בית המשפט העליון לא ידון שוב במניעת בתי הדין הרבניים מלעסוק במזונות

בית המשפט העליון לא ידון שוב ובהרכב מורחב בפסק הדין הקובע, כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים אגב תביעות גירושין. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה על הסף (22.4.25) את בקשתם של בית הדין הרבני הגדול ואישה גרושה לדיון נוסף בנושא.

בחודש פברואר קבעה השופטת יעל וילנר, כי בית הדין יכול לדון רק בתביעה להשבת הוצאות של אחד ההורים בגין הילדים, וכי תביעת המזונות צריכה להידון בנפרד בבית המשפט למשפחה - אלא אם הסכימו הצדדים לדון בה בבית הדין הרבני. קביעתה של וילנר מבוססת על הלכת שרגאי משנת 1969, אותה שב ואשרר בג"ץ בשנת 2019. על-פי הלכה זו, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות הילדים במסגרת תביעה שמגיש אחד מן ההורים.

הלכה זו, אשר פירשה את סעיף 3 לחוק בתי הדין הרבניים, אינה מובנת מאליה - ציינה וילנר. אולם, יש בה היגיון: תביעת הגירושין היא בין בני הזוג ואינה קשורה לילדיהם, והלכה זו גם מונעת שימוש במזונות הילדים כדי לפגוע באחד מהם (לרוב - האישה). השופטת רות רונן תמכה בעמדתה של וילנר, בעוד המשנה לנשיא נעם סולברג סבר שיש לדחות את העתירות (שהוגשו נגד פסיקות בבתי הדין שעסקו במזונות הילדים). הנהלת בתי הדין מקדמת הצעת חוק שתבהיר את החוק ותעניק לבתי הדין סמכות שכזאת.

בדחותו את הבקשות אומר עמית: "הגם שדעות השופטים נחלקו לעניין גדריה המדויקים של הלכת שרגאי, כל שלושת שופטי ההרכב הדגישו כי הלכה זו עומדת על מכונה וביססו עליה את חווֹת דעתם. לפיכך, ואף שדומה כי לאורך השנים התהווה חוסר בהירות בפרקטיקה הפסיקתית שיישמה את הלכת שרגאי, ספק אם ניתן לומר שבפסק הדין מושא הבקשות נקבעה 'הלכה' חדשה שלגביה ניתן לקיים דיון נוסף – לא כל שכן הלכה חדשה שנקבעה 'במודע ובכוונת מכוון'".

לדברי עמית, "דעת הרוב הדגישה וחידדה את טיבו של ההבדל המהותי בין תביעת השבה ובין תביעת מזונות ילדים – הבדל שעל קיומו עמד בית המשפט כבר בהלכת שרגאי". הוא מזכיר, כי "בעבר נפסק כי לא כל פיתוח הלכתי מצדיק דיון נוסף, וזאת מתוך ההבנה שדרכו של המשפט הישראלי היא להתפתח אגב חידושים ופיתוחים פסיקתיים שנבנים זה על זה. דברים אלו נכונים הן באשר לפיתוחה של הלכה קיימת, הן באשר לפסיקת הלכה חדשה.

"...נקודת המוצא לדיון בעתירות מושא פסק הדין – נקודת מוצא שעליה הסכימו הצדדים וכן כל שלושת חברי ההרכב – הייתה כי הלכת שרגאי הוותיקה עומדת בעינה. בנסיבות אלו, איני סבור כי התוכן שיצקה דעת הרוב בהלכת שרגאי מצדיק כשלעצמו קיום דיון נוסף בהרכב מורחב... כפי שנפסק לא אחת, פסק דין שטומן בחובו השלכות רוחב – גם כאלו שיוצרות קושי מסוים – לא יקים הצדקה אוטומטית לדיון נוסף, והדבר נכון בפרט ביחס לקביעות בדבר סמכות עניינית". את האישה ייצגו עוה"ד דני שרמן, גיתית קופלוביץ ונתנאל מויאל, ואת בתי הדין - עו"ד שמעון יעקובי.