דוח חדש שמפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף מגמה מדאיגה: שיעור ההשתתפות של צעירים (בני 18 עד 34) בשוק העבודה נמצא בירידה מתמשכת, וזאת בניגוד למגמה הכללית של עלייה בהשתתפות בקרב קבוצות הגיל המבוגרות יותר.
בעשור האחרון (2023-2014) נרשמה עלייה של כ-5 נקודות אחוז בשיעור ההשתתפות בקרב בני העבודה המרכזיים (64-25). אלא שכאשר בוחנים את קבוצות הגיל הצעירות יותר, התמונה מתהפכת - במיוחד בקבוצות הגיל 24-18 ו־34-25, שבהן נרשמה ירידה ברורה ומשמעותית.
תמונה סותרת של שוק העבודה
בעוד ששיעור ההשתתפות בגילי 25 עד 64 נמצא בעלייה, ניתוח כוללני של האוכלוסייה מגיל 15 ומעלה מראה מגמה שלילית. הנתונים סותרים לכאורה אך משקפים שינויים בגיל ובמגזר.
חלק מהירידה מוסבר בכך שצעירים רבים בוחרים להאריך את תקופת הלימודים, אך מבדיקת משרד האוצר עולה כי הירידה בהשתתפות קרתה במקביל לירידה בשיעור הלומדים במוסדות אקדמיים. כלומר, הפחתת ההשתתפות אינה נובעת מהתמקדות בלימודים, אלא משיקולים אחרים, בהם ירידה ברצון או ביכולת להשתלב בשוק העבודה.
כאשר בוחנים "שיעור השתתפות רחב" - הכולל גם סטודנטים במסלולים מקצועיים וטכנולוגיים - עדיין ניכרת ירידה, בעיקר בקרב גברים צעירים. במקביל, נרשמה מגמת נסיגה בהשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה דווקא בקרב אוכלוסיות הערבים והחרדים.
הבדלים מגדריים משמעותיים
מהדוח עולה כי הירידה בהשתתפות נובעת בעיקר מירידה בקרב גברים, כאשר בקרב נשים, ובפרט חרדיות וערביות, נרשמה דווקא עלייה. לעומת זאת, גברים ערבים איבדו כשמונה נקודות אחוז בשיעור ההשתתפות בעשור האחרון, וגברים חרדים כשש נקודות.
חלק מהירידה מוסבר בעלייה הדמוגרפית בחלקן של קבוצות האוכלוסייה עם שיעורי השתתפות נמוכים - החרדים והערבים - בקבוצות הגיל הצעירות. ככל שחלקן היחסי עולה, כך נרשמת ירידה ממוצעת כוללת.
לא רק בעיה של תעסוקה - אלא גם של עתיד
לירידה הזו יש השלכות כלכליות עמוקות. בטווח הקצר, ההשפעה עשויה להיות מוגבלת, אך אם המגמה תימשך - היא עלולה לפגוע בצמיחת המשק, לצמצם את מספר העובדים הפעילים ולהפחית את רמת הפריון והשכר. ככל שצעירים נכנסים לשוק העבודה בגיל מבוגר יותר, הם צוברים פחות ניסיון ופחות ותק - מה שפוגע ביכולתם להתקדם ולהתפרנס בכבוד.לצד הצגת הנתונים, מציע משרד האוצר גם כיוונים לטיפול:
*
שיפור מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה
- בעיקר במסגרות חינוך טכנולוגיות וחוץ-אקדמיות.*
עידוד השתלבות מוקדמת בשוק העבודה
- במיוחד בקרב גברים מהמגזרים הערבי והחרדי.*
תמריצים כלכליים לעבודה
- ובפרט חיזוק הכדאיות הכלכלית של תעסוקה לעומת הסתמכות על קצבאות.הירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים היא אות אזהרה. ישראל אומנם נהנית משיעורי תעסוקה גבוהים יחסית באוכלוסייה הכללית, אך כשצוללים פנימה - מגלים סדקים מדאיגים דווקא בקרב הדור שעתיד להחזיק על כתפיו את כלכלת המדינה. ללא טיפול מהיר וממוקד, מדובר במתכון בדוק להאטה כלכלית ולפגיעה בפריון העבודה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה