הליברלים ניצחו בבחירות בקנדה על-רקע העימות הקשה עם טראמפ

המפלגה הליברלית ניצחה בבחירות בקנדה ומארק קארניי ימשיך בתפקידו כראש הממשלה, אליו נכנס לפני פחות מחודשיים.
התוצאות הסופיות יתפרסמו במהלך היום ואז יתברר האם הליברלים לא רק ינצחו בבחירות בפעם הרביעית ברציפות, אלא גם יזכו ברוב מוחלט – או שיזדקקו לתמיכת מפלגה נוספת, כפי שהיה בקדנציה הקודמת.

עד לפני שלושה חודשים הובילו השמרנים, בראשותו של פייר פוליבר, ברוב בסקרים שהגיע עד כדי 25 נקודות, אך העימות חסר התקדים עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חולל מהפך. למרות יוקר המחיה הגואה, במיוחד בדיור – שאמור היה לפעול נגד הליברלים, הנמצאים בשלטון מאז 2015 – בסופו של דבר עמדה מדיניותו של טראמפ במרכז מערכת הבחירות.

בנאום הניצחון שלו אמר קארניי: "כפי שאני מזהיר מזה חודשים, ארה"ב רוצה את האדמה שלנו, המשאבים שלנו, המים שלנו. הנשיא טראמפ מנסה לשבור אותנו כדי שיוכל להיות הבעלים שלנו. זה לא לעולם לא יקרה. כאשר אפגש איתו, יהיה זה על-מנת לדון ביחסים הכלכליים והאסטרטגיים בין שתי מדינות ריבוניות, ומתוך הכרה בכך שיש לנו אפשרויות רבות אחרות להבטיח רווחה לכל הקנדים". לצד זאת הזהיר קארניי את הקנדים, כי הדרך קדימה תהיה קשה ועשויה להצריך קורבנות.

פוליבר הודה בהפסדה של מפלגתו ואמר שהוא מברך את קארניי על הצלחתו לעמוד בראש ממשלת מיעוט – אם כי, כאמור, לא ברור האם אכן לליברלים לא יהיה רוב מוחלט בפרלמנט. הוא הודיע שבכוונתו להמשיך לעמוד בראש המפלגה; הסיעה יכולה להדיח אותו, כפי שעשתה בפעמיים הקודמות לאחר שהפסידה בבחירות. לדברי פוליבר, השמרנים רשמו הישגים ניכרים ויש להם סיבה לחגוג.

המועמדים ורבים מן הבוחרים תיארו את הבחירות הנוכחיות כחשובות ביותר בחייהם, בשל המאבק על עתידה של קנדה מול שכנתה. טראמפ קרא שוב ושוב, כולל עם פתיחת הקלפיות אתמול, להפוך את קנדה למדינה ה-51 של ארה"ב (מהלך חסר כל היתכנות פוליטית וחוקית) והטיל עליה מכסים בשיעור של 25% - מהלך שהוביל להטלת מכסי גומלין על שורה של מוצרים אמריקניים.

אלו הן הבחירות המשמעותיות השניות מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, לאחר אלו שנערכו בגרמניה לפני חודשיים. שם ניצחה המפלגה הנוצרית-דמוקרטית מהימין המתון והקימה קואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים, כאשר הקנצלר המיועד, פרידריך מרץ, מתייצב גם הוא נגד טראמפ.

קארניי בן ה-60 למד באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' בבריטניה והיה נגיד הבנק הקנדי בשנים 2013-2007 (כולל בזמן המשבר הפיננסי של 2008) ונגיד בנק אוף אינגלנד בשנים 2020-2013 (כולל בזמן הברקזיט ותחילת הקורונה). הוא בעל אזרחות קנדית, בריטית ואירית. קארניי היה שגריר מיוחד של האו"ם לשינויי אקלים ופיננסים, ייעץ לראש הממשלה הקודם, ג'סטין טרודו, בזמן הקורונה והיה ראש כוח המשימה של המפלגה הליברלית לצמיחה כלכלית. אין לו ניסיון פוליטי ממשי וראשות הממשלה היא התפקיד המיניסטריאלי הראשון שלו.

"להתייצב לצד הערכים שלנו"

צילום: המדינה ה-16 בעולם בהיקף התוצר [צילום: לינדזי וואסון, AP]

קנדה היא אחת משבע המדינות העשירות בעולם (תוצר של 2.6 טריליון דולר - המקום ה-16 בעולם), חברת קבוצת G7 ונאט"ו, והקשרים בינה לבין ארה"ב - עד המשבר הנוכחי - היו הידידותיים וההדוקים ביותר בעולם. הסחר בין השתיים מסתכם ב-1.6 טריליון דולר בשנה ו-400,000 איש עוברים את הגבול בשני הכיוונים מדי יום. היא המדינה השנייה בגודלה בעולם בשטח - 10 מיליון קמ"ר - אך דלילה יחסית, עם 41.5 מיליון תושבים.

בפרלמנט הקנדי 338 מושבים והבחירות הן איזוריות ואישיות. כיום יש לליברלים 151 מהם; לשמרנים יש 120 מושבים; לגוש קוויבק הבדלני יש 33 מושבים, למפלגה הדמוקרטית החדשה (אשר תמכה בממשלה היוצאת) יש 24 נציגים; ועוד שניים לירוקים, שלושה עצמאים וחמישה מושבים אינם מאוישים.

קארניי מיצב את עצמו כאיש ניהול מנוסה העומד על משמר ריבונותה וכבודה הלאומי של קנדה, והציג את פוליבר כפופוליסט דמוי טראמפ שלא יתמודד כראוי עם וושינגטון. הוא הצהיר שהוא "יבנה מחדש" את קנדה כדי להפחית את תלותה בארה"ב: בתים חדשים, מפעלים חדשים ואנרגיה נקייה. "הבטחתי היחידה היא להתייצב לצד העובדים הקנדים, העסקים הקנדים, ההיסטוריה שלנו, הערכים שלנו והריבונות שלנו".

פוליבר הציג את הבחירות כמאבק בין הקנדים לבין "האליטות של אוטווה" (עיר הבירה). המצע של פוליבר הוא "קנדה תחילה", והוא מבטיח לקצץ בהוצאות הממשלה ובביורוקרטיה ולבטל חוקים סביבתיים המונעים ניצול משאבי טבע (כל אלו - בדומה מאוד לטראמפ). השמרנים הציגו את קארניי כאליטיסט מנותק, אשר בילה שנים רבות מחוץ לקנדה ויודע מעט על המדינה ואנשיה. הם גם תקפו אותו על עבודתו בסין וטענו שתוכניותיו יגדילו את החוב הלאומי ויקשו על הכלכלה לשגשג.

חאמט סינג התפטר מראשות המפלגה הדמוקרטית החדשה, שכאמור תמכה מבחוץ בממשלתם היוצאת של הליברלים, לאחר שלא הצליח להיבחר לפרלמנט במחוז הבחירה שלו בקולומביה הבריטית. המדגמים והסקרים צופים למפלגה תבוסה קשה, וייתכן שהיא לא תגיע למינימום של תריסר חברי פרלמנט הנחוץ כדי לקבל מעמד של סיעה, המעניק משאבים כספיים והטבות אחרות.