נפטר פרופ' מוטי גולני, מחוקרי ההיסטוריה הבולטים בישראל

קרן מנדל פרסמה הודעה (26.04.25) ובה הביעה תדהמה עמוקה וצער על מותו של פרופ' מוטי גולני, שמת מפצעיו בעקבות האסון הקטלני בנחל השופט. פרופ' גולני, מחשובי ההיסטוריונים בישראל, עמד בשיא עשייתו המחקרית והאינטלקטואלית בעת מותו. היה מהדמויות המרכזיות בקרן מנדל ישראל, שם הוביל את פיתוח תחום החשיבה ההיסטורית ולימודי הזיכרון ככלי ללימודי החברה הישראלית.

פרופ' מוטי גולני, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, היה היסטוריון וביוגרף מוערך. עיקר מחקריו עסקו בשאלות של מוסר, זיכרון, פוליטיקה ומלחמה בתולדות היישוב והמדינה. גולני התמחה במיוחד בתקופת המנדט הבריטי, תוך בחינת הקשר הציוני-בריטי והשלכותיו, וייסד את פורום החוקרים הישראלי לחוקרי המנדט. עבודותיו חוללו שינוי משמעותי באופן שבו נתפסת תקופה זו בשיח האקדמי והציבורי.

במהלך הקריירה שלו פרסם פרופ' גולני מספר ספרים חשובים, בהם: "תהיה מלחמה בקיץ - על הדרך למלחמת סיני, 1956" (1997), "ציון בציונות - התנועה הציונית, ישראל וירושלים" (2000), "מלחמות לא קורות מעצמן - על זיכרון, כוח ובחירה" (2002), "ימים אחרונים - המנדט, פינוי ומלחמה" (2009), "הנציב האחרון - הגנרל סר אלן גורדון קאנינגהם" (2011) ו"עצמאות ונכבה - שני נרטיבים של 1948" (יחד עם עאדל מאנע, 2011). בשנת 2013 פרסם את "Palestine Between Politics and Terror, 1945-1947", ובשנת 2020 פרסם יחד עם פרופ' יהודה ריינהרץ את הכרך השני של הביוגרפיה המקיפה על חיים ויצמן (1952-1922).

לפני מותו, זכה פרופ' גולני בפרס היוקרתי של נשיא המדינה וראש הממשלה, כהוקרה על תרומתו האקדמית והביוגרפית לחקר דמותו ופועלו של חיים ויצמן. קרן מנדל ציינה כי פטירתו היא "אובדן כבד לחברה הישראלית, למחקר ההיסטורי ולערכי הזיכרון והמורשת".