בלי מקום לספק: הורה שפגע יישלל מאפוטרופסות על ילדיו

בתום הליך חקיקה מורכב, מליאת הכנסת אישרה (31.3.25) פה אחד את תיקון מס' 22 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - חוק שנועד להרחיב את שלילת האפוטרופסות מהורה שפגע בבני משפחתו, ולהחיל אותה גם על עבירת חבלה בכוונה מחמירה.

מדובר בצעד תקדימי שמביא לידי ביטוי תפיסה ברורה: הזכות להורות אינה מוחלטת כאשר טובת הקטין נפגעת, גם אם טרם ניתן פסק דין חלוט.

מתי תישלל האפוטרופסות?

כאשר מדובר בשלילת אפוטרופסות זמנית (כלומר טרם ההרשעה), החוק קובע שההורה הפוגע ייחשב ככל אדם מהציבור — כלומר, הוא לא יוכל עוד להסתמך על מעמדו כהורה. זהו חידוש שמטרתו למנוע ניצול של סמכויות הוריות מצד ההורה הפוגע.

הרחבה נדרשת - או פגיעה בזכויות?

המציאות המשפטית שנוצרה בשנים האחרונות, שבה הסדרי טיעון מביאים להרשעה בעבירות פחותות, הייתה בין המניעים המרכזיים לתיקון. כך, במקרים חמורים של ניסיון לרצח או אלימות קשה במשפחה, ההרשעה ניתנה לעיתים בעבירת חבלה בכוונה מחמירה - שאינה מחייבת, על-פי החוק הקודם, שלילה אוטומטית של אפוטרופסות.

בין שיקול דעת לשיקול מדינה

הסניגוריה הציבורית, מצידה, הזהירה מפני פגיעה מהותית בזכויות נאשמים, במיוחד כאשר מדובר באישומים שטרם הוכחו בבית המשפט. “ברגע שאנחנו שוללים שיקול דעת שיפוטי - אנו פוגעים בליבת ההליך ההוגן”, טען עו"ד ישי שרון.

משרד הרווחה: "הילדים זקוקים להגנה מהשלב המוקדם"

עו"ד אילת ששון מהמשרד ציינה כי החוק אינו נועד להעניש את הפוגע, אלא להגן על הילד: "כשמוגש כתב אישום חמור, יש בידינו אינדיקציה ברף שמספיק להפעלת הגנה אזרחית על הילד".

ומה עם עבירות מין?

משרד המשפטים התנגד: עבירה זו, לטענתו, כוללת מנעד רחב מאוד של התנהגויות - חלקן חמורות ביותר, אך חלקן קלות יותר. גם הייעוץ המשפטי לכנסת טען כי לא ניתן להוסיף את העבירה בשלב מתקדם של החקיקה, מאחר שלא אושרה מלכתחילה בקריאה ראשונה.

החוק אושר בסופו של דבר פה אחד, כולל תמיכת ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה. הוא מצטרף לרצף חקיקות שמטרתן להבטיח סביבה בטוחה יותר לילדים במצבי סיכון בתוך המשפחה.