ועדת השרים לחקיקה, בראשותו של שר המשפטים, יריב לוין, החליטה (11.5.25) שהממשלה תתמוך בקריאה טרומית (בהתניות) בהצעתו של ח"כ שמחה רוטמן לקצץ בסמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון. עוד החליטה הוועדה לדחות בחודש את הדיון בהצעה המקיפה להסדרת מעמדם, זכויותיהם וחובותיהם של חיילי המילואים.
על-פי הצעתו של רוטמן, כל ההרכבים בדיונים בבית המשפט העליון ייקבעו באופן ממוחשב, ללא כל התערבות של המזכירות או של הנשיא (כיום - יצחק עמית). לדברי רוטמן, יכולתו של הנשיא לקבוע הרכבים מובילה לעיתים לכך שהתוצאה ידועה מראש. עוד מוצע, כי ההחלטה האם לקיים דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון לא תתקבל בידי הנשיא או בידי שופט שהסמיך לכך, אלא על-פי רוב של כל שופטי העליון.
הנהלת בתי המשפט מתנגדת בחריפות לשתי ההצעות ואומרת שמדובר בפגיעה מיותרת בבית המשפט, בנשיאו ובאמון הציבור בהם. לדבריה, ברוב המכריע של המקרים נקבעים ההרכבים בצורה רנדומלית, וההתערבות היא רק בעיקר במקרים בודדים של תיקים בעלי חשיבות רבה או "מגה תיקים" - וגם אז ההרכבים הם לפי הוותק בעליון. עוד היא אומרת כי ההצעה בנוגע לדיון הנוסף תביא לסרבול ולעומס מיותרים.
הצעת חוק המילואים היא של חברי הכנסת משה טור-פז (יש עתיד) ויולי אדלשטיין (הליכוד, יו"ר ועדת החוץ והביטחון), והיא הועלתה במקביל לדיונים על גיוס/השתמטות החרדים והוצאות רבבות צווים לאנשי מילואים שכבר שירתו עשרות ומאות ימים מאז פרוץ המלחמה. מוצע בה לקבוע מכסות מירביות של שירות בזמן שגרה, להסמיך את נציב קבילות החיילים לבחון את כשירות מערך המילואים ולעגן את התגמולים הכספיים ויתר הזכויות של המשרתים.
הוועדה גם דחתה בשלושה חודשים את הדיון בהצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה) ומרב מיכאלי (העבודה), ולפיה המדינה תגדיל את השתתפותה במימון הטיפול הפסיכולוגי של פדויי השבי בידי חמאס. באותו פרק זמן נדחה הדיון בהצעת החוק של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), המבקשת למנוע ממחבלים טיפול רפואי במערכת הבריאות הציבורית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה