כרטיס כניסה למגרש של הגדולים: הבשורה שמביאה תקווה ללקוחות הבנקים

עיקרי הדברים:

• מערכת הבנקאות בישראל סובלת מתחרות נמוכה, בפרט במגזר הקמעונאי
• דוח חדש מציע לפתוח את השוק לבנקים קטנים, עם אסדרה מותאמת
• המתווה מאפשר כניסה של שחקנים חדשים, תוך שמירה על יציבות
• הציבור נקרא להביע עמדתו לקראת ניסוח ההמלצות הסופיות
• השינוי עשוי להוביל להוזלת שירותים ולשיפור ברווחת הצרכנים

המערכת הבנקאית עומדת בפני נקודת מפנה. דוח ביניים שפורסם לאחרונה על-ידי הצוות הבין-משרדי לבחינת האמצעים להגברת התחרות מגלה כוונה ממשלתית מובהקת לשנות את כללי המשחק: להכניס שחקנים חדשים, קטנים וגמישים - ולחולל תחרות אמיתית בענף שעד כה נחשב לשמור ומוגן.

הצוות, אותו מינו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל הפרופסור אמיר ירון, פעל בראשות המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי וראש אגף תקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס. הצוות התמקד בהסרת מגבלות וצמצום חסמים, דרישות הרישיון והחקיקה, המקשים על-כניסתם של שחקנים חדשים - ובמיוחד בכל הנוגע למבנה ההחזקות של גופים חוץ-בנקאיים.

מטרת הדוח היא כפולה: מצד אחד להקל על שחקנים חדשים להפוך לתאגידים בנקאיים שיכולים לקבל פיקדונות ולתת אשראי, ומנגד להבטיח שמירה על יציבות המערכת, הגנה על הלקוחות ומתן מענה לניגודי עניינים פוטנציאליים.

לדברי נגיד בנק ישראל: "דרך המלך להגדלת הרווחה של ציבור הלקוחות היא הגברת התחרות באמצעות חיזוק כוחו של הלקוח והגדלת מספר השחקנים. מדובר בתהליך שכבר החל - והשפעתו רק תלך ותתעצם".

ריכוזיות גבוהה, תחרות נמוכה

לפי הדוח, המערכת הבנקאית נותרה הזירה העיקרית כמעט הבלעדית לקבלת אשראי ופתיחת חשבונות עבור משקי בית ועסקים קטנים. למרות ניסיונות קודמים לפתוח את השוק, שיעור התמסורת של ריבית הפיקדונות ללקוחות נותר נמוך - והציבור משלם את המחיר: עמלות גבוהות, ריביות אשראי מרקיעות - ושירות לקוחות שמתקשה להתחרות.

נתונים מרכזיים (2024):

* אשראי צרכני למשקי הבית: כ-165 מיליארד ש"ח
* אשראי לדיור: כ-652 מיליארד ש"ח
* פיקדונות הציבור: כ-737 מיליארד ש"ח

כך זה עובד היום: חמישה בנקים שולטים בשוק

שוק הבנקאות הקמעונאי בישראל מאופיין בריכוזיות קיצונית. חמישה בנקים - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי - חולשים על רוב הנכסים, האשראי והפיקדונות במשק. בשנים האחרונות, ובפרט לאחר העלאות הריבית, נהנו הבנקים משיעורי רווחיות גבוהים במיוחד, תוך ירידה מתמשכת בהוצאות ובלימת התמסורת של ריבית לטובת הלקוחות.

הניסיון הקודם: מ"ועדת בכר" ועד "ועדת שטרום"

כבר לפני שני עשורים, קראה "ועדת בכר" להפריד את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. הכוונה הייתה ליצור שוק פיננסי תחרותי. בהמשך, ועדת שטרום המליצה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים - מהלך שבוצע אך טרם הניב את הפירות המצופים במונחי תחרות.

הסיבה: החסמים לכניסה למערכת הבנקאית נותרו גבוהים. גם לאחר שהופרדו, חברות כרטיסי האשראי לא ביקשו רישיון בנקאי - מחשש להחמרת דרישות אסדרה וחקיקה.

הרעיון המרכזי: בנק קטן, גישה גמישה

כדי לשבור את המבוי הסתום, מציע הצוות להנהיג מסלול ייחודי לשחקנים קטנים. כך, גוף פיננסי שמבקש רישיון בנקאי יוכל לפעול כ"בנק קטן", בתנאים מדורגים ובהתאם להיקף פעילותו.

עקרונות המתווה החדש:

* מידתיות באסדרה - ככל שהיקף הפעילות נמוך יותר, הדרישות מרוככות יותר
* מסלול רישוי מדורג - בנק יוכל להתחיל בפעילות מצומצמת ולהתרחב בהדרגה
* שמירה על יציבות פיננסית והגנה על כספי המפקידים
* אפשרות לגופים מוסדיים או חברות החזקות פיננסיות לשלוט בבנק קטן, כפוף למגבלות

"יישום ההמלצות המופיעות בדוח צפוי להביא לכניסה של שחקנים נוספים למערכת הבנקאות, שיתחרו בבנקים הקיימים ויציעו שירותים חדשניים", אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי. לדבריו, זהו נדבך נוסף בצעדים שנוקט הפיקוח לשיפור ההוגנות והתחרות.

הקשיים והזהירות: לא כל שחקן יוכל להיכנס

לצד הסיכויים לתחרות מוגברת, הצוות מתמודד גם עם הסיכונים. החשש המרכזי: ערבוב בין שיווק של מוצרי השקעה וביטוח לבין פעילות בנקאית. כדי למנוע ניגוד עניינים, מוצעות ארבע חלופות להסדרת תחום הייעוץ הפיננסי בבנקים קטנים - החל באיסור מלא ועד אפשרות מוגבלת בתנאים.

במקביל, יש גם אזהרות מפני "ריכוזיות צולבת": תרחיש שבו קבוצה פיננסית תשלוט הן בגוף מוסדי (למשל קרן פנסיה) והן בבנק - ותשתמש בבנק כדי לקדם את מוצריה, תוך דחיקת מתחרים מהשוק.

חידושים מהשטח: בנקים חדשים - סוף-סוף

בעקבות מהלכים קודמים של הפיקוח על הבנקים, הוקמו לאחרונה שני בנקים חדשים בישראל - לראשונה זה עשרות שנים. עם זאת, הדוח מדגיש: נדרשת מדיניות עקבית, ארוכת טווח, שתתמוך בכניסת שחקנים נוספים, ולא תותיר אותם לבדם מול אסדרה מסורבלת וחסמי כניסה יקרים.

קול קורא שפרסם בנק ישראל בפברואר 2024 זכה ליותר מ-20 פניות של גופים המעוניינים להיכנס לשוק. חלקם בעלי רקע בשוק האשראי, חברות כרטיסי אשראי, ואף חברות טכנולוגיה פיננסית.

"הצוות מאמין שיש למהלך פוטנציאל לייצר דינמיקה תחרותית של ממש, כפי שקרה בעבר במגזר העסקים הגדולים", אמר יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים באוצר. לדבריו, "הפעם נביא את הבשורה גם למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים".

המטרה הסופית: תחרות שתשפיע על הכיס של כולנו

בבסיס הדוח עומדת תפיסה פשוטה: תחרות מייצרת איכות, מגדילה את מגוון המוצרים, מקטינה את יוקר המחיה - ובסופו של דבר, משפרת את השירות ללקוחות הקצה.

אם אכן יאומץ המתווה החדש, וייושמו ההמלצות המרחיקות לכת של הדוח, ייתכן שבעוד שנים ספורות הציבור יוכל לבחור בין מספר רב של בנקים קטנים, דיגיטליים, נגישים ותחרותיים - ולא יהיה כבול עוד לשחקנים הגדולים בלבד.