במסגרת מפגש עיתונאים בני היישוב עפרה, בוועידת ההתיישבות של עיתון "מקור ראשון" לציון 50 שנה להקמת היישוב, נשא העיתונאי עמית סגל דברים חריפים במיוחד כלפי תקשורת המיינסטרים בישראל - וטען כי זו הפכה לפוליטית בגלוי וללא כל עכבות מקצועיות, בצל הרפורמה המשפטית.
לדבריו, עד לשנת 2023 ניתן היה להבחין בשיפור הדרגתי במידת האיזון התקשורתי - אך זה נגדע באחת עם פרוץ המאבק ברפורמה: "ואז הגיעה הרפורמה המשפטית, שבה כמעט כל כלי התקשורת וכמעט כל העיתונאים בישראל פשוט החליטו להשיל מעצמם כל סטנדרטים מקצועיים מינימליים כדי לרסק את הרפורמה, לקדם את הצד שלהם, להפיל את הממשלה ולהביא לחילופי שלטון".
סגל האשים את מערכות החדשות בכך שהפכו ללוח מודעות עבור מארגני ההפגנות: "מלהודיע שלושה ימים מראש מתי יהיו הפגנות ואיפה – דבר שבקורס הראשון בגלי צה"ל לומדים שאסור לעשות – פתאום הכל מותר. הפכנו ללוח מודעות של מפגינים, וזה לוּוה בתעמולה פראית ושקרים גסים".
עוד הוסיף כי הוא עצמו איבד את אמונתו בקונספט של תקשורת מיינסטרים: "אני לא מאמין כרגע במונח הזה. אני חושב שיש פה פלנגות של עיתונאים במדינת ישראל, שכל אחד דוחף את העמדה שלו. עד שזה ישתנה – אני פסימי מאוד".
הברירה היא להצטרף – או להישאר פסנתרן בבורדל
סגל ניסח את ההתלבטות המקצועית שאיתה הוא מתמודד במונחים חריפים: "הברירה שלך היא להיות כמו הפסנתרן בבורדל – להמשיך לנגן תוך עצימת עיניים – או להצטרף לאחת הפלגות. זו ברירה איומה, שאין בה אפשרות טובה".
הוא סיפר כי במהלך המגעים שהתקיימו בניסיון לגבש הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, החזיק בטיוטות הסכמים אך בחר לא לפרסמן: "היו כמה צמתים של ניסיונות להגיע להסכמה, והיו לי ממש ביד טיוטות של הסכמים, עד שפנאטים משני הצדדים – בעיקר מהאופוזיציה – פוצצו את זה. ולא פרסמתי, כי אמרתי שאני לא אשא על מצפוני את ההידרדרות של המדינה בשביל סקופ".
לדבריו, גם העיתונאי נדב אייל, שמזוהה עם הצד השני של המפה הפוליטית, נהג באחריות דומה: "אמרתי שאם זה יפורסם – לפחות שזה יהיה הסיפור שלי. ולשמחתי, נדב אייל אמר להם אותם דברים בדיוק. אז עוד לא אבדה תקוותנו".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה