בדיקת תעריפי התחבורה הציבורית לצעירים בני 26-18 שערך News1 מעלה תמונה מורכבת בנוגע לשתי הרפורמות המרכזיות: "דרך שווה" של מרב מיכאלי מול "צדק תחבורתי" של מירי רגב. מצד אחד, נרשמה הוזלה משמעותית במנויים החודשיים, במיוחד במרחקים בינוניים וארוכים. מצד שני, דווקא בנסיעות הבודדות ובמנוי חופשי יומי - הצעירים מצאו את עצמם משלמים יותר.
בנסיעות קצרות של עד 15 ק"מ, התייקרה נסיעה בודדת באוטובוס בכ-45% - מ-5.50 ש"ח ל-8 ש"ח. גם מנוי יומי התייקר באותה קטגוריה בכ-40%, מ-12.50 ש"ח ל-17.50 ש"ח. במרחקים של 15-40 ק"מ, חלה התייקרות מתונה יותר: 20.8% בתעריף הנסיעה הבודדת ו-20.8% בחופשי היומי. בטווחי 40-120 ק"מ נרשמה התייקרות של שבין 17% ל-19%.
מנגד, מנויי החופשי-חודשי הפכו משתלמים יותר: בטווחים של 40-75 ק"מ ירד המחיר בכ-24%, מ-410 ש"ח ל-310.88 ש"ח. במרחקים של 75-225 ק"מ, הירידה הייתה קצת יותר - כ-24.8%, כאשר המחיר ירד מ-610 ש"ח ל-458.25 ש"ח. גם מנויי החופשי-חודשי המשלבים אוטובוס ורכבת ירדו בשיעור דומה.
באזורי הפריפריה הגאוגרפית, נרשמה הוזלה של כ-5.9% בלבד, כאשר מחיר המנוי באוטובוס בלבד לטווח עד 40 ק"מ ירד מ-99 ש"ח ל-93.13 ש"ח, בנסיעות מחוץ למטרופולינים.
בנסיעות למרחקים ארוכים במיוחד, מעל 225 ק"מ, התמונה מתהפכת: בעוד שמנויים חודשיים ירדו בכ-24.8% במנויים הכוללים רכבת, מחיר הנסיעה הבודדת דווקא התייקר בכ-8%, ומנוי חופשי-חודשי באוטובוס בלבד עלה ב-7.4%.
המסקנה ברורה: רפורמת "צדק תחבורתי" מיטיבה עם נוסעים קבועים שנוסעים מרחקים בינוניים וארוכים באופן קבוע, אך פוגעת בכיסם של נוסעים מזדמנים ובעיקר בצעירים המבצעים נסיעות קצרות יומיומיות - שהן למעשה הרוב המוחלט של הנסיעות בתחבורה הציבורית.
המלצות לנוסעים הצעירים:
מי שמבצע שתי נסיעות ביום באוטובוס בלבד – כדאי שיבדוק אם רכישת חופשי יומי תחסוך לו. החל משתי נסיעות ביום בטווח 15 ק"מ ומעלה, מנוי יומי לרוב משתלם יותר מהתשלום לנסיעות בודדות.
צעירים הנוסעים באופן יומיומי – חמישה ימים בשבוע או יותר – בטווחים של 15 ק"מ ומעלה, יפיקו תועלת מרובה מרכישת מנוי חופשי-חודשי, שמוזל כיום במיוחד.
לנוסעים שמשלבים אוטובוס ורכבת בתדירות גבוהה – מומלץ לבחור במנוי חודשי משולב, שבו חלה ירידת מחירים משמעותית של עד כ-25% לעומת "דרך שווה".
לעומת זאת, צעירים המבצעים נסיעות קצרות ואקראיות, במיוחד באזורים עירוניים, ייאלצו לשלם יותר על כל נסיעה בודדת. עבורם, כדאי לשקול שימוש מוגבר בחופשי יומי אם צפויות שלוש נסיעות או יותר ביום.
במרחקים קצרים מאוד, שבהם ההתייקרות חדה, מומלץ לבדוק אפשרות לאיחוד נסיעות ולצמצם שימוש מזדמן באוטובוסים.
האם צעירים משתמטים נהנים יותר
כלל הצעירים (כולל משתמטים משירות) זכאים ל-33% הנחה על מנויים חודשיים בתחבורה הציבורית למשך 9 שנים מלאות, מגיל 18 ועד גיל 26 (כולל).
אולם בהשוואה בין חיילים למי שאינם מתגייסים לצה"ל, בעיקר מקרב אוכלוסיות חרדיות וערביות, מבחינה כספית כוללת – החיילים אומנם נהנים מהנחה גבוהה בהרבה, אך מבחינת זמינות שימוש אמיתי לצרכים פרטיים – משתמטים נהנים מזכאות שמשרתת טוב יותר את צרכיהם האישיים, שכן החיילים מנצלים את נסיעותיהם בעיקר לצורכי שירות מבצעי, בחלוקה הבאה:
* גיל 21-18 (שלוש שנות שירות סדיר) - נסיעות חינם — אך רובן מיועדות לנסיעות לבית ולבסיס, וכמעט לא לשימושים פרטיים.
* גיל 22-21 (שנת שחרור) - זכאות להמשך נסיעות חינם, אך בחלק מהמקרים (במיוחד במצב המלחמה הנוכחי) החיילים מגויסים שוב לחודשי מילואים ממושכים, ובשגרה רבים מהם בכלל נמצאים בחופשת שחרור בחו"ל שאינה מאפשרת להם לנצל את ההטבה.
* גיל 26-22 - זכאות רגילה להנחת 33% – בדומה לכל צעיר אחר.
אם לא די בכך, משתמטים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה נהנים מהנחת סטודנט של 50% למנוי תקופתי. למעשה, רוב הצעירים החרדים והערבים מקבלים 50% הנחה ולא 33% משום שבמסגרת השלב השני של רפורמת רגב, ריכוזי אוכלוסייה חרדיים וערבים נחשבים כעת כפריפריה, שזכאית להנחה של חצי מהמחיר על מנוי חודשי.
המשמעות בפועל: חיילים נהנים מארבע שנות נסיעה חינם – הטבה כספית גבוהה אך נומינלית בעיקרה, שכן השימוש האישי בה מוגבל. לאחר מכן הם נהנים מארבע שנות הנחת 33%. האמור מתייחס לחיילים המשרתים שלוש שנים, ולא לחיילים בקבע או לקצינים, שבשל משך שירותם הארוך יותר, יזכו להטבה מופחתת לשימוש אישי.
לעומתם, משתמטים נהנים מהנחות אפקטיביות גבוהות יותר בפועל: 50% הנחה לאורך תקופות לימוד והשייכות לריכוזי פריפריה, וזכאות רציפה לשימוש אישי חופשי במשך תשע שנים. מבחינה מעשית, משתמטים נהנים מהטבה תכליתית ורחבת היקף יותר מהטבה נומינלית אך מוגבלת של החיילים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה