עשר שנות מאסר למוטי ממן על מגעים עם סוכנים אירנים בזמן מלחמת חרבות ברזל

מוטי ממן ירצה עשר שנות מאסר בשל מגעיו עם סוכנים אירניים - קובע (29.4.25) נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בני שגיא. ממן הודה והורשע בעבירות של מגע עם סוכן חוץ וכניסה למדינת אויב. כתב האישום נגד ממן, בן 72 מאשקלון, היה הראשון בסדרה של אישומים בטענה לפעילות עבור המודיעין האירני בזמן מלחמת חרבות ברזל.

שגיא אומר: "הנאשם, מתוך מניע כלכלי, ביצע עבירות חמורות של מגע עם סוכן חוץ וכניסה למדינת אויב (אירן) ועשה כן במהלך מלחמת חרבות ברזל תוך שהמדינה נתונה להתקפות נפשעות מצד המשטר האירני ושלוחיו. אומר כבר בפתח הדברים כי מצאתי טעם רב בעמדת התביעה ביחס למשקל שיש ליתן לעיתוי ביצוע העבירות, הן מהטעם שהמציאות המחישה לכלל הציבור את הסכנות העצומות הטמונות בהתנהלות המשטר האירני, והן מהטעם שלא ניתן לקבל שיתוף פעולה כלשהו, אפילו עסקי, בין אזרחי ישראל לאויב המשמעותי ביותר של מדינת ישראל, והכל בזמן שחיילי צה"ל וכוחות הביטחון הנוספים נלחמים במספר חזיתות מול גורמים עוינים, אשר דומה כי אין מחלוקת כי אלה זוכים למימון ותמיכת המשטר באירן.

"יש צדק בעמדת התביעה לפיה גזר הדין צריך לשקף מימד משמעותי של הרתעה ולשדר מסר מובהק וברור בדבר התג העונשי שיש להצמיד לקיומם של קשרים פסולים ואסורים בין אזרחים ישראלים לחורשי רעתנו. לצד זאת, יש להעניק משקל להודאת הנאשם והבעת החרטה, וכן לעובדה כי הלכה מושרשת בשיטת המשפט היא כי העלאת רף ענישה צריכה להיעשות באופן מדורג ומובנה ולא באופן חד 'על גבו' של נאשם בודד".

שגיא מוסיף: "אין מדובר אפוא במפגש אקראי, או אפילו מתוכנן, על אדמתה של ארץ ניטרלית, אלא בשני מפגשים שהתרחשו בשטחה של האויבת הגדולה ביותר של מדינת ישראל, אליהם הגיע הנאשם בדרכים נסתרות ומתוחכמות וכללו הצעות מהצעות שונות שככל שהיו באות לידי מימוש - משמעותן הייתה פגיעה חמורה בביטחון המדינה".

שגיא קבע מתחם ענישה של 12-8 שנות מאסר, בהדגישו שמדובר בהחמרה משמעותית של הענישה בהשוואה לעבר. בקביעת העונש בתוך המתחם הביא שגיא בחשבון במיוחד את הצורך בהרתעה, שכן "המשטר האירני פועל בדרכים שונות לפגיעה במדינת ישראל, לרבות בדרך של הצעות כספיות לאלה המוכנים לשתף פעולה ולבצע משימות שונות ויש לשדר מסר תקיף לכלל הציבור בהקשר להצעות עתידיות נוספות מגורמים עוינים". לצד זאת מציין שגיא את הודאתו של ממן, תרומתו לחברה (ש"אך הגבירה את התמיהה כיצד אזרח ישראלי ציוני מבצע עבירות כמו אלה שביצע), גילו ומצבו הרפואי.

דנו באפשרות שיתנקש בנתניהו, גלנט ובר

לאחר שממן הבהיר שהתנקשויות כאלה אינן אפשרות בשל רמת האבטחה הגבוהה של שלושת האישים, נדונו פעולות טרור וריגול אחרות שהוא יוכל לבצע בישראל. בין היתר נבחנה האפשרות להתנקש בראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט (אפשרות אותה דחה ממן), בראש עיריית עכו, עמיחי בן-שלוש, או בראש עיריית נהריה, רונן מרלי.

עוד נבחנה האפשרות שממן יעביר כספים לגורמי טרור, יעביר לאירן מידע צילומי על מקומות הומי אדם, יסייע להקים חוליות חיסול בארה"ב ובאירן לחיסול מתנגדים של המשטר האירני המתגוררים במדינות אלו, יסייע לחסל ערבים-ישראלים שלטענת האירנים בגדו בהם ואף ינסה לגייס איש מוסד כסוכן כפול.

ממן הודה שהוא פעל מתוך בצע כסף, ודרש לקבל מהמודיעין האירני מקדמה בסך מיליון דולר לפני שיבצע פעולה כלשהי עבורם. האירניחם הציעו לו תחילה 100,000 דולר, ולאחר מכן הציעו מקדמה של 400-300 אלף דולר תמורת חיסולו של בנט, אך ממן עמד על דרישתו ולפיכך לא הובילו הפגישות לכדי ביצוע פעולות טרור או ריגול קונקרטיות. את המדינה ייצג עו"ד מיכאל כהן, ואת ממן - עו"ד אייל בסרגליק.