העליון: אין לפרש את חוק הספאם כך שיחול על מסרים פוליטיים

אין להעניק לחוק הספאם פרשנות אשר תחיל אותו על משלוח מסרים פוליטיים - אומר (5.5.25) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. הוא דחה את ערעורו של זיו גלסברג על דחיית תביעתו נגד מפלגת העבודה, בטענה שהפרה את חוק הספאם במסרונים ששלחה לו בשנים 2023-2022.

גלסברג תבע 25,000 שקל, אך בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעתו משום שמסרים פוליטיים הוחרגו מחוק הספאם, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו. שטיין העניק לגלסברג רשות לערער, במטרה להבהיר את שתי סוגיות: האם ניתן להגדיר מסרון פוליטי כדבר פרסומת ולהחיל עליו את חוק הספאם (במקרה בו הוא כלל הצעה להתקשר למספר אחר כדי לקבל מסר), והאם ניתן לתבוע על-פי חוקים אחרים.

שטיין משיב בשלילה על השאלה הראשונה. "המחוקק בחר – באופן מפורש – להתיר שיגור מסרונים פוליטיים לבעלי טלפונים סלולריים", הוא אומר. "המחוקק החריג מסרים פוליטיים ותעמולת בחירות מגדרו של האיסור שנקבע בסעיף 30 א(ב) לחוק, זאת גם כאשר מסרים אלה מכילים בתוכם מספרי טלפון של משגריהם". הפרשנות שהציע גלסברג מנוגדת ללשון החוק ואימוצה ירוקן מתוכן כמעט לחלוטין את ההחרגה של המסרונים הפוליטיים, מוסיף שטיין.

שטיין ממשיך ואומר כי חוק הספאם אינו מונע הגשת תביעות לפי חוקים אחרים. אולם, "הערכאות קמא דנו והכריעו בכל אחת ואחת
מהעילות שהמבקש העלה בתביעתו. הכרעות אלו אינן מכילות בתוכן שום קביעה משפטית עקרונית חדשה, אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין, ואינן מעוותות את הדין כהוא זה" ולכן אין מקום לדיון בגלגול שלישי.

השופטים יוסף אלרון ורות רונן הסכימו עם שטיין. את גלסברג ייצגו עוה"ד נדב אפלבאום וחנא עודה, ואת מפלגת העבודה - עו"ד עומרי שגב.