הנהלת בתיהמ"ש: הצעת רוטמן פוגעת במעמד ביהמ"ש העליון ונשיאו

"הצעת החוק מגלמת פגיעה במעמדו של בית המשפט העליון והעומד בראשו ובאמון הציבור במערכת המשפט בכללותה". כך טוען (11.5.25) היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, ברק לייזר, בהתייחסו להצעתו של ח"כ שמחה רוטמן בנוגע לקביעת ההרכבים בבית המשפט העליון ולהחלטה על דיון נוסף. הוא מביע התנגדות נחרצת של הנהלת בתי המשפט להצעה.

ועדת השרים לחקיקה מתוכננת לדון כיום בהצעה, וככל הנראה אף לקבוע שהממשלה תתמוך בה בקריאה הטרומית. רוטמן מציע שמחשב יקבע את כל ההרכבים בדיונים בבית המשפט העליון, בנימוק שסמכותו של הנשיא לעשות זאת משפיעה בפועל על תוצאת הדיון. עוד הוא מציע, כי החלטה על דיון נוסף לא תהיה בידי הנשיא או מי שיוסמך על ידו, אלא על-פי דעת רוב שופטי העליון.

לייזר אומר, במכתב למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, כי ההרכבים ברוב התיקים נקבעים ממילא בצורה ממוחשבת ורנדומלית. "שיבוץ ההרכבים על בסיס הנתונים מתבצע על-ידי מחלקת היומן בהתאם לסדר הגעתם, לדחיפותם, להערכת ה'משקל' שלהם ולהחלטות שיפוטיות רלוונטיות הנוגעות לעניין מועד קביעתם. לאחר שיבוץ התיקים ביום דיונים, משובצים הרכבי השופטים שידונו באותו יום דיונים, וזאת על בסיס נתונים ממוחשבים בנוגע לחופשות, שבתונים, מניעויות, תורנויות וכדומה.

"עם זאת, לצורך ניהול בית המשפט העליון והקצאת שופטים ישנו צורך בהפעלת בקרה ושיקול דעת לצורך בחינת משקלות תיקים, עומס על השופטים, בחינת ניסיון ומומחיות בתחומים שונים, זמינות וחלוקה שוויונית של עומס העבודה, ואין מקום לקביעה בחוק כי שיקול הדעת יופקע לידי מחשב בלבד ללא התערבות גורם אנושי.
קביעה כאמור עשויה לפגוע ביעילות הדיונית, ובקצב שמיעת התיקים. מדובר בתקדים מסוכן של העברת סמכויות המחייבות הפעלת שיקול דעת ובקרה למחשב בלבד ללא התערבות גורם אנושי".

לייזר מוסיף, כי רק באחוזים בודדים מבין אלפי התיקים הנדונים בשנה בבית המשפט העליון, עשוי הנשיא (כיום יצחק עמית) להתערב: "כאשר ההליך מעורר שאלה משפטית מורכבת במיוחד שיש לה השלכות רוחב משמעותיות או שהיא בעלת משמעות ציבורית מיוחדת וכן ב'תיקי ענק'". ברוב המקרים, נקבעים בתיקים אלה ההרכבים לפי הוותק בבית המשפט. לייזר מעיר, כי גם בבריטניה, אירלנד, קנדה, אוסטרליה והודו מוסמך הנשיא לשבץ שופטים.

לגבי הדיון הנוסף אומר לייזר, כי הצעתו של רוטמן תוביל ל"עומס רב והקצאת משאבים בלתי סבירה לטובת העניין. זאת, שכן הידרשות לבקשה לדיון נוסף, מחייבת ראיה רוחבית ואיזון נכון למארג התכליות הקיימות והתעמקות בהליך ובפסק הדין. בהקשר זה יודגש כי שיקול הדעת מוגבל ממילא באמצעות פסיקה ענפה וארוכת שנים באשר לקריטריונים שבהם יעשה בית המשפט שימוש בעת מתן אפשרות לקיום דיון נוסף".