תחקיר מחדל הנובה: רק בשעה 10:00 הבין צה"ל את ממדי הטבח

תחקיר צה"לי קובע כי צה"ל "נכשל במשימתו להגן על משתתפי מסיבת 'נובה'" שנערכה ליד רעים והותקפה במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. דוח התחקיר, שהוצג למשפחות השכולות והועבר לרמטכ"ל היוצא ולרמטכ"ל הנכנס, חושף שורה של כשלים בהיערכות - החל מפערי תיאום חמורים בין הצבא לגורמי האבטחה האזרחיים ועד אי-הצבת אמצעי התרעה בשטח האירוע - לצד המלצות לתיקון ולטיפול במחדלים. התחקיר מתאר תמונת מטרידה ביותר של היעדר הכנה מספקת לאירוע ההמוני, ומציע צעדים למנוע אסון דומה בעתיד.

מתקפת דמים בפסטיבל, 378 נרצחים

בבוקר 7 באוקטובר 2023 הפכה מסיבת הטבע "נובה" ליד קיבוץ רעים לזירת טבח מחרידה במתקפת פתע של מחבלי חמאס. לפי התחקיר, 378 בני אדם - אזרחים ואנשי כוחות ביטחון הקשורים לאירוע - נרצחו במתחם המסיבה, בדרכי הגישה וביישובי העוטף, ו-44 נוספים נחטפו לשבי חמאס. רבים מהחטופים עדיין מוחזקים ברצועת עזה, ורק שבעה הצליחו לשוב לישראל עד כה. מתקפה אכזרית זו התרחשה באותו בוקר בכמה עשרות מוקדים בארץ, ו"מסיבת הנובה" הייתה אחד ממוקדי ההתקפה הקטלניים ביותר.

הרגע הקריטי: החלטה אחת שהצילה אלפים

אחת הנקודות המרכזיות בתחקיר עוסקת בהחלטתו של מפקד תחנת אופקים, סגן ניצב ניבי אוחנה, שנכח במתחם המסיבה בשעה שהחלה מתקפת הרקטות. אוחנה זיהה שמדובר בירי חריג, והורה מיד על הפסקת המסיבה ועל פינוי מיידי של כלל המבלים. לפי ממצאי התחקיר, בהסתברות גבוהה, החלטתו זו מנעה את הרצח של כ-2,000 משתתפים נוספים ואת חטיפתם של מאות נוספים. מדובר בהחלטה שנעשתה תחת לחץ, בזיהוי עצמאי וללא תמונת מצב רחבה, והצילה חיים של רבים.

הנחת שווא שפינוי הקהל הצליח כמעט במלואו

בעקבות ההחלטה שהתקבלה בשטח, החל פינוי מהיר של המשתתפים מיד עם ירי הרקטות הראשונות. אולם, בשל עיכובים ותנאי השטח, רבים מהמבלים נלכדו בהמשך בכבישי העוטף תחת מתקפות המחבלים. למרות זאת, בחמ"ל החטיבה הצפונית נוצרה תמונת מצב שגויה כאילו 90% ממשתתפי המסיבה כבר התפנו בשלום. הערכה מוטעית זו הועברה מעלה בשרשרת הפיקוד, וכנראה תרמה לכך שהפיקוד הבכיר הפנה מאמצים לאזורים אחרים שזעקו לעזרה והתייחס פחות לדיווחים מהנובה. רק סביב השעה עשר בבוקר, החלה לחלחל בצה"ל ההבנה שמתחולל טבח רחב היקף במתחם המסיבה - אך עד אז כבר היה מאוחר להציל רבים מהקורבנות.

על אף התגובה הראשונית האמיצה בשטח, היקף האסון היה כבד. צוות התחקיר הצבאי – שכלל קצינים בכירים שלא היו מעורבים ישירות באירוע – בחן את ההיערכות והתגובה במרחב המסיבה. ממצאיו מעלים תמונה ברורה: צה"ל לא הצליח להגן על באי הפסטיבל, אף שלוחמים ושוטרים בודדים הפגינו גבורה יוצאת דופן מול פני האיום. כך למשל, התחקיר מציין לשבח את החלטתו המהירה של מפקד תחנת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, שנכח במתחם והורה מיד על הפסקת המסיבה עם תחילת ירי הרקטות ועל פינוי הקהל. לפי התחקיר, בהחלטתו זו מנע בסבירות גבוהה את מותם של כ-2,000 בני אדם ואת חטיפתם של מאות נוספים. גם מתנדבים מארגוני הצלה, שוטרים וחיילים שלחמו במקום ופעלו לחלץ נפגעים תחת אש כבדה, זכו לשבחים על אומץ ליבם. אולם לצד גילויי הגבורה, הדוח שם דגש על כשלים מערכתיים בהכנת האירוע ובניהולו – כשלים שאפשרו לטרגדיה בסדר גודל כזה להתרחש.

כשלים בהיערכות ובאבטחה המקדימה

התחקיר מונה מספר מחדלים מרכזיים בהכנות של צה"ל לאירוע עוד לפני המתקפה. הפערים הללו, שהתגלו בהליך התכנון, התיאום והאבטחה, פגעו ביכולת הצבא להגן על באי המסיבה בזמן אמת. עיקר הכשלים בהיערכות היו:

*

העדר הערכת מצב ייעודית ומוכוונת לאירוע

*

כוחות הגזרה לא הכירו את האירוע

*

אי-מיצוי סמכות ואחריות לאישור האירוע

*

תיאום לקוי בין צה"ל לגורמים האזרחיים

*

האירוע לא סווג כיעד להגנה במערכות הצבא

*

היעדר מערכות התרעה וטכנולוגיות הגנה במתחם

כשלים מצטברים אלה בהיערכות הצבאית – בהכרת האירוע, בתכנון האבטחה, בתיאום הבין-ארגוני ובהצבת אמצעי הגנה – יצרו מצב שבו מסיבת "נובה" התקיימה ללא הגנה מספקת מול תרחיש קיצוני. התוצאה הקשה הייתה שעם תחילת המתקפה צה"ל היה שאנן יחסית לסיכון שבאירוע, והחיילים הקרובים לא היו מודעים ולא ערוכים להגיב מיידית להגנת האזרחים.

הבלבול בקרב הכוחות בזמן ההתקפה

מעבר להיערכות הלקויה, התחקיר מתאר גם את הקשיים והליקויים בתגובה המבצעית של כוחות הביטחון בשטח בזמן ההתקפה עצמה. אומנם רבים בכוחות צה"ל והמשטרה נלחמו באומץ נגד מאות המחבלים, אך שרשרת הפיקוד התקשתה להשתלט על התוהו ובוהו במצב. בין היתר, עלו בתחקיר הממצאים הבאים:

*

הנחת שווא שפינוי הקהל הצליח כמעט במלואו

*

נטישת כוחות המשטרה את המתחם בשל ההתפתחויות בעוטף

*

כשלים בקשר ובדיווח לפיקוד הבכיר

למרות הקשיים הללו, כוחות צה"ל, משטרה ויחידות מיוחדות הגיעו בסופו של דבר לזירת המסיבה לאחר מספר שעות, נכנסו לקרב עם המחבלים וסייעו בפינוי הנפגעים. התחקיר מדגיש כי פעולתם האמיצה של הכוחות שהגיעו – גם אם באיחור – מנעה פגיעות נוספות וסייעה להציל ניצולים רבים. עם זאת, הלקחים מהמחדלים ברורים: אירוע אזרחי המוני סמוך לגבול הופקר למעשה ללא הכנות הגנה הולמות, והתגובה כשפרץ המשבר הייתה מסורבלת ואיטית מדי.

המסקנות: שינויים נדרשים וצעדים לתיקון הכשלים

לנוכח הממצאים הכואבים, מציג התחקיר הצבאי שורת המלצות אופרטיביות כדי למנוע אסון דומה בעתיד. ההמלצות קוראות לחולל שינוי עומק בהתייחסות של צה"ל וגופי הביטחון לאירועים אזרחיים גדולים במרחבים רגישים. עיקר ההמלצות הן:

*

קביעת נוהל לאומי אחיד לאבטחת אירועים אזרחיים באזורים שבאחריות צה"ל

*

הגדרת אירועים אזרחיים כנכסים חיוניים להגנה במערכת הצבאית

*

שיפור התיאום הבין-ארגוני ומנגנוני התקשורת בזמן אמת

התחקיר מדגיש כי צה"ל אינו שואף למנוע לחלוטין אירועים אזרחיים בתחומו, אך עליו לאפשרם רק תוך מתן מעטפת ביטחון ראויה המספקת ביטחון ותחושת ביטחון למשתתפים. במילים אחרות, הלקח הוא לא לבטל פסטיבלים ומסיבות – אלא לדאוג שהם לא יתקיימו כ"הפקר". המלצות הדוח מיועדות להפוך את הלקחים ממסיבת "נובה" לפעולות ממשיות: תיקון נהלים, חידוד סמכויות, תיאום בין-ארגוני וטיפול בפרצות באבטחה.

בסיכומו של דבר, אירוע הנובה הטראגי הפך לדוגמה כואבת של מחדלי הכנה והגנה בעורף האזרחי במצב לחימה. משפחות הנספים וקהילת הפסטיבל מצפות כעת לראות את צה"ל וגורמי הביטחון מיישמים את הלקחים שהופקו – הן כדי להבטיח שלא יאופשר שוב מחדל דומה, והן כחלק מהפקת הלקחים הרחבה יותר של מערכות הביטחון ממאורעות אותו יום נורא. התחקיר הצבאי מהווה צעד ראשון בשקיפות ובבדק בית; כעת נותר לראות האם המלצותיו החשובות ייושמו בשטח כדי להחזיר את הביטחון, גם במסיבות ובפסטיבלים תחת כיפת השמיים.