מדד האמון הישראלי 2025: צה"ל בפסגה, אמון במערכת הפוליטית בשפל - סקר "מכון אגם" בהובלת נמרוד ניר

בימים טרופים אלה של מתיחות ביטחונית מתמשכת ומשברים פוליטיים, האמון שרוחש הציבור הישראלי במוסדות המדינה נמצא במבחן יומיומי. מחקר שנערך בפברואר 2025, חושף תמונת מצב מדאיגה: ישראל מצויה במשבר אמון חמור במוסדות המדינה, כאשר מעל למחצית מהציבור הישראלי אינו סומך כלל על הממשלה והכנסת.

סקר "מדד האמון 2025" שנערך על-ידי מכון "אגם" בהובלת נמרוד ניר מהאוניברסיטה העברית, נערך באמצעות חברת IPanel בקרב 1,540 משיבים מכל רחבי החברה הישראלית. המחקר, שנערך בשיתוף עם ד"ר גייל טלשיר ואריאל דוד מהאוניברסיטה העברית ואסא שפירא מאוניברסיטת תל אביב, מספק תמונה ברורה של הפערים העצומים באמון בין מוסדות שונים וחושף שסעים עמוקים בין מגזרים שונים באוכלוסייה.

צה"ל עדיין בפסגה, אך עם סדקים במעמדו

המחקר העלה כי צה"ל נותר המוסד היחיד בישראל שזוכה לרמות אמון גבוהות יחסית, אך גם כאן המספרים מדאיגים - רק כ-50% מהציבור מביעים בו אמון גבוה. צה"ל ממשיך להחזיק במעמדו כמוסד האמין ביותר בחברה הישראלית, כפי שהיה גם בסקרים קודמים שנערכו ב-2023 וב-2024.

אולם, הנתונים חושפים פער עצום באמון שרוחשות קבוצות שונות בחברה למוסד הצבאי: בעוד שבציבור היהודי נרשמות רמות אמון גבוהות יחסית, הפער בין יהודים לערבים בהקשר זה עומד על 2.14 נקודות - הפער הגדול ביותר מבין כל המוסדות שנבדקו.

צילום: [צילום: agam labs - מכון אגם]

משבר אמון חמור במערכת הפוליטית

הנתונים מצביעים על משבר אמון חמור במוסדות הפוליטיים בישראל. הממשלה והכנסת זוכות לאמון נמוך במיוחד, כאשר למעלה ממחצית מהמשיבים ציינו כי אינם סומכים עליהן כלל. ממצא זה מדאיג במיוחד בהקשר הדמוקרטי, שכן אמון הציבור במוסדות הנבחרים הוא תנאי בסיסי לתפקוד תקין של המערכת הדמוקרטית.

במידת האמון באישי ציבור, נשיא המדינה יצחק הרצוג מוביל עם רמת אמון של 41% - הגבוהה ביותר בקרב אישי ציבור שנבדקו. במקום השני נמצא נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית עם 35% אמון, ואחריו ראש האופוזיציה יאיר לפיד עם 31%.

קונצנזוס לעומת מחלוקת

המחקר מזהה מוסדות שלגביהם קיימת תמימות דעים גבוהה יחסית בחברה הישראלית. לדוגמה, קיים קונצנזוס רחב לגבי האמון הנמוך בכנסת ולגבי האמון הגבוה יחסית בצה"ל. לעומת זאת, מוסדות כמו הממשלה והפרקליטות מעוררים מחלוקת חריפה בין חלקי הציבור השונים.

מעניין לציין שהאמון בבית המשפט העליון, שמעמדו נפגע במדידה קודמת, חוזר למקום השלישי במדידת האמון הנוכחית, מה שמצביע על תנודתיות באמון במערכת המשפט.

פערים עדתיים ומגזריים - תמונת מצב מטרידה

אחד הממצאים המטרידים ביותר בסקר הוא הפער העצום באמון במוסדות המדינה בין יהודים וערבים. יהודים נוטים לתת אמון גבוה יותר בצה"ל, במשטרה ובממשלה, בעוד הציבור הערבי מביע אמון נמוך מאוד במוסדות אלה.

מלבד הפער הגדול באמון כלפי צה"ל, פערים משמעותיים נרשמו גם ביחס למשטרת ישראל (1.38 נקודות), ראש הממשלה (1.33) ובית המשפט העליון, שבו דווקא נרשם פער שלילי של 0.49 נקודות - כלומר, אזרחים ערבים נוטים לתת בו אמון רב יותר מאשר אזרחים יהודים.

לעומת זאת, ההבדלים בין יהודים לערבים בנוגע לאמון בתקשורת ובפרקליטות קטנים יחסית, ממצא המצביע על נקודות של הסכמה מסוימת בין המגזרים.

צילום: [צילום: agam labs - מכון אגם]

הקיטוב הפוליטי מעמיק

המחקר מצביע על העמקת הקיטוב הפוליטי בחברה הישראלית. הפערים באמון בין תומכי הממשלה הנוכחית לבין תומכי האופוזיציה הם מהגדולים שנמדדו עד כה.

בין היתר, האמון בראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים לוין והיועצת המשפטית לממשלה נמצא בשיא השסע הפוליטי - כלומר ההבדל בין רמת האמון שרוחשים להם תומכי הקואליציה לעומת תומכי האופוזיציה הוא עצום.

פיצול דומה נרשם גם בבחינת האמון באנשי תקשורת. הנתונים מראים כי מצביעי ימין ומצביעי שמאל נותנים אמון באנשי תקשורת שונים לחלוטין, מה שעלול להעמיק את הפערים בתפיסת המציאות בין חלקי החברה השונים.

השלכות לאומיות מדאיגות

מדד האמון 2025 מציג מגמה מדאיגה של ערעור הלגיטימציה של מוסדות הדמוקרטיה בישראל. צוות המחקר בראשות נמרוד ניר מזהיר כי משבר האמון המתמשך עלול לפגוע ביכולת המדינה למשול.

כאשר הציבור אינו מאמין במוסדות המדינה, ההיענות לכללים ולחוקים עלולה להיחלש, והלגיטימציה של ההנהגה להנהיג נתפסת כמעורערת. כתוצאה מכך, יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרים מורכבים - ביטחוניים, כלכליים וחברתיים - עלולה להיפגע משמעותית.

הסקר נערך בראשית פברואר 2025 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית וכלל 1,540 משיבים יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית היא ±4.2% ברמת ביטחון של 99%. צוות המחקר בראשות נמרוד ניר מהאוניברסיטה העברית, יחד עם ד"ר גייל טלשיר, אריאל דוד ופרופ' אסא שפירא, עמל בימים אלה על כתיבת מסמך מדיניות מקיף שיציע דרכים לשיקום האמון במוסדות המדינה וחיזוק המרקם הדמוקרטי בישראל.