ממצאים חמורים בעניין הבחירות לרשויות המקומיות

דוח מבקר המדינה שבדק את חשבונות הסיעות, הרשימות והמועמדים
שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2003, מתפרסם היום (ב', 12.7.04).

מן הדוח עולה כי "רק" 8 סיעות זכו לדוח חיובי בעוד ש-11 סיעות ובתוכן סיעות גדולות גון "הליכוד", "המפד"ל", "העבודה", "מרץ" (כיום יחד), "שינוי" "ועם אחד" זכו לדוח בלתי חיובי המצביע על חריגות ופערים בדיווחי הסיעות על הוצאותיהן במהלך מערכת הבחירות בשלטון המקומי בשנת 2003, אם כי ברמות שונות.

הסיעות אגודת ישראל, בל"ד, הבחירה הדמוקרטית, ש"ס, התנועה הערבית להתחדשות, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, מפלגת האיחוד הערבי, ומפלגת תקומה זכו מאידך לדוח חיובי מצד המבקר.

הדוח עוסק בביקורת החשבונות של 19 סיעות-אם (סיעות להן סיעות בת ורשימות בת שהשתתפו בבחירות, 1,076 סיעות ורשימות מקומיות שאינן סיעות בת או רשימות בת), וארבעה מועמדים בבחירות המיוחדות לראש הרשות בלוד. מספר זה של סיעות מקומיות כולל ארבע רשויות מקומיות ביהודה ובשומרון.

לפי נתוני משרד הפנים, היקף המימון הממלכתי, שסיעות האם זכאיות לו לפי החוק הוא כ-99 מיליון ש"ח, והמימון שהסיעות המקומיות זכאיות לו - הוא כ-103 מיליון ש"ח.

עקב מתן המימון הממלכתי מוטלות על הסיעות הגבלות שונות בקשר להוצאותיהן ולהכנסותיהן. חשבונותיהן עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם הסיעות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה, עליו לקבוע אם הוצאות הבחירות שלהן היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק וכן אם ההכנסות שנתקבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.

מבקר המדינה מצא כי 439 סיעות מקומיות חרגו מהוראותיו ולפיכך תושת עליהן סנקציה בהתאם לסמכויות המבקר. 51 סיעות מקומיות הגישו תצהירים, לפיהם לא היו להן הכנסות והוצאות בתקופת הבחירות. אולם בדיקת המבקר העלתה, כי "למספר סיעות מקומיות אשר הגישו תצהיר שלא היו להן הכנסות והוצאות, היו בפועל הוצאות והכנסות, שלא כאמור בהצהרתן".

עוד מצא הדוח כי 116 סיעות מקומיות ושני מועמדים לא מסרו כלל למשרדי חשבונות ודוחות כספיים לתקופת הבחירות, חרף פניות חוזרות ונשנות. 14 מהסיעות המקומיות האמורות קיבלו מימון מאוצר המדינה. לפי החוק עליהן להחזיר את כל הסכומים שקיבלו בתוספת הפרשי עליית המדד.

זאת ועוד, סיעות מקומיות רבות מסרו באיחור את חשבונותיהן ואת הדוח הכספי, חלקן אף באיחור ניכר. חרף ההכבדה שנגרמה בשל כך על סיכום מלאכת הביקורת בפרק הזמן הקבוע בחוק, החלטתי כי מן הצדק לקבל את כל החשבונות והדוחות הכספיים האמורים. עם זאת, השתמש המבקר בשיקול הדעת שהחוק מתיר לו להפעיל, וקבע, שעל סיעה מקומית הזכאית למימון ממלכתי, אשר מסרה את הדוח הכספי לאחר 29.2.04, תושת סנקציה ההולמת את מידת האיחור.

בין סיעות האם שעליהן השית המבקר סנקציה נמצאת גם סיעת "העבודה" אשר מסרה את חשבונותיה ואת הדוח הכספי שלה באיחור של שלושה שבועות. המבקר החליט כי מן הצדק לקבל את החשבונות, אך עשה שימוש בשיקול הדעת וקבע, כי תושת על העבודה סנקציה ההולמת את מידת האיחור.

הדוח מציין כי על פי החוק, על הסיעות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה. אולם כעולה מן הדוח פעמים רבות חוק זה אינו מיושם.

"קבעתי ש-12 "סיעות אם" לא קיימו חלק מהנחיות מבקר המדינה לא כל ההוצאות נכללו בחשבונות, בוצעו תשלומים במזומן בסכומים העולים על המותר, בוצעו תשלומים שלא באמצעות חשבונות הבנק שהסיעות הודיעו עליהם לפי סעיף 26 לחוק, חסרו הזמנות והתקשרויות בכתב הנוגעות להוצאות שסכומן הכולל עולה על 1,500 ש"ח, לא נשמרו העתקי שקים שהתקבלו כתרומה לפני הפקדתם בבנק, לא נשמרו עותקים של כל הפרסומים שפרסמה הסיעה", כותב מבקר המדינה בדוח.

המבקר מוסיף כי לגבי מספר סיעות אם העלתה הביקורת, כי הוצאות רבות של סיעות בת ורשימות בת שלהן לא נכללו במערכת החשבונות של סיעות האם.

המדובר בעיקר בהוצאות על פרסומי תעמולה, סקרים, שכירת כלי רכב וכנסים. המבקר טורח להדגיש כי אין המדובר רק באי-קיום הנחיותיו, שכן, בשל היעדר הרישום לא ניתן לדעת מה היו מקורות המימון להוצאות אלה. "עקב כך, לא יכולתי לקבוע אם סיעות האם האמורות עמדו בהגבלות הנוגעות לקבלת תרומות והתוצאה הייתה דוח שאינו חיובי", כותב גולדברג.

סיעות האם, ממשיך המבקר וקובע, טענו לפניו, בין היתר, שנקטו אמצעים למניעת התופעה האמורה, אך סיעות הבת חרגו ללא רשות מהתקציבים שהן הקצו להן והפרו את הוראותיהן. לפיכך טענו סיעות האם בפני המבקר כי אינן נושאות באחריות למעשיהן ולמחדליהן של סיעות הבת שלהן. עוד טענו סיעות האם, כי נודע להן על ההוצאות האמורות של סיעות הבת רק בעקבות הביקורת של משרדי.

גולדברג לא קיבל את טענות סיעות האם וכתב על כך בדוח כי "החוק איננו מעניק לסיעות הבת מעמד כלשהו בכל הקשור למימון ולדיני המימון. בעל הדברים בכל הנוגע לביצוע החוק היא סיעת האם בלבד. היא הזכאית למימון, היא החייבת בניהול חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; היא המחליטה כיצד להוציא את כספי המימון, היא בלבד אחראית לקיים את הוראות החוק. מכאן, שהאחריות כולה נופלת על סיעת האם, ואין היא יכולה להשתחרר מאחריות זו, גם אם עשתה מאמצים סבירים לקיים את הוראות החוק".

גולדברג מדגיש כי הכרה בטענה בדבר הפרדה כלשהי בין פעולותיה של סיעת הבת לבין אחריותה של סיעת האם, "תביא למעשה לביטול אחריותה של סיעת האם". יחד עם זה הוסיף המבקר כי הוא אינו מתעלם לחלוטין מטענת סיעות האם וכי בהחלט "יש מקום שהמחוקק ייתן דעתו לפתרון בעיה זו".

סיעות מקומיות

המבקר קובע כי 420 סיעות מקומיות לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות משרד מבקר המדינה.

"לא כל ההוצאות נכללו בחשבונות, בוצעו תשלומים במזומן בסכומים העולים על המותר, בוצעו תשלומים שלא באמצעות חשבונות הבנק שהסיעות הודיעו עליהם לפי סעיפים 11 ו-12 לחוק, חסרו הזמנות והתקשרויות בכתב הנוגעות להוצאות שסכומן הכולל עולה על 1,500 ש"ח, לא נשמרו העתקי שקים של תרומות לפני הפקדתם בבנק, לא נשמרו עותקים של כל הפרסומים", נכתב בדוח.

הוצאות

החוק קובע תקרה להוצאותיהן של סיעות האם, של הסיעות המקומיות ושל המועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי נוסחאות המפורטות בו.

על פי הדוחות הכספיים שמסרו 19 סיעות האם, הסתכמו הוצאות הבחירות שלהן בכ-148 מיליון ש"ח. הוצאותיה של סיעת האם "מולדת" חרגו, כך על פי ממצאי המבקר בכ-350,000 ש"ח מתקרת ההוצאות שנקבעה בחוק.

מוסיף וקובע המבקר כי סיעת אם אחת, "אגודת החרדים דגל התורה", לא כללה בחשבונותיה הוצאות על פרסומי תעמולה בעיתונים מפלגתיים. בעיתון "יתד נאמן" פורסמו בתקופת הבחירות כתבות ותמונות שכללו תעמולת בחירות וקריאה מפורשת להצביע עבור הסיעה. הסיעה לא רשמה במערכת החשבונות שלה את ההוצאות על כתיבת הכתבות האמורות ופרסומן. לפי הערכת משרד מבקר המדינה הסתכמו ההוצאות האמורות בכ-49,000 ש"ח.

סיעות מקומיות

שמונה סיעות מקומיות, כך קובע הדוח, חרגו מתקרת ההוצאות המותרת על פי החוק בסכומים שבין 11,000 ש"ח לכ-1.4 מיליון ש"ח. כך למשל הוצאות הסיעה "מהפך בראשות זוהר עובד" מטבריה היו פי ארבעה (בקירוב) מתקרת ההוצאות המותרת בחוק - 472,662 ש"ח - והסתכמו בכ-1.885 מיליון ש"ח.

43 סיעות מקומיות כללו בחשבונותיהן הוצאות שהוצאו לאחר תקופת הבחירות, כגון: מסיבות נצחון, מודעות תודה לבוחרים וכיבודים שונים. הדוח קובע במפורש כי לפי סעיף 1 לחוק אין
לראות הוצאות אלו כהוצאות בחירות ולפיכך החליט המבקר לגרוע מסך הוצאותיהן בתקופת הבחירות הוצאות אלו.

הכנסות

לפי החוק, על ההכנסות של סיעות אם חלות כל ההגבלות שנקבעו בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן - חוק מימון מפלגות): איסור לקבל, במישרין או בעקיפין, תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחו"ל וכן ממי שאינו "בוחר" כמשמעותו בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; הגבלת סכום התרומה שמותר לסיעת אם לקבל מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו. בשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת או לכלל הרשויות המקומיות הועמד סכום התרומה המרבי על 1,900 ש"ח.

דוח המבקר קובע כי בדיקת חשבונות סיעות האם העלתה, כי סיעות אם רבות קיבלו מאוצר המדינה מקדמות בסכומים העולים על המימון המגיע להן בהתאם לתוצאות הבחירות.

הבדיקה העלתה, כי עודף המקדמות על המימון המגיע מסתכם בכ-46 מיליון ש"ח. בהתאם לחוק, על יושב ראש הכנסת לנכות כספים אלה, על פי בקשת שר הפנים, מהתשלומים המגיעים לסיעות האם, בשיעורים שיקבע ולהעבירם לאוצר המדינה .

"ברצוני להעיר, כי לגבי סיעות מקומיות קובע החוק, כי ניכוי הסכומים העודפים יעשה מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות. מאחר ומדובר בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, שניתנו ביתר לסיעות והם מצויים בידי סיעות האם, לא ברור מדוע לא יידרשו סיעות האם גם הן להשיב את הסכומים העודפים בסמוך למועד פרסום תוצאות הבחירות. עוד יצוין, כי עודפי המימון האמורים גם אינם נושאים הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן. הם מהווים, אפוא, "הלוואה" מסובסדת לסיעות האם. מן הראוי שהמחוקק ייתן את הדעת על סוגיה זו", מציין המבקר בסוגייה זו.

סיעות מקומיות

לסיעות מקומיות, כמו גם לסיעות אם, אסור לפי החוק, לקבל תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחו"ל, וסכום התרומה המרבי שמותר לקבל בין בחירות לבחירות מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח.

מבקר המדינה מצא כי ההכנסות של 224 סיעות מקומיות לא היו בגבולות האמורים בחוק. הדבר התבטא קובע המבקר בקבלת תרומות מתאגיד, במימון הוצאות הסיעה על ידי העומד בראשה בסכום כולל העולה על 5,000 ש"ח, בהיעדר נתונים על מקור הכספים לכיסוי הגירעון, בהיעדר אפשרות לזהות את מקורן של תרומות, ובהיעדר מידע על מקורות המימון של הוצאות שלא נכללו בחשבונות.

עוד קובע המבקר כי סיעות רבות סיימו בגירעונות עצומים. בין היתר מציין הוא את הסיעה "מהפך בראשות זוהר עובד" מטבריה סיימה את תקופת הבחירות בגירעון של כ-1.675 מיליון ש"ח, הסיעה "הליכוד בראשות יעקב פרץ" מקרית אתא סיימה עם גירעון של כ-1.165 מיליון ש"ח והסיעה "אופק בראשות דביר כצמן" מתל אביב-יפו סיימה עם גירעון של כמיליון ש"ח.

על כך חזר המבקר בדוח על דברים שכתב בדוחות קודמים וקבע כי "תופעת הגירעונות הכספיים עלולה לפגוע באופן חמור בעקרונות היסוד החולשים על שיטת מימון הבחירות בישראל. עקרון השוויון בבחירות, וחסימת לחצים כלפי נבחרי הציבור, מצד גורמים חיצוניים בעלי עניין, לאחר הבחירות. כשאין בכוחן של הסיעות, המסיימות את מערכת הבחירות בגירעון, לממן את הגירעון באמצעות תרומות חוקיות, נפגעים העקרונות האמורים".

המבקר מוסיף וקובע כי "יש חזקה בשלב זה, כי כל גירעון של ממש הנו בגדר תרומה אסורה. חזקה זו יש בידי הסיעה לסתור לאחר הגשת דוח מבקר המדינה, משתוכיח כי אכן מימנה את הגירעון בתרומות חוקיות. מסקנה זו מתחייבת לטובת ביצורם של ערכים דמוקרטיים יסודיים החולשים על שיטת הבחירות המעוגנת בחוק".

לגבי 128 סיעות מקומיות, שלא הציגו הסבר שהניח את דעת המבקר בדבר המקורות הכספיים שמהם יכוסה הגירעון, קבע המבקר, כי בגירעון עצמו יש משום תרומה בניגוד לסעיף 16 לחוק.

זאת ועוד, בדיקת החשבונות והדוחות הכספיים של הסיעות העלתה, כי מספר סיעות מקומיות (דהיינו, סיעות שאינן סיעות בת או רשימות בת) קיבלו כספים מ"סיעות אם". העברת הכספים נעשתה במספר דרכים. העברה של סכומים גלובלים לסיעה המקומית, תשלום ישיר לספקים או לפעילים והעמדת ערבויות ללא תמורה.

"גם אם הסיעות המקומיות האמורות הניחו, בטעות, כי תרומה כזו מותרת, אין בכך לרפא את העובדה כי מדובר בתרומה מתאגיד, שהיא תרומה אסורה על פי סעיף 16 לחוק", כותב המבקר.

המבקר מוסיף ומציין כי הדין, שעל אכיפתו הוא הופקד, מטיל על הסיעות אחריות מוחלטת לתקינות מערכות חשבונותיהן. ולפיכך, כל ממצא של אי תקינות בחשבונות אלה מוביל לדוח שאינו חיובי ולהטלתה של סנקציה בהתאם. "על כן, דוח שאינו חיובי אינו מלמד כשלעצמו על התנהגות מכוונת להפרת הוראות החוק", מדגיש השופט בדימוס גולדברג.

מכל מקום נראה כי המדובר בעוד דוח חמור של מבקר המדינה בעניין הרשויות המקומיות, הממחיש שוב את האנדרלמוסיה העצומה השוררת ברשויות המקומיות המתבטאת בין היתר בכך שככל שהדברים אמורים לגבי מימון מערכות הבחירות, הוצאות הסיעות, הכנסותיהן, דיווחים מדוייקים, חשבונות וחשבוניות, כל הישר בעיניו יעשה, אין דין ואין דיין.

הדוח הפרטני לגבי הסיעות "העבריניות" ביותר:

"הליכוד" - נקנסה ב-904,150 ש"ח":

בראש הסיעות הבעייתיות עומדת סיעת הליכוד אשר המבקר מצא לגביה כי לא ניהלה את חשבונותיה לפי הנחיותיו. הדבר התבטא בכך שבחשבונותיה לא נכללו הוצאות שונות והמקורות למימונן.

בין היתר מצא המטה כי סיעת הליכוד לא כללה בחשבונות הסיעה כ-173,000 ש"ח הוצאות על מטות הבחירות שלה ומערך ההסעים. זאת ועוד בסיעת הליכוד גם לא הכלילו בחשבונות הסיעה גם כ-116,000 ש"ח הוצאות, עפ"י אומדן משרד המבקר, על כנסים שערכה הסיעה וההוצאות הרבות שהיו כרוכות עמהם. המבקר הוסיף ומצא כי הסיעה לא כללה בחשבונותיה את ההוצאות הכרוכות בפרסום 208 מודעות תעמולה שלה בעיתונים בתקופת הבחירות שאנשי משרד המבקר אמדו אותן בכ-359,000 ש"ח וכך גם לא נכללו בחשבונות הוצאות על פרסומים, דפי פרסום (פליירים), עלונים, כרזות וחוברות, בעלות מוערכת של כ- 91,000 ש"ח.

הסיעה גם לא כללה בחשבונותיה, בניגוד להנחיות, את הוצאותיה על סקר דעת קהל, שהסתכמו ב-4,366 ש"ח, על שלטי חוצות ושלטי בד שהסתכמו בכ-99,000 ש"ח. על בניית 12 אתרי אינטרנט - ותחזוקתם, בכ-55,000 ש"ח, על שכירת 36 כלי רכב שהשתמשה בהם לתעמולת הבחירות שלה ואת הוצאות השימוש בהם. הוצאות שאומדים אנשי משרד המבקר בכ-54,000 ש"ח.

מהאמור לעיל, כותב המבקר, עולה כי מערכת החשבונות של הסיעה לא הייתה שלמה, משום שחשבונותיה לא שיקפו את מלוא הכנסותיה והוצאותיה בתקופת הבחירות. "בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מסיעת האם, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו(ה) לחוק, לשלול מסיעת האם 5% מ-15% של השלמת מימון הוצאות הבחירות, שערכם 904,150 ש"ח" קובע המבקר.

"העבודה" - נקנסה ב- 803,270 ש"ח:

המבקר מצא כי סיעת "העבודה" לא ניהלה את חשבונותיה בהתאם להנחיות מבקר המדינה.

גם סיעת העבודה לא הכלילה כ-30,000 ₪ של הוצאות על כנסים בחשבונותיה, גם סיעת העבודה לא הכלילה בחשבונותיה הוצאות על פרסום 110 מודעות בעיתונים ובמקומונים, שעניינן תעמולת בחירות לטובת סיעות בת שלה. את עלות ההוצאות הכרוכות בפרסומים אלה אומדים אנשי משרד מבקר המדינה בכ-150,000 ש"ח

בחשבונות הסיעה לא נכללו הוצאות על שני סקרים שהוזמנו בעבור מועמדים מטעם סיעות בת שלה לראשות שתי רשויות מקומיות. ההוצאה על סקר אחד הייתה 17,110 ש"ח וההוצאה על סקר שני הייתה 33,000 ש"ח. הסיעה גם לא דיווחה על הוצאות עבור אתרי אינטרנט בסך מוערך של כ-40,000 ש"ח. זאת ועוד, מבקר המדינה מצא כי לאחת מסיעות הבת של העבודה היה "מנהל קמפיין" אשר בחשבונות הסיעה לא נכללו הוצאות בגין שכרו. אנשי משרד המבקר אמדו אותו בכ-20,000 ש"ח. עוד נמצא כי לא דווח בחלק מסיעות הבת על הוצאות הכרוכות בשלטי חוצות, שלטי בד, פרסום ודברי דפוס, תשדירי רדיו, שכירות מטות, טלפונים, שכירת כלי רכב ועוד.

סיעת העבודה קיבלה גם תרומות מ-11 תורמים, בסכומים שבין 2,700 ש"ח לבין 3,800 ש"ח, סכומים אלו עולים על סכום התרומה המרבי - 1,900 ש"ח - שמותר על פי סעיף 8 לחוק מימון מפלגות לקבל מאדם אחד. כמו כן, הוצאות בסכום כולל של כ-145,000 ש"ח שולמו חלקן על ידי אנשים פרטיים בהיקף העולה על תקרת התרומה המותרת על פי סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, וחלקן על ידי תאגידים.

לפיכך ניתן דוח לא חיובי על תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה. "בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מסיעת האם, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו(ה) לחוק, לשלול מסיעת האם 5% מ-15% של השלמת מימון הוצאות הבחירות, שערכם 730,245 ש"ח. בתוספת השלילה בשיעור חצי אחוז בגין האיחור במסירת הדוחות הכספיים, תסתכם השלילה של השלמת המימון ב-803,270 ש"ח", כתב המבקר.

"המפד"ל" - נקנסה ב-496,142 ש"ח:

על סיעת המפד"ל כותב המבקר כי אף היא לא ניהלה את חשבונותיה לפי הנחיות מבקר המדינה. המבקר מצא כי חלק מהסכומים ששימשו למימון מערכת הבחירות של כל סיעת בת של המפד"ל הועברו, למועמד הבכיר של אותה סיעת בת, באמצעות שקים של הסיעה שנמסרו למועמד עצמו או הופקדו בחשבון הבנק האישי שלו.

הסיעה לא דיווחה למשרד מבקר המדינה, בניגוד להנחיות, על 18 חשבונות בנק של סיעות בת שהגזברות העבירה אליהם כספי מימון מפלגות למימון הוצאות מערכת הבחירות שלהם. לא קוימו אפוא, קובע המבקר, ההנחיות הקובעות, כי הוצאות סיעה ישולמו בשקים בלבד לחובת חשבון בנק. שעליו מסרה הודעה. המבקר מוסיף וקובע כי חשבוניות וקבלות שהמציאה סיעת בת לגזברות הסיעה הוחזקו בתיקים בתפזורת ללא מיון כלשהו. כתוצאה מכך היה קשה מאוד לאתר את האסמכתות לרישומים במערכת החשבונות, כנדרש בהנחיות. גם סיעת המפד"ל לא כללה בחשבונותיה את ההוצאות הכרוכות בשימוש בכלי רכב אחד ששימש לתעמולת הבחירות שלה. הרכב נשכר מחברת השכרה בידי חברה שבשליטת אחד ממועמדי סיעת בת שלה, והוא השתמש בו בתקופת הבחירות לקידום מועמדותו. בכך קיבלה הסיעה תרומה מתאגיד שאנשי משרד מבקר המדינה אומדים את היקפה בכ-5,000 ש"ח.
הסיעה גם לא הכלילה בחשבונותיה כ-329,000 ש"ח הוצאות בניגוד להנחיות. לאור כל אלה ניתן דוח לא חיובי על תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה.

"בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מסיעת האם, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו(ה) לחוק לשלול מסיעת האם 5% מ-15% של השלמת מימון הוצאות הבחירות, שערכם כ- 496,142 ש"ח", קובע המבקר.

יתר הסיעות שנמצאו לגביהן ממצאים לא חיוביים נקנסו בסכומים הנעים בין 15,000 ל-120,000 ש"ח.