ביהמ"ש העליון מגביל את הגמול ושכר הטרחה בפשרות בתביעות ייצוגיות

הסדרה עתידית במסגרת הסכם פשרה בתביעה ייצוגית לא תובא בחשבון במישרין בקביעת הגמול לתובע ושכר הטרחה לעורך דינו, אלא במסגרת קביעת האחוזים מתוך הצד הכספי של ההסדר. תרומת מוצרים במסגרת הסדר תובא בחשבון, לעניין הגמול והשכר, בצורה חלקית בלבד. כך קובע (24.4.25) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.

גרוסקופף אישר הסדר פשרה סופי בתביעה ייצוגית שהגישה כוכב זיס לפני למעלה מעשר שנים נגד אופטיקה הלפרין, בשל ביצוע בדיקות עיניים בידי מי שאינם אופטומטריסטים מוסמכים. בית המשפט המחוזי בתל אביב סירב לאשר הסדר בו נקבעה הנחה לרוכשים עתידיים ברשת בשווי כולל של 8.2 מיליון שקל, לצד שוברים בני 300 שקל שיינתנו לעמותות לרכישה ברשת ובשווי כולל של 2.6 מיליון שקל. עוד נקבע באותו הסדר, כי הלפרין תפסיק את הבדיקות המדוברות שלושה חודשים לאחר אישורו.

הלפרין ערערה לבית המשפט העליון, ובדיון בערעור סוכם ההסדר הסופי. הרשת תשלם 4.1 מיליון שקל לקרו התביעות הייצוגיות במשרד המשפטים (המשתמשת בכסף למטרות חברתיות מגוונות); השוברים לעמותות יהיו 500 שקל ובסכום כולל של 2.6 מיליון שקל; זיס תקבל 70,000 שקל, ועורכי דינה - 1.52 מיליון שקל; הבדיקות בידי מי שאינם אופטומטריסטים ייפסקו מיידית.

גרוסקופף אישר את כל הרכיבים, למעט שכר הטרחה, אשר התבסס בין היתר על פסק דין של בית המשפט המחוזי, ולפיו השווי של הסדרה עתידית לעניין הגמול והשכר הוא 175% מהפיצוי הכספי. הוא מסביר: "במקרה הטיפוסי של הסדרה עתידית לא ניתן להעריך, לבטח לא ברמת ודאות דומה, את התועלת המופקת במונחים כספיים. בנוסף, במקרים רבים הקשר הסיבתי בין ההסדרה העתידית ובין התובענה הייצוגית מוטל בספק.

"ברי כי לנתבעת קיים אינטרס למזער את חשיפתה לתובענות ייצוגיות נוספות בעתיד, וכן להציג עצמה כמי שעושה מעל ומעבר על-מנת לעמוד בדרישות הדין. לא ניתן להעריך אילו התחייבויות לגבי הסדרה עתידית ניתנות על-מנת לקדם פשרה באותו הליך, ואילו התחייבויות מבטאות שיקול עסקי גרידא של הנתבעת, ומשקפות את האופן בו הייתה נוהגת ממילא.

"אי לכך, התחשבות בהסדרה עתידית בעת קביעת בסיס החישוב תפחית באורח ניכר את האחידות והוודאות שמספקת שיטת האחוזים, ותאפשר לצדדים להסדר הפשרה לעצב את הסדר הפשרה באופן שיגדיל את סכום הגמול ושכר הטרחה בצורה מלאכותית, ותוך ניתוק הזיקה בינו לבין היקף התועלת הגלומה בהסדר הפשרה".

לדברי גרוסקופף, "ראוי להתחשב בהסדרה העתידית בראש ובראשונה בעת קביעת שיעור האחוזים הראוי. כך, ניתן לשקול, לצד יתר השיקולים הנוגעים להליך גם את היקפה של הסדרה עתידית, את העלות הכספית שלה לנתבעת, ואת התועלת המשוערת שלה לקבוצה המיוצגת ולציבור הרחב".

אנומליה בשוק האופטומטריה

צילום: גרוסקופף. המתחרים אמורים להסיק את הלקחים [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]

לגבי רכיב התרומות אומר גרוסקופף, כי "לא ניתן להקנות משקל זהה לתשלומים המועברים לקרן ולהוצאות הכרוכות בהנפקת שוברים לצורך פסיקת גמול ושכר טירחה. מדובר בסוגי פיצוי שונים, הנושאים עלויות שונות מבחינת החברה, ומניבים מידה שונה של תועלת לציבור". במקרה הנוכחי הוא קבע שיש להתחשב ב-75% משווי התרומה, בשל היתרונות שנקבעו בו; בלא יתרונות אלו "היה ראוי לקבוע מקדם נמוך בהרבה". הוא קבע ששכר הטרחה יהיה 1.31 מיליון שקל.

לגבי ההסדר עצמו אומר גרוסקופף: "יש לקוות כי בכך גם תונח תשתית ראויה להתנהלות השוק בתחום זה, באופן שמתחרותיה של החברה יסיקו את הלקחים המתבקשים, ויקפידו על כך שבדיקות ראייה, ושאר הפעולות שיוחדו על-ידי המחוקק לעיסוק באופטומטריה, יבוצעו על ידן באמצעות אופטומטריסטים מורשים, ובאמצעותם בלבד (למצער עד שיוסדר בדין נושא ההתמחות באופטומטריה)... לא ניתן להתעלם מהאנומליה השוררת בשוק, כאשר למעלה מ-30 שנה לאחר חקיקת חוק האופטומטריה, לא קיימות תקנות המסדירות התמחות בתחום זה".

השופטת רות רונן מוסיפה, כי אין זה רצוי לעודד תרומות בעין (דהיינו במוצרים ובשירותים ולא בכסף), שכן הדבר עוקף את הרציונל שהוביל את המחוקק להקמת קרן התביעות הייצוגיות. כמו-כן, "עלול להתעורר החשש מפני העברת התרומות הללו לעמותות שלמי מהצדדים או באי-כוחם יש קשר אליהם ואינטרס בהן, וזוהי תופעה לא רצויה".

השופט יחיאל כשר הסכים עם גרוסקופף. את אופטיקה הלפרין ייצגו עוה"ד אמיר דולב, יוסי אטינגר, יגאל כהן ותמר וייסבך; את זיס ייצגו עוה"ד שחר סקברר ונמרוד גרון; ואת היועצת המשפטית לממשלה - עו"ד ענת אלבק.