ראש מח"ש סופגת אש: "אין מקום בגופי אכיפה למי שמשתמש במניעת מפגש שלא כדין"

דיון מתוח התנהל (27.4.25) בוועדת החוקה, כשברקע האשמות קשות כלפי מערכת האכיפה על אופן ניהול חקירת ההדלפות מוועדת המשנה לענייני ביטחון. ראש מח"ש, קרן בר מנחם, התייצבה בפני חברי הכנסת, אך סירבה למסור פרטים מלאים על אופן קבלת ההחלטות בתיק החקירה הנפיץ.

בר אמרה בפתח דבריה: "הוקם צוות חקירה משותף של מח"ש והשב"כ, התיק נחקר באופן צמוד על-ידי שני הגופים. מדובר בתיק חדש יחסית, ללא התמשכות הליכים, וכל חשד או תלונה שמובאים לפתחנו זוכים לטיפול במלוא הרצינות".

ח"כ משה סעדה (ליכוד), לשעבר סגן ראש מח"ש, התפרץ לדבריה והטיח: "בית המשפט בכלל לא יודע שחלק מהחקירה התנהלה על-ידי השב"כ בלבד. זו פגיעה חמורה בזכויות החשודים ובהליך התקין".

בר השיבה: "אני יושבת כאן כבר זמן ממושך. יש לזכור שגם העלבת עובד ציבור היא עבירה פלילית". דברים אלו עוררו את חמתו של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, שאמר: "לא שמתי לב שאיש מהנוכחים התקרב אפילו מרחוק לסיכון סביר של העלבת עובד ציבור. לעומת זאת, אני כן מזהה בעיה משמעתית חמורה: עובד ציבור שמגיע לכנסת מחויב להשיב לשאלות חברי הכנסת באופן מלא ומדויק, אלא אם קיימת מניעה חוקית מפורשת. לא השתכנעתי שנתת תשובה ישירה לשאלתו של ח"כ סעדה האם התרחש מצב שבו נחקר אדם ללא נוכחות מח"ש, ולדעתי יש בכך פגיעה באמון הציבורי".

בהמשך הדיון דרש רוטמן לדעת: "מי ביקש ומי אישר את ההחלטה החריגה למנוע מפגש של חשוד עם עורך דינו? באיזה דרג במח"ש מתקבלות החלטות כאלה?". ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) הצטרפה לדרישה ושאלה: "בהינתן שהחשוד נחשד בהדלפת עמדות רונן בר, האם זו הסיבה למניעת המפגש? זו שאלה מהותית שאין לה מניעה חוקית להיחשף".

בר ענתה: "היינו בצוות חקירה משותף עם השירות. כל ההחלטות התקבלו בעצה אחת עם השב"כ ובאישור הדרגים הרלוונטיים. אני עצמי ליוויתי את הנושא באופן אישי. לגבי מניעת המפגש, הדבר נעשה לעיתים נדירות בלבד ותמיד באישור של בית המשפט ובפיקוחו, וגם במקרה הזה פנינו לבית המשפט וקיבלנו את אישורו".

רוטמן לא הסתפק בתשובה והבהיר כי אין מדובר בשאלות שנוגעות לפרטי חקירה: "היועצת המשפטית לממשלה איננה מעל לחוק. איננו מבקשים פרטים מתיק החקירה, אלא מידע מנהלי: מי מקים צוותי חקירה מיוחדים ומי מחליט על מניעת מפגש. הסתרת המידע הזה מהוועדה פוגעת פגיעה חמורה ביכולת הביקורת של הכנסת".

יו"ר הוועדה המשיך והתריע: "כאשר אתם נמנעים ממסירת מידע, אינכם מפיגים את התחושה הציבורית כי קיימת אכיפה בררנית, אלא להפך - אתם מעמיקים אותה. כאשר תיקי שוטרים שתוקפים מפגיני ימין נסגרים, ושוטר שמעז להביט לעבר מפגיני שמאל נחקר, התחושה הציבורית הופכת לחשד מוצק".

רוטמן הדגיש: "אני מוכן לקבל שייתכן שאתם משוכנעים שאתם פועלים באיזון, אך גודל הסמכויות שהוענקו לכם מחייב רמת שקיפות גבוהה במיוחד. מי שמונע מאיתנו לפקח עליו - אינו מחזק את מעמדו אלא מחליש אותו".

לקראת סיום, הבהיר רוטמן כי ייערך דיון המשך, וזימן את כל גורמי האכיפה להציג נתונים מלאים. לדבריו: "אבקש לקבל מסמך מפורט על כל השאלות שהוגשו מראש, כולל לוח זמנים מדויק, נתונים מספריים ותגובת הגופים לשאלות מהותיות. אם קיימת שאלה שבאמת יש בה כדי לפגוע בחקירה - יש להסביר זאת בנימוק ברור ובכתב".

רוטמן סיכם: "ככל שיימשך הסירוב למסור מידע, תתחזק התחושה שהמערכת פועלת ממניעים פסולים ולא לפי עקרונות של צדק ושוויון בפני החוק. אמון הציבור במערכת האכיפה הוא נכס לאומי שאסור להקל בו ראש".