מיארה ובר מבקשים פסק דין בסוגיות העקרוניות שעלו בהדחתו של בר

"קיימת חשיבות ראשונה במעלה כי יינתן פסק דין בסוגיות העקרוניות העומדות בבסיסן של העתירות - ובפרט, בשאלת המסגרת הנורמטיבית החלה על הפסקת כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי
על-ידי הממשלה, בתוך תקופת כהונתו הקצובה". כך אומרת (7.5.25) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בנוגע לעתירות נגד הדחתו של רונן בר מתפקיד ראש השב"כ. גם בר מבקש מבג"ץ לתת פסק דין, בעיקר בנוגע למערכת היחסים בין הדרג המדיני לבין ראש השב"כ.

הממשלה וראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקשו בשבוע שעבר מבג"ץ למחוק את העתירות נגד הדחתו של בר, לאחר שהוא הודיע על התפטרותו שתיכנס לתוקף ב-15 ביוני. בעתירות הועלו טענות קשות נגד ההחלטה על ההדחה לפני חודש וחצי, כולל לשיקולים זרים מצידו של נתניהו בשל חקירות פרשות המסמכים המסווגים וקטרגייט ולפגמים בקבלת ההחלטה.

בר עצמו טען, כי הודח משום שסירב להיות נאמן אישית לנתניהו, קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית למלחמה ועל-רקע שתי החקירות בלשכת ראש הממשלה. נתניהו טען, כי ההדחה באה בשל אחריותו של בר לכשלים הקשים של השב"כ ב-7 באוקטובר ועל-רקע חוסר אמון בו, וכי החקירות נולדו במטרה למנוע את ההדחה. ההדחה בוטלה בעקבות התפטרותו של בר ונתניהו טען שהעתירות הפכו לתיאורטיות.

מיארה אומרת כי הודעת הממשלה על ההדחה (בה כלולים הנימוקים) לא בוטלה וכי האירועים "יצרו שינוי במציאות מעתה ולהבא, ואין בביטול החלק האופרטיבי בהחלטת הממשלה משום 'השבת הגלגל לאחור'". לדבריה, "הותרת מצב הדברים החדש על-כנו, ללא קביעה ברורה של בית המשפט הנכבד ביחס לפגמים בהליך הפסקת הכהונה ולעילה שעמדה בבסיסו, היא בעלת השלכות רוחב שכן היא מחלישה כבר עתה את הערובות המתחייבות כדי שראשי השב"כ הבאים - כמו גם ראשי מערכות הביטחון ונושאי משרה בכירים בשירות הציבורי בכלל הנדרשים להפעלת שיקול דעת עצמאי (לרבות בתחומי אכיפת החוק) - יוכלו לעמוד בלחצים מצד הדרג הפוליטי כנדרש על-פי חוק".

מיארה שבה ומונה את הפגמים שנפלו לשיטתה בהדחתו של בר: הטענה לחוסר אמון סובייקטיבי, ללא תשתית עובדתית ומשפטית קונקרטית; אי-היוועצות בוועדת גרוניס למינויים בכירים; פגיעה בזכויות השימוע והטיעון של בר; האפשרות שנתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל החקירות; התעלמות מחוות דעתה של מיארה והסתמכות על זו של מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, לה אין תוקף משפטי.

לדעת מיארה, "בהעדר קביעות ברורות לגופו של עניין, צפוי הדבר להתפרש כמעין הכשר לעתיד לבוא, למקרה שבו ראש שירות יסרב לדרישת הדרג הפוליטי לפעול בניגוד לשיקול דעתו המקצועי בהקשר של הפעלת סמכויותיו העצמאיות, והדבר ישמש כעילה לסיום כהונתו. זאת, בניגוד מוחלט לנהוראות חוק השב"כ, אשר קובעת כי השירות יפעל באורח ממלכתי, ולא תוטל עליו משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים פוליטיים".

בר שב ומזהיר: סכנה למשטרה חשאית

צילום: הדיון בעתירות נגד הדחתו של בר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

האירועים סביב הדחתו של בר "מאותתים לכלל נושאי המשרה האמורים כי עמידה על שיקול דעתם המקצועי והעצמאי, באופן שאיננו נושא חן בעיני הדרג הפוליטי, עלולה להקים אפשרות ממשית ומיידית לפיטוריהם, ללא קיומן של ערובות מתחייבות לתקינות ההליך", מתריעה מיארה. בעתיד אף עלול להיווצר מצב בו בכיר שיידרש להיכנע לדרג הפוליטי, יעדיף להתפטר - וכך הסוגיה לא תגיע להכרעה שיפוטית.

מתן פסק דין עקרוני "חיוני כדי לאפשר לממלאי תפקידים בכירים במערכות הביטחון ובמערכות ציבוריות בכלל, להמשיך ולעמוד איתן על מילוי תפקידם בהתאם לגבולות הדין וללא מורא, ולא לחשוש
שמא אם יציגו עמדה מקצועית או יקבלו החלטה שלא יישאו חן בעיני הדרג הממנה (בהיבטים בהם הם נדרשים להפעיל שיקול דעת עצמאי) – יוביל הדבר להדחתם", טוענת מיארה. הדבר נכון במיוחד לגבי ראש השב"כ, "העומד בראש מערכת היררכית, המחזיקה בסמכויות אכיפה משמעותיות אשר חלקן מופעלות באופן חשאי, לרבות ביחס לאזרחי המדינה".

בר מזכיר, כי בהודעתו לבית המשפט בחודש שעבר הוא ציין שהדיון אינו נוגע אליו אישית, אלא לעתידו של השב"כ וליכולתם של ראשיו הבאים "למלא את תפקידם במקצועיות, בממלכתיות תוך הקפדה שסמכויות השירות וכלין ישמש למטרות שלשמן הן נועדו בלבד". הוא טען אז, כי צורת סיום שירותו של ראש השב"כ אינה עניין פרוצדורלי, אלא "יורד לשורש עצמאותן המקצועית של השירות ויכולתו למלא את תפקידו כנאמן הציבור".

לדברי בר, כיום הוא סבור ביתר שאת, כי - כפי שאמר אז - "מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראש השירות ושל השירות כולו לבצע את תפקידיהם, הטומנת בחובה אפשרות ניצול לרעה של כפיפות ראשי גופי הביטחון לדרג המדיני. קיימת זיקה ישירה בין יכולתו של ראש השב"כ למלא את תפקידו נאמנה, לבין קיומם של מנגנוני סיום כהונה תקינים. תוצאה מסוכנת, אך אפשרית, לפגיעה כזו עלולה להיות הפיכת השירות ל'משטרה חשאית'".

כעת אומר בר, כי לדעתו חשוב "כי ייצא מלפני כבוד בית המשפט העליון פסק דין המתווה את הדין, בכל הנוגע להליך הפסקת כהונתו של ראש שב"כ על-ידי הממשלה, והמשתמע מכך, באשר למערכת היחסים שבין הדרג המדיני לראש השירות. זאת, בדגש על האבחנה הראויה בין ציפייה לנאמנות אישית, לבין הוראות הדין, על פיהן יש לפעול באורח ממלכתי ומתוך חובת אמון לציבור".