ללא ראיות: ראש השב"כ הורה על מעצר מנהלי "למראית עין"

הקלטות מהן עולה לכאורה קשר ישיר בין ראש השב"כ, רונן בר, להחלטה על מעצר מנהלי של מתיישב יהודי, ללא הצגת ראיות, שודרו (23.4.25) בתוכנית ריקלין ושות' בערוץ 14. ההקלטות, שהועברו לתוכנית ממקור עלום, קושרות לראשונה באופן ישיר את ראש השב"כ רונן בר למעצר מנהלי של מתיישב יהודי - וזאת, לכאורה, ללא בסיס ראייתי.

השיחות שנשמעו בתוכנית מתעדות שיח פנימי בין א', ראש החטיבה היהודית בשירות הביטחון הכללי, לבין נצ"מ אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י. בשיחה נשמע א' אומר:

"אני אומר לך בינינו שראש שירות רצה לעצור אותו חצי שנה מנהלי… יהיה יותר טוב לתת לו הרחקה… עכשיו הכול, אח שלי, צריך להיות חקירות למראית עין".

מועלם, מצדו, ניסה להתריע: "אבל אתה לא… אין לך כלום עליו, תקשיב".

מאוחר יותר נשמע א' מוסיף כי "הכול צריך להיות חקירות… לא צריכה להיות השקעה גדולה… הכל כדי שהפרקליטות…" - משפטים שעשויים לרמז על מניפולציה מכוונת של הליך פלילי לצורך יצירת רושם ציבורי או ארגוני.

עימות פנימי בשב"כ: מועלם מסרב "לעבוד איתם"

בהקלטות נוספות נשמעים חילופי דברים חריפים בין סגן ראש החטיבה היהודית לבין מועלם:

"אתה תמשיך לא לענות - זה לא יהיה הממ"ז, זה יהיה מעל הממ"ז" , אמר איש שב"כ.
מועלם השיב: "אני לא רוצה לעבוד איתכם, איך אני איתך?"
- ובתגובה: "אז אל תעבוד" .
בסוף השיחה נשמע מועלם אומר: "לך למפכ"ל, לממ"ז, לשב"כ, לראש הממשלה. אני לא עובד איתכם. ביי, להתראות".

עורך דינו של מועלם ציין כי כעבור כחודשיים וחצי נחקר מרשו באזהרה, ובכך לכאורה אושרה בדיעבד ההתכתשות שנרשמה.

"הדלפה מגמתית - מדובר בפעילי טרור אלימים"

השב"כ מסר בתגובה: "מדובר בהדלפה מגמתית של חלקי שיחה. מדובר באירוע חמור בו בוצע לינץ' באזרח בדואי. מושא השיחה הוא החשוד המרכזי באירוע - פעיל אלים ומרכזי. בעניינו נערכה חקירה יסודית, אך היא לא הסתיימה בהעמדה לדין בשל חוסר רצון של אבישי מועלם לטפל באירוע".

עוד הוסיפו כי: "הפעילים בעניינם מוצא צו מעצר מנהלי, הם פעילי טרור אלימים הפועלים לפגיעה בחפים מפשע… מדובר בכלי סיכולי חוקי שנועד למנוע אלימות נוספת".

במפלגת הליכוד פרסמו תגובה חריפה: "רונן בר שיקר כאשר טען שראש הממשלה ביקש ממנו לעקוב אחר פעילי מחאה - מבלי שתהיה בידו ראיה. כעת מתברר שהוא בעצמו היה מעורב במעצרי שווא של מתיישבים - ללא ראיות. והכול ל'מראית עין'".

לפי הדין הקיים בישראל, מעצר מנהלי מותר במקרים חריגים שבהם קיים מידע מודיעיני סודי שמצדיק החזקת אדם במעצר מבלי לחשוף את חומר הראיות בבית המשפט. עם זאת, השימוש בכלי זה כלפי יהודים, ובפרט מתיישבים ביהודה ושומרון, מהווה מוקד מחלוקת ציבורית קשה - הן משפטית והן פוליטית.