להפסקת אש עם טורקיה. אוצ'לאן ייסד את PKK ב-1978, וארגונו הוביל את המרד והפעולות המזוינות של הכורדים בדרום-מזרח טורקיה מאז 1984. ב-1.3.25 הכריזה המחתרת על הפסקת אש חד-צדדית בלחימה עם טורקיה אך הציבה לכך תנאים, ובהם יצירת מסגרת משפטית למו"מ לשלום. ההודעה הנוכחית היא ללא תנאי.

יותר מ-40,000 בני אדם נהרגו בארבעת עשורי המאבק. PKK מוגדר כארגון טרור הן על-ידי טורקיה, בראשותו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, והן על-ידי ארה"ב, האיחוד האירופי, נאט"ו וקנדה, וכל שיחות השלום איתו בעבר נכשלו. להחלטה של PKK עשויות להיות השפעות פוליטיות וביטחוניות מרחיקות לכת על האזור - כולל על המתרחש בסוריה, שם פועלים כוחות כורדיים-סוריים שמשתפים פעולה עם ארה"ב.

PKK הוא ארגון בעל אידאולוגיה לאומנית-כורדית, מרקסיסטית-לניניסטית וסוציאליסטית-ליברטריאנית. אוצ'לאן היה מנהיג הארגון עד שנתפס ב-1999 בפעולה של שרותי המודיעין הטורקיים בקניה. הארגון פעל תחילה להקמת מדינה עצמאית בשטחי כורדיסטן ההיסטורית, ובמיוחד באזור דרום-מזרח טורקיה, אותו הכורדים מכנים "כורדיסטן הצפונית". בשנים האחרונות אידאולוגיית PKK התרככה והוא התרחק הן מהמרקסיזם והן מהדרישות הלאומיות התקיפות ועברה לפעול להשגת אוטונומיה, לרבות שוויון זכויות תרבותיות ולשוניות עבור הכורדים בטורקיה, ולמען ההכרה בכורדים כמיעוט אתני על-פי החוקה הטורקית.

מרבית פעולות הארגון בוצעו בטורקיה, ואלו שבוצעו מחוץ למדינה כוונו נגד יעדים טורקיים. PKK הצדיק את מאבקו המזוין בטענה לדיכוי מתמשך ומכוון של הכורדים בידי השלטון הטורקי. אחת הדוגמאות העיקריות שהוצגו להמחשת הדיכוי הייתה החוק שנחקק ב-1983 אשר הגדיר את השפה הכורדית כבלתי חוקית.

ארגוני זכויות אדם דוגמת אמנסטי האשימו את PKK בביצוע פיגועים רצחניים כנגד אזרחים טורקים וכורדים כאחד. ביקורת נמתחה גם על הממשלה הטורקית בגין פעולותיה האלימות, ובתגובה נקטה האחרונה קו פעולה נוקשה שכלל גם הסתננות לשורות הארגון, הכרזת מצב חירום ואיסור מפורש על פלגנות אתנית בחוקה ב-1982.

עד שנת 1998 נתנה סוריה חסות לאוצ'לאן ואפשרה לו לפעול משטחה נגד טורקיה, עד שממשלת טורקיה איימה על סוריה ודרשה ממנה להפסיק את התמיכה ב-PKK. כתוצאה מכך, אילצה ממשלת סוריה את אוצ'לאן לעזוב את גבולות המדינה, אולם לא הסגירה אותו לידי השלטונות הטורקיים. כאמור, הוא נתפס ב-1999, ובהיותו בכלא מיתן באופן ניכר את האידאולוגיה המוצהרת שלו. בשנים האחרונות קורא אוצ'לאן לפתרון בדרכי שלום של הסכסוך הכורדי בשטח טורקיה. הוא קרא להקמת "ועדת אמת ופיוס" שתחקור את "פשעי המלחמה" שביצעו הן PKK והן כוחות הביטחון הטורקיים.

בתי המשפט בטורקיה פסקו בשנים האחרונות, כי די בנוכחות בהפגנה (ש-PKK עוד להשתתף בה) כדי להרשיע אדם בפעולה על-פי הוראות הארגון. מפגינים הורשעו בביצוע פעולות טרור כאשר המעשה שביצעו היה לעיתים רק סימון האות וי באמצעות כף ידם, מחיאת כף, צעקה של משפט של ה-PKK, יידוי אבן או שריפת צמיג.

באוקטובר 2011 הודיעו טורקיה ואירן על תיאום מלחמה משותפת של שתי המדינות נגד הכורדים בצפון עירק, במקביל להודעתו של הנשיא ברק אובמה על השלמת הוצאת הכוחות האמריקניים מעירק עד סוף 2011. בסוף 2012 החלה PKK בתהליך שלום מול הממשל הטורקי, שנמשך שנתיים וחצי ללא הצלחה. ביולי 2015 יצאה טורקיה למבצע נרחב נגד הכורדים במזרח המדינה ובצפון עירק, ובשלושת החודשים הבאים נהרגו 2,000 חיילים, מורדים ואזרחים.