משקלם של ילדים קשור להוריהם

הורים משחקים תפקיד מפתח בנטייה להשמנה אצל ילדיהם, כך על-פי מחקר חדש.

חוקרים בארצות הברית עקבו אחר 150 ילדים מיום הולדתם ועד שהגיעו לגיל תשע וגילו - ממצאים שדווחו בעיתון "רפואת ילדים" - כי ילדים להורים בעלי משקל עודף נטו להפוך שמנים בעצמם.

כמו-כן גילו החוקרים, כי הדרך בה הורים טיפלו בהתקפי הזעם של ילדיהם, שיחקו תפקיד מפתח גם כן.

החוקרים זיהו מספר גורמי סיכון להשמנה אצל ילדים, כשהעיקרי בהם היה הורים שמנים. בדרך כלל, 64% מהילדים להורים שמנים היו שמנים גם הם, זאת בהשוואה ל-16% בקרב ילדים להורים במשקל תקין.

גם למזגו של הילד תפקיד מפתח. אלו שנמצאו בעלי התנהגויות אמוציונליות גבוהות במיוחד ונטו להתקפי זעם בנושא אוכל, נטו גם יותר להפוך לשמנים. הורים אשר התמודדו עם ילד אמוציונלי שנטה להתקפי זעם בנושא אוכל, האכילו את הילד לעיתים תכופות יותר כדי לצמצם התקפי זעם אלו.

עוד עלה מן המחקר, כי הורים שחששו מכך שתינוקם ישמין - גידלו יותר ילדים שמנים. לטענת החוקרים, יתכן והדבר נובע מכך שניסו לשלוט על הרגלי האכילה של הילד ומנעו ממנו לסגל הרגלי אכילה בריאים בכוחות עצמו.

גורם סיכון נוסף שנמצא היה שינה. המחקר גילה, כי ילדים בעלי משקל עודף ישנו כ-30 דקות פחות בכל יום בהשוואה לאלו שלא היו בעלי משקל עודף. הסיבה נבעה מכך שלילדים אלו היתה פחות אנרגיה כדי לשרוף קלוריות. לדברי החוקרים, ילדים שאינם פעילים ישנו פחות במשך היום מאחר והיו פחות עייפים.

לא נמצאו ראיות במחקר לכך שהנקה מגנה על תינוקות ומונעת מהם להפוך לילדים בעלי משקל עודף למרות שמחקרים קודמים הציעו כי קיים קשר כזה.

החוקרים דיווחו, כי ההשפעה השלילית יכולה להמנע על-ידי חינוך הורים וילדים. גישתם של הורים כלפי משקלו של ילדם עלולה להוביל להתנהגות המגבירה את הסיכון להפוך לילד שמן, והתנהגויות מוטעות אלו קשות לשינוי.

באותו אופן, התנהגותם של ילדים, כדוגמת התקפי זעם, וההתנהגות שבאה בעקבות תגובות אמוציונליות אלו, עלולה גם היא להוביל להאכלת יתר.

ד"ר יאן קמפבל, יו"ר הפורום הלאומי להשמנה בבריטניה, אמר כי אמנם תוצאות אלו אינן מפתיעות במיוחד אך מדהים לראות כי המדע תומך בהן.