"החשש לגורלם של כספי חלק מהעמיתים בהיקף מצטבר של מאות מיליוני שקלים, מתברר כיום כמוצדק. גם היום, חרף מאמצים רבים שהשקיע ומשקיע המנהל המורשה להתחקות אחר כספי העמיתים שהושקעו בקרנות האדומות, לא ברור עדיין מה עלה בגורלם". כך אומרת (6.5.25) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, סיגל יעקבי - קביעה שיפוטית ראשונה בפרשת סלייס גמל, המצטיירת כחמורה ביותר מסוגה בתולדות שוק ההון הישראלי.
סלייס הייתה בבעלות משפחות גולדברג (51%) וטוקטלי (49%) ונוהלה עד אשתקד בידי אסף גולדברג. בשל ליקויים חמורים שהתגלו בה ב-2023, מינתה רשות שוק ההון בדצמבר 2023 את רו"ח אפי סנדרוב למנהל המורשה שלה. באותה עת ניהלה סלייס כספי חוסכים ב-4.2 מיליארד שקל, מתוכם 3 מיליארד שקל בקופות גמל בניהול אישי - מכשיר חיסכון לפנסיה, בו העמית מנהל בעצמו את השקעותיו באמצעות חשבון שבבעלותו. מיליארד שקל נוספים, של 100,000 עמיתים, נוהלו בקופות גמל אחרות, אשר נמכרו לחברת הפניקס ב-1.2 מיליארד שקל.
סנדרוב מצא, בלשונה של יעקבי, "פגמים משמעותיים בניהול החברה, בעיקר בכל הנוגע לפעילות קופות הגמל בניהול אישי, ובכלל זאת ליקויים חמורים ברישום זכויות העמיתים, שימוש בכספי עמיתים לצורך ביצוע תשלום לעמיתים אחרים וביצוע השקעות שלא כדין בהיקף נרחב". הללו מסתכמים כאמור במאות מיליוני שקלים; לפי פרסומים קודמים, מדובר ב-800 מיליון שקל - פי שלושה מהמעילה בבנק למסחר.
עוד מציינת יעקבי, כי "על-פי ממצאי המנהל המורשה בעקבות הטיוב שבוצע עד כה, הסכום שניידו או הפקידו עמיתים, אשר שימש לתשלום לעמיתים אחרים שביקשו למשוך את כספם, עומד על סך של כ-70 מיליון שקל". יצוין, כי מדובר למעשה בתיאור של תרמית פונזי, בה כספי המשקיעים האחרונים משמשים לתשלום למשקיעים הראשונים.
בדיונים בפני יעקבי עלתה הטענה, כי המשטרה סגרה את התלונות שהוגשו לה בפרשה. היא אומרת כי מטבע הדברים העמיתים אינם יודעים על כל פעולות המשטרה, אך לנוכח חלוף הזמן "ונוכח חומרתם הלכאורית של הדברים, והשלכותיהם על ציבור גדול של חוסכים ובהקשר הרחב יותר על החיסכון לטווח ארוך ובינוני במדינת ישראל", על סנדרוב והממונה על שוק ההון, עמית גל, להביא את הדברים לידיעת גורמי החקירה.
יעקבי אישרה בעיקרו את מתווה ההסדר שהציע סנדרוב לעמיתי הקופות האישיות. לגבי "הקרנות הלבנות" - 2.4 מיליארד שקל של 1,500 עמיתים, להם נפתחו חשבונות אישיים ואין טענה שנוהלו שלא כדין - כספיהם ישוחררו עד 30.6.25 והם יוכלו לפעול בהם כרצונם. סנדרוב גם יפעל להעברה מרוכזת של זכויות הניהול לגוף מתאים, ותינתן לכך עדיפות על פני הסרה גורפת של המגבלות שהוטלו על הקרנות במסגרת ההליכים. יעקבי אישרה פרק זה במלואו.
חשד למהלך מתואם ומאורגן לשימוש בכספים
ב"קרנות האדומות" מושקעים מיליארד שקל של 7,000 עמיתים, שלא נפתחו עבורם חשבונות אישיים כנדרש, והכספים נוהלו במספר מצומצם של חשבונות מעבר; השווי הנוכחי של ההשקעות אינו ידוע, וקיים חשש ממשי שחלק לא מבוטל מן הכספים הוברחו. במקרים רבים ניתבו העמיתים את כספיהם לקרנות זרות כדי לקבל הלוואות מהן או מגורמים זרים הקשורים אליהן. סנדרוב העלה את החשד, כי מדובר במהלך מתואם ומאורגן להעברת הכספים ולשימוש בהם, תוך ערבוב ביניהם וללא גילוי נאות לעמיתים.
סנדרוב מצא, כי "הקרנות האדומות" הופעלו בידי מספר מארגנים: גיא שנצר, אנה חיימוב, ליעם ישראל, פינברט סוכנות לביטוח, אמנון יעקובי ואודי אביטל. "לגבי סכומים ניכרים אין עדיין מידע מה נעשה בכספים. בסכומים משמעותיים נעשה שימוש לצורך מתן הלוואות לעמיתים והלוואות מסחריות כביכול לגורמים אחרים, כאשר לגבי חלק ניכר מסכומי ההלוואות ה'מסחריות' כביכול, אין כל מידע מה נעשה בכספים בפועל".
על-פי תוכניתו של סנדרוב, ההסדר יבוצע על-פי "אשכולות", בהתאם לזהות מי שגייסו את הלקוחות, והעיקרון יהיה השבת כספי ההשקעה הנומינליים בניכוי ההלוואות שקיבלו העמיתים. יעקבי אישרה גם פרק זה במתווה, למעט מספר היבטים הנוגעים לחלוקת הכספים בפועל: השלכות מס ומקרה בו לא יהיו די כספים להחזיר לעמיתים. היא גם קבעה את העקרונות להחזרת 134 מיליון שקל של כספי עמיתים שנותרו בחשבונות המעבר של סלייס. את סנדרוב ייצגו עוה"ד ברק טל, גיל אורן, ניר רוזנר, שגיא שיף ובן נחשון.
באי-כוח עמותת נפגעי סלייס, עוה"ד איתן ארז ומור בן-שושן, המייצגים מאות עמיתים, אומרים בתגובה, כי הם מברכים על קבלת בקשתם לאפשר להם לתבוע את האחראים לכאורה לפרשה, לרבות משפחות גולדברג וטוקטלי. הם גם מברכים על הערתה של יעקבי, לפיה מצופה שסנדרוב יפעל להשגת ערבות מדינה עבור הנפגעים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה