איסמן: סירוב נבחר ציבור להתייצב לחקירה - פגיעה ישירה בשלטון החוק

"כשנבחר ציבור מסרב להתייצב לחקירה, זו לא רק התנהלות אישית פסולה. זו פגיעה ישירה בשלטון החוק. המסר לציבור חמור: יש מי שהחוק עבורו הוא המלצה ויש מי שהחוק עבורו הוא חובה". כך אומר (3.4.25) פרקליט המדינה, עמית איסמן, בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה.

לאחרונה סירבו להתייצב לחקירה השר עמיחי אליהו וחברי הכנסת טלי גוטליב וניסים ואטורי. איסמן הוסיף: "במדינה דמוקרטית - החוק איננו עניין של בחירה. ציות לחוק הוא תנאי בסיסי לשוויון, בעיקר ממי שנושא באחריות ציבורית. אי-התייצבות לחקירה מצד נבחר ציבור, איננה רק זלזול במערכת, אלא שלילה של עקרון היסוד שלפיו כולם שווים בפני החוק".

בהתייחסו לחקירות של חשדות לעבירות שחיתות, אמר איסמן שקיימים "נסיונות לעכב ולהרתיע". הוא הבהיר: "אנו נמשיך ללוות את חקירות המשטרה ולטפל בתיקים אלה, באחריות, ביושרה וללא משוא פנים. יהא החשד אשר יהא. יהא החשוד אשר יהא. איש אינו מעל החוק, ללא קשר למעמדו או לתפקידו. בנוסף, אנו נמשיך לנהל את התיקים המתנהלים בבתי המשפט באופן מקצועי ונחוש, ללא מורא וללא משוא פנים".

לדברי איסמן, האתגר המרכזי והגדול ביותר שבפני הפרקליטות הוא "השמירה על עצמאות המערכות ואמון הציבור בהן ובשלטון החוק כולו. שמירת עצמאות רשויות החוק היא אתגר של כל דמוקרטיה. מערכת תביעה עצמאית אינה מותרות - היא תנאי יסוד לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת. בלי עצמאות תביעתית אין שוויון. בלי שוויון אין צדק".

בלא להזכיר במפורש את ההליך להדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הוסיף איסמן: "עצמאות התביעה היא תנאי יסוד העומד בבסיס פעולתה התקינה של מערכת אכיפת החוק ובבסיס אמון הציבור בנו ובפעולותינו, ואין להתפשר עליו כמלוא הנימה. חוסנה של מערכת אכיפת החוק נבחן בראש ובראשונה ביכולתה להישאר עצמאית - גם בזמנים מאתגרים ביותר.

"יועצת משפטית לממשלה ופרקליט מדינה - עצמאיים, מקצועיים ובלתי פוליטיים - הם תנאי הכרחי לקיומה של מערכת אכיפת חוק עצמאית. ללא עצמאות תביעתית אמיתית, ללא חרות מלאה לקבל החלטות מקצועיות נטולות השפעה חיצונית, קודם כל ולפני הכל של היועצת המשפטית לממשלה העומדת בראש התביעה הכללית ושל פרקליט המדינה העומד הלכה למעשה בחזית העשייה התביעתית במדינת ישראל, ואנשיהם, לא ניתן להבטיח אכיפת חוק שוויונית וצדקת.

"עצמאות התביעה, איננה רק זכות אלא חובה - חובה כלפי הציבור, כלפי שלטון החוק, וכלפי עקרונות הצדק. מערכת תביעה חזקה ועצמאית היא אבן יסוד במדינת חוק דמוקרטית". לדברי איסמן, הוא ומיארה מקבלים החלטות בצורה מקצועית בלבד, ו"הצגת הדברים בדרך אחרת היא פשוט עיוות של האמת. בוודאי שיש מקום לביקורת - גם כשהיא קשה, היא לגיטימית ואף חיונית. ביקורת, בטח ובטח ביקורת מוצדקת הופכת את כולנו לטובים יותר. אך יש הבדל עמוק - לעיתים תהומי - בין ביקורת עניינית לבין דה-לגיטימציה.

"ביקורת - בהחלט כן. דה-לגיטימציה אישית וארגונית - בהחלט לא. כאשר מערערים על עצם הלגיטימיות של מי שתפקידו לאכוף את החוק - אין זו ביקורת, אלא דה-לגיטימציה. דה-לגיטימציה של ראשי מערכת התביעה היא הלכה למעשה דה-לגיטימציה של מערך התביעה כולו - פרקליטות, פרקליטים תובעות ותובעים משטרתיים".

החלשה של הפרקליטות ובפרט בעבירות השחיתות

צילום: מיארה. עצמאות התביעה היא אבן יסוד [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

איסמן הוסיף: "רפורמות נדרשות צריכות להתבצע מתוך איזון עדין בין ביקורת ציבורית לגיטימית לבין הסכנות הגלומות בשינויים פוגעניים, שלעיתים נדמה, כי אינם נועדו לשפר אלא להחליש את המערכות ואת אמון הציבור בהן". הוא התייחס להצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), לפיה פרקליטים ותובעים יידרשו לצינון של שלוש שנים לפני מינוי לשיפוט:

"לפי הצעת החוק, הפרקליט נדרש לעבור תקופת 'רהביליטציה' מההטיות שדבקו בו – כאילו היה נגוע בווירוס או חיידק... מדובר בניסיון לומר לציבור, כי ציבור הפרקליטות והפרקליטים העושה לילות כימים בשמירה על שלטון החוק, אינו מקצועי ואינו אובייקטיבי. בנוסף, שופטים אשר שימשו כפרקליטים בטרם מונו, מוטים אינטואיטיבית לטובת התביעה ולמעשה לא עושים דין צדק. ולבסוף לומר לפרקליטים - אתם פשוט לא רצויים בשיפוט. כך לא מחזקים אמון – כך ממוטטים אותו.

"אין מדובר בהצעת חוק שנועדה לשפר את איכותם של שופטי מדינת ישראל או לחזק את אמון הציבור במערכות, אלא להרתיע עורכי דין טובים ומסורים מלהצטרף לפרקליטות המדינה, שעה שדרכם לשפיטה תחסם לפחות למשך שלוש שנים... אם קיים חשש מניגוד עניינים בשל מעבר של פרקליט לשיפוט, הרי שבאותה נשימה רומזת הצעת החוק שיש חשש שהחלטותיהם של אותם שופטים אינן נקיות משיקולים זרים. הטענה הזו אינה רק פוגענית וחסרת שחר – היא חותרת תחת אמון הציבור כולו במערכת המשפט".

איסמן התריע, כי "הסכנה ברורה: אם הציבור יקבל את הנחת המוצא של ההצעה הזו, הוא עלול להתחיל לפקפק בפסקי דין שניתנו וניתנים על-ידי שופטות ושופטים יוצאי פרקליטות. ההצעה הזו בדומה להצעות אחרות מתיימרת לחזק את אמון הציבור אך בפועל היא מחלישה אותו".

עוד יצא איסמן נגד הצעתו של ח"כ משה סעדה (הליכוד), לשעבר סגן ראש מח"ש, להכפיף את המחלקה במישרין לשר המשפטים ולאפשר לה לחקור גם פרקליטים ותובעים. "הצורך בבחינת רפורמות בפרקליטות הוא צורך לגיטימי. הביקורת המופנית כלפי פרקליטות המדינה ובכלל זה למח"ש כאחת מיחידותיה, היא לעיתים ביקורת מוצדקת ונכונה.

"יש מקום לשיפור ויש מקום לייעול ואנו עושים כן כל הזמן. רפורמה אמיתית נועדה לבנות – לא להרוס. לתקן – לא לרסק. הצעת החוק הזו איננה באה לשפר או לייעל אלא נועדה להחליש את התביעה והפרקליטות. הכפפת יחידת חקירה ותביעה לדרג פוליטי, יהא השר הממונה אשר יהא, ומתן אפשרות לאותה יחידה לחקור ולהעמיד לדין חוקרים ותובעים, מגלמת בתוכה סיכון ממשי לפוליטיזציה של חקירות ואפקט מצנן על פרקליטות ופרקליטים מעיסוק בתיקים מורכבים בכלל, ובתיקי שחיתות שלטונית בעניינם של נבחרי ציבור בפרט".

איסמן הוסיף: "בין הצעות אלה ואחרות עובר חוט מקשר וברור. החלשת התביעה, החלשת הפרקליטות ודה-לגיטימציה של אנשיה והחלטותיהם. החלטותיהם בעבר, בהווה ובעתיד בכל התחומים ובפרט בתחום אכיפת החוק כנגד שחיתות שלטונית. מערכת המשפט היא עמוד תווך מרכזי בדמוקרטיה הישראלית. תפקידה אינו רק ליישם חוקים, אלא להבטיח שוויון, צדק, והגנה על זכויות האזרח. רק מערכת משפט חזקה, עצמאית ונטולת השפעות פוליטיות תוכל להבטיח זאת".