כך תיראה המלחמה בהון השחור: צו חדש ידרוש לחשוף את מקורות הכסף

לאחר שנים של מאבק באמצעים פליליים ובהסתרה מסועפת של הון שמקורו בעבירות חמורות, מגיעה יוזמה חדשה לישראל - ומביאה איתה גישה שונה, נוקבת ויעילה יותר: "צו רכוש בלתי מוסבר". המשמעות: המדינה תוכל לדרוש מאדם המוגדר כפעיל בארגון פשיעה להסביר כיצד רכש נכס יקר - ואם לא יצליח בכך, הרכוש יחולט לטובת המדינה, אפילו בלי כתב אישום.

ההצעה שגובשה לבקשת ח"כ צביקה פוגל, נשענת על חוק דומה שנחקק בבריטניה בשנת 2017, ואומצה מאז במדינות נוספות כמו אוסטרליה, קנדה ושוודיה. ההיגיון פשוט: אם רכושו של אדם חורג משמעותית מהכנסותיו הידועות, והאדם מקושר לעולם הפשע - עליו להסביר את הפער. אם לא - בית המשפט יכול לקבוע כי מדובר ברכוש שמקורו בפשיעה, ולחלט אותו.

איך זה יעבוד?

צילום: ח"כ צביקה פוגל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

צו רכוש בלתי מוסבר הוא כלי חקירתי שמעביר את נטל ההוכחה לבעל הרכוש. במקום שהמדינה תצטרך להוכיח כי הרכוש הושג בדרכים פליליות, על בעל הרכוש להציג ראיות שמקורו חוקי. אם הוא לא מצליח לעשות זאת, הרכוש עשוי להיחשב כ"בלתי מוסבר" ולהיחלט הליך אזרחי.

בישראל, הצו יינתן על-ידי בית המשפט המחוזי לבקשת קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, כאשר קיים חשד סביר לרכוש שמקורותיו אינם מוסברים וששוויו עולה על 150 אלף שקלים. הצו ידרוש מהמשיב למסור הצהרה, בליווי מסמכים, על הזיקה לרכוש, אופן מימונו ועלותו. אם האדם לא מגיב, מגיב באיחור או מוסר מידע שקרי - תיווצר חזקה הניתנת להפרכה כי מדובר ברכוש שנרכש שלא כדין.

ההליך כולו יתבצע במישור האזרחי, וההצהרה שמוסר המשיב לא תשמש נגדו בהליך פלילי, אלא אם מדובר בהצהרה כוזבת ביודעין - אז מדובר בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר.

דוגמאות ממדינות שונות

1. בריטניה:

* הצווים הוכנסו לחוק ב־2017 כחלק מהמאבק בהלבנת הון, במיוחד בשוק הנדל"ן היוקרתי.
* בית המשפט יכול להוציא צו אם שוכנע שיש חשד סביר שהרכוש לא נרכש בהכנסה חוקית, ושוויו עולה על 50,000 ליש"ט.
* אם בעל הרכוש לא מספק הסבר, הרכוש עשוי להיחלט הליך נפרד.

2. אוסטרליה:

* ההסדר קיים הן ברמה הפדרלית והן במדינות השונות.
* במדינת ויקטוריה נדרש כי שווי הרכוש הבלתי מוסבר יעלה על 200,000 דולר אוסטרלי.
* אי-עמידה בדרישות יכולה להוביל גם לחיוב כספי בשווי הרכוש לטובת המדינה.

3. קנדה:

* הפרובינציות קולומביה הבריטית ומניטובה אימצו הסדרים דומים.
* בקולומביה הבריטית הרף המינימלי עומד על 75,000 דולר קנדי, ובמניטובה על 125,000.
* אם לא ניתן הסבר, חלה חזקה הניתנת להפרכה כי הרכוש מקורו בפשיעה.

צווי רכוש בלתי מוסבר נועדו לפגוע ב"מודל העסקי" של הפשיעה המאורגנת, שמתבסס על רווחים עצומים שלא תמיד ניתנים להוכחה בהליך פלילי. הכלי הזה עוקף את הצורך להוכיח עבירה מסוימת, ומסתפק בהצגת פער בין הכנסות לרכוש.

לצד היתרונות, יש חששות כבדים מפני פגיעה בזכויות יסוד, בראשן הזכות לקניין ולהליך הוגן. יש גם חשש מפני שימוש יתר או שרירותי. מדינות רבות מתמודדות עם הביקורת הזו על-ידי קביעת רף סף גבוה, חובת שקיפות ודיווח שנתי לפרלמנט.

מדובר בהצעת חוק נועזת שמבקשת להפוך את מגמת האכיפה - לא עוד מרדף מתמשך אחרי ראיות פליליות, אלא דרישה ישירה להסבר כלכלי. מי שאינו יכול להסביר - לא יוכל להחזיק. הכלי הזה אינו מושלם, אך יש לו פוטנציאל לשנות את כללי המשחק במאבק בפשיעה הכלכלית.