בית משפט השלום בחיפה גזר היום (ג', 13.7.04) 8 חודשי מאסר בפועל, 14 חודשי מאסר על-תנאי ו-3,000 ש"ח קנס, על אחמד שאמי (50), קב"ט הכפר מאכר ג'דידה שבצפון, שהורשע לפני כשבועיים בהריגת הכלב הקשור של שכנו.
על פניו, זהו העונש החמור ביותר שנגזר על אדם שהורשע בהיזק לבעל חיים, עבירה שהעונש המירבי הקבוע בגינה הוא 3 שנות מאסר. עם זאת יש לציין, ששאמי הורשע בנוסף גם בעבירות של בידוי ראיות וירי באזור מגורים, שהעונש המירבי הקבוע בחוק בגינן הוא 5 שנות מאסר ושנת מאסר אחת, בהתאמה.
ירה בכלב של שכנו ללא כל סיבה וניסה לשבש הראיות
בכתב האישום שהגישה עו"ד נאוה למפל-ינקוביץ', סגן בכיר ראשון לפרקליטת מחוז חיפה, נאמר כי בחודש מאי 2000 נסע שאמי במכוניתו סמוך לביתו של אחד משכניו, וירה בכלב שהיה קשור במלונתו בחצר בעליו. הכלב האומלל שנפגע בגבו משני כדורים, נותר פצוע ומשותק עד שמת למחרת מפצעיו.
לאחר המעשה נסע שאמי לחנות נשק בכרמיאל, הפקיד את אקדחו וביקש מן המוכר שירשום במסמכיו רישום שיקרי, כאילו הנשק הופקד כשבוע קודם לכן. המוכר נענה לבקשתו, והנאשם הציג את הרישום הבדוי בפני משטרת ישראל בניסיון להטעות את החוקרים, כאילו ביום בו נורה הכלב לא היה האקדח ברשותו. הנאשם אף חזר על טענתו זו בחקירה חוזרת, אולם השוטרים הצליחו להוכיח את הרמייה והוסיפו עבירה של בידוי ראיות לכתב האישום.
שאמי הורשע בכל המיוחס לו בכתב האישום, וסגנית נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופטת רחל חוזה, ציינה כי "חסד נעשה עם הנאשם משלא נחקרה נהיגתו בזמן פסילה, כאשר מעדותו של המתלונן עולה כי ראה את הנאשם נוהג ברכבו שלו במועד התרחש הירי ואילו הנאשם גרס כי באותה העת היה פסול מלנהוג ולא נהג בכל כלי רכב".
התובעת מבקשת להעלות את רף הענישה בעבירות נגד בעלי חיים
התובעת שניהלה את המשפט, עו"ד עירין אייזינגר, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז חיפה, דרשה בשלב הטיעונים לעונש, להטיל על שאמי עונש של מאסר בפועל שלא ירוצה בדרך של עבודות שירות, וכן מאסר על-תנאי וקנס כספי. הנימוק לעונש שדרשה היה בקשר שבין מעשי אלימות כלפי בני אדם ומעשי אלימות כלפי בעלי חיים, שלטענתה הוכח במחקרים שונים.
"אין אני מבקשת מאסר ממושך", ציינה התובעת, "אולם על בית המשפט להביע את שאט הנפש ממעשי הנאשם בדרך של שליחתו למאסר, ולו קצר, מאחורי סורג ובריח". בנוסף, היא ביקשה מבית המשפט שלא להתרשם מגזרי דין שיביא הסניגור, עו"ד חנא בולוס, בהם קיבלו מתעללים בבעלי חיים עונשים קלים מאוד, ודרשה להעלות את רף הענישה בעבירות כגון אלה, כפי שהתוו בית המשפט העליון והמחוקק. עו"ד בולוס ביקש להסתפק בעונש של מאסר על-תנאי.
כן היא ציינה, כי "לנאשם הרשעות קודמות רבות בעבירות אלימות, אם כי חלקן ישנות. הנאשם ריצה בעבר מאסר בן שנה וחצי בגין חבלה חמורה. קו אחד נמשך בין עבירות האלימות כלפי בני אדם ובין ההתאכזרות לכלבו של המתלונן".
[בשולי הדברים יש לתמוה, כיצד אדם בעל עבר פלילי של עבירות אלימות משמש כקצין ביטחון של ישוב; נ.ש.].
ביהמ"ש: חברה נאורה נמדדת גם ביחסה לבעלי החיים
השופטת חוזה ציינה בהחלטתה, כי "חברה נאורה נמדדת לא רק ביחסה לבני אדם אלא גם ביחסה לבעלי החיים. התעללות בבעל חיים והתאכזרות אליו הינם מעשים בלתי מוסריים, בלתי הגונים ובלתי הוגנים... יש לבטא את הצורך החברתי בהגנה על יסודות החיים ועל בעלי חיים בענישה משמעותית ומרתיעה".
עוד ציינה השופטת, כי מאחר שההרשעות הקודמות של שאמי ניתנו לפני שנים רבות, היא מתעלמת מהן לחלוטין בגזירת עונשו. השופטת נענתה לבקשת הסניגור ועיכבה את ביצוע העונש, כדי לאפשר לשאמי להגיש עליו ערעור.
"תנו לחיות לחיות": מדובר בפסק דין מדהים
דוברת עמותת "תנו לחיות לחיות", אתי אלטמן, מסרה ל-Nfc בתגובה, כי היא "מברכת על פסק הדין המדהים. סוף כל סוף הבין בית המשפט שגם לבעלי החיים יש זכויות וגם כשפוגעים בהם זה כואב להם, בדיוק כמו שפוגעים בנו".
לדבריה, "הגיע הזמן כבר שאנשים המתעללים בבעלי חיים, יהיו מאחורי סורג ובריח, כי מי שמתעלל בבעלי חיים, אחר כך יתעלל גם בבני אדם. כל הכבוד לנציגת הפרקליטות, עו"ד עירין אייזינגר, שנלחמה והיתה הפה של החיות בבית המשפט".
ת.פ. 2420/03 מדינת ישראל נ' אחמד שאמי
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה