מליאת הכנסת אישרה את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שלישית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. 67 ח"כים הצביעו בעד. רוב חברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה, מלבד ח"כ מיקי לוי ממפלגת יש עתיד, אשר הצביע נגד.

המליאה החלה הבוקר את ההצבעה על הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. זאת, בתום דיון מרתוני שארך 18 שעות. שר המשפטים, יריב לוין, ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, נאלצו למשוך זמן בנאומיהם לאחר שהאופוזיציה משכה במפתיע את רשימת הדוברים מטעמה.

צילום: [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]

על-פי התיקון, בוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושניים משופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה; שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של עשר שנים לפחות כעו"ד) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.

לבחירת שופטים בכל הערכאות יידרש רוב רגיל של חמישה מתשעת מחברי הוועדה. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט עליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה (דהיינו, ללא צורך בתמיכת שופט). עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, שלפיו אם חסרים שני שופטי עליון - שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר) - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם, שוב ללא צורך בהסכמת שופט.

בנוסף אושר במתווה, כי ניתן יהיה למנות כשופט בבית המשפט העליון רק מי שמלאו לו 55 שנים, אלא אם ההחלטה על מינויו התקבלה פה אחד בוועדה. המתווה מציע גם לקבוע כי שני שלישים לפחות משופטי העליון בכל רגע נתון יהיו שופטי מחוזי לשעבר, שנבחרו לקידום.

עוד אושר כי מתחילתה של תקופת בחירות, או ממועד התפטרות ממשלה, נציגים בוועדה לבחירת שופטים שימונו בכנסת החדשה (או בממשלה החדשה) לא יבחרו שופטים בכל הערכאות, וכל החלטה אחרת בוועדה צריכה להתקבל פה-אחד.

צילום: [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

השר לוין טען בנאומו כי הממשלה קידמה את ההצעה לאחר שבית המשפט העליון לא נמנע מלהתערב בהחלטות הכנסת גם במהלך ימי המלחמה.

"שמעתי שאלה שחזרה על עצמה - מדוע אנחנו עושים זאת עכשיו? לשאלה הזו יש תשובה פשוטה. אנחנו עצרנו את כל החקיקה בשבעה באוקטובר. ומה עשה בג"ץ מאז? קודם כל, בשיאה של המלחמה, בתוך שלושת החודשים הראשונים שלה, מיהר בג"ץ לנצל את המצב וביטל בחוסר סמכות, בפסק דין תקדימי שאין לו אח ורע את חוק היסוד בעניין הסבירות. כל זאת במהירות שיא טרם פרישתן של שתי שופטות שהחלטתן היטתה את הכף לטובת פסילה.הם עשו, ואנחנו הבלגנו. אבל לצערי גם בזה לא היה די", טען.

"איזו מן צביעות זאת, ואיזו מן חד-צדדיות זאת, לבוא ולומר שהכנסת צריכה לעצור, אבל לבית המשפט מותר לדהור? ולכן, לא הממשלה ואני מקווה שבהצבעה היום נראה שגם לא הכנסת, יכולות להשלים עם מצב שבו ידיהן כבולות, ובית המשפט לא רק שממשיך כאילו אין מלחמה, אלא גם מנצל זאת כדי ליטול את סמכויותיהן ביתר שאת", אמר השר לוין.