"הבנתי שלא אציל את אימא שלי, אבל אני יכול לנסות להציל את הדפוס ואת עצמנו"

מנכ"ל דפוס בארי, בן סוכמן, אומר כי הצלת הפעילות של הדפוס אחרי מתקפת 7 באוקטובר הייתה הדרך של אנשי הקיבוץ להציל את עצמם.

"ב-6 באוקטובר 2023, יום לפני הטבח, דפוס בארי היה מפעל הייטק לכל דבר, עם מעל 400 עובדים ומחזור של מיליוני שקלים בשנה. אני, בן 20, דור שלישי למייסדים, חזרתי לקיבוץ עם מחשבה בורגנית, שיש לנו חבילה מסודרת עם המדינה - 99% גן עדן, 1% גיהינום. בשש וחצי בבוקר של ה-7.10 התעוררנו לקולות הפיצוצים. טילים עפים בשמיים. ואז בעשרה לשבע קיבלתי טלפון מחבר שאמר: ׳אני רואה מחבל מול העיניים", סיפר (יום ב', 5.5.25) בוועידת ישראל לטכנולוגיות המידע שמארגנת הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל.

סוכמן סיפר למשתתפי הכנס על השיחה האחרונה שקיים עם אמו ברגעיה האחרונים. "היא נלחמה מהממ"ד, תוך כדי מספרת לי שהם מציתים את הבית, שעשן נכנס תחת מפתן הדלת. בשעה 12:30 בצהריים, אימא שלי אומרת לי שהיא התעייפה, שנייה לאחר מכן היא אומרת שנכנס אליה מחבל. היא דיברה עם המחבל בקוליות, הוא מדבר בערבית והיא בעברית. בשלב מסוים השיחה נותקה. חמישה ימים אחרי, עדכנו אותנו שאמא חטופה בעזה - ונרצחה בשבי. אמי נקברה בקבר אחים, יחד עם עוד כ-30 מבני הקיבוץ", סיפר.

לדבריו, כבר ב-8 באוקטובר, יממה אחרי המתקפה הרצחנית, ידע שיש לו תפקיד כמנכ"ל דפוס בארי. "הבנתי שאני לא יכול להציל את אימא שלי - אבל אני יכול לנסות להציל משהו אחר ואולי לא הכל אבוד. הודעתי לכולם שאנחנו הולכים לפתוח את הדפוס", סיפר. "ביום שני כינסתי שיחת זום עם העובדים, כשעדיין הייתה לחימה בקיבוץ. חלק חשבו שאני משוגע. אבל אמרתי - בואו ננסה להציל את הדפוס, ודרכו - את עצמנו".

102 מחברי קיבוץ בארי נרצחו בטבח ב-7 באוקטובר, ו-60 מתוכם היו עובדי דפוס בארי. הפתיחה המחודשת של דפוס בארי הייתה ב-15 באוקטובר 2023, כשבוע לאחר המתקפה. בתחילה עבדו בדפוס 33 עובדים, למחרת הגיעו 37 עובדים, ולאחר מכן 41. "פתאום קרה משהו שלא תכננו - התחילו לחזור חיים. פתחנו מחדש גם את מערכת החינוך של הקיבוץ, הפעם במלונות ים המלח. כל זה קרה כשברקע עוד לוויות ועוד כאב. ודפוס בארי עובד, אנחנו עסוקים בלהתפתח ולצמוח - ארגון מנצח", אמר.