ביהמ"ש העליון: על המחוקק להתמודד עם הסוכנים הזרים הפועלים באינטרנט

בית המשפט העליון קורא למחוקק (26.3.25) להתמודד עם פעילותם הווירטואלית של סוכני אויב במסגרת העבירות העוסקות במגע עם סוכן חוץ. השופט יוסף אלרון גם מבהיר, כי מי שימסור מידע לאויב ייענש בחומרה, גם אם כוונתו איננה לפגוע בביטחון המדינה.

אלרון אומר: "בשנים האחרונות, דרכם של הגורמים העוינים אל אזרחי ישראל - נגישה מאי-פעם באמצעות המרחב הדיגיטלי. כך, כמעט באופן ישיר, אויבי ישראל מניחים ידם על אזרחים מן השורה באמצעות המרחב הרשתי (אינטרנטי), מטפחים אותם כמקור מידע מהימן על הנעשה בישראל, ואף מפעילים אותם למען הגשמת מטרותיהם הנלוזות לפגיעה בביטחון המדינה.

"פעמים רבות, האזרחים המופעלים אינם 'סוכני ביון', כהגדרתם מימים ימימה, אשר המירו נאמנותם, אלא דווקא 'אנשים מן היישוב', אשר היוו טרף קל ונפלו ברשתם, תרתי משמע, של אותם גורמים עוינים. אזרחים אלו נזקקו לסיוע כלכלי, התפתו להשגת רווח קל או שביקשו להיתרם אף הם מהקשר עם סוכני האויב, מסיבותיהם.

"גם אם לא יעלה על הדעת כי חפצו בכך בתחילת הקשר, אזרחים אלו מוצאים עצמם במהרה מעבירים לאויב ביודעין מידע שבכוחו לגרום לנזק מוחשי לביטחון מדינת ישראל ותושביה. כך אנו נוכחים לדעת לאחרונה, חדשים לבקרים, על חשיפות נוספות של מי שבנסיבות שכאלה ואחרות נמצאו משרתים גורמים עוינים למדינת ישראל.

"עת צרה היא לישראל, ועלינו לעמוד בפרץ ולהתריע כי מי שבחר להעביר מידע לאויב או למי שהוא סבר שהוא אויב - יורשע וייענש בחומרה, גם אילו הדבר לא נעשה על-מנת לפגוע בביטחון המדינה". לגבי הצורך בשינוי חקיקה אומר אלרון:

"העבירות בהן הורשעה המשיבה נחקקו לפני עשרות שנים, בעוד שמאז כלי הריגול והביון השתדרגו והתפתחו לאין ערוך על-רקע הקדמה הטכנולוגית והשימוש הקל והזמין במרשתת לצורך העברת מידע וקבלתו. שלא כבעבר, בימינו, גיוס סוכנים לשירות האויב אינו פועל יוצא של מפגש פנים אל פנים אלא נעשה באמצעות 'מפגש' רשתי, זמין וישיר. בלחיצת כפתור, תחת מעטה של דמות פיקטיבית ברשת, וגם באמצעות העברת כספים - מלאכתם של אויבי ישראל, זמינה מתמיד.

"על-רקע האמור, הקושי שהציגה המערערת [המדינה] באשר להוכחת זהות מפעיל הדמות הפיקטיבית הרשתית - הוא מוחשי ביותר. שכן, בשל טיב ההתקשרות הרשתית, יהיה קשה עד בלתי אפשרי ללכוד את המפעיל בעצמו ולהביאו לבית משפט בישראל... טוב יעשה המחוקק אם להתפתחות זו ב'שדה הקרב' של עולם הביון יינתן מענה חקיקתי בהתפתחות מקבילה גם במסגרת דיני העונשין ודיני הראיות הישראלים. כך למשל, באמצעות קביעת חֲזָקוֹת ראייתיות מתאימות; או ניסוח מתאים של העבירות והמענה הראייתי הנדרש להוכחתן".

עונש מגוחך - אך המדינה לא ערערה

צילום: אלרון. אפשר להסתמך על חוות הדעת של השב"כ [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]

אלרון קיבל את ערעור המדינה והרשיע אישה יוצאת אירן במסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב, ממנה זוכתה בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופט אמנון סלע); היא הורשעה בעבירת מגע עם סוכן חוץ. האישה, ששידרה בפרסית באינטרנט יחד עם בעלה, עמדה בקשר בשנים 2018-2014 עם הסוכן האירני ראמבוד נאמדר ובשלב מסוים הבינה שמדובר באיש מודיעין.

למרות זאת, האישה שלחה לראמבוד מידע, תמונות וסרטונים - בין היתר של משרד הפנים בראשון לציון, שלוחת שגרירות ארה"ב בתל אביב, קניון חולון (למרות שחשדה שהמידע עלול לסייע בביצוע פיגוע), עבודת הביטוח הלאומי, מידע על המוסד והשב"כ והשירות הצבאי. היא סירבה לשלוח לו את כתובת הדוא"ל של ראש הממשלה, תמונות של הכנסת ובתי משפט, צילומים של הקריה בתל אביב ועוד.

המחלוקת העיקרית נגעה לשאלה האם האישה ידעה שמדובר ב"אויב" כהגדרתו בחוק; האישה טענה שעמדה איתו בקשר משום שהיה "מקור עיתונאי מעולה" וניתקה את הקשר כאשר הייתה בטוחה לחלוטין שמדובר באיש ביון. אלרון מאמץ במלואה את חוות דעתו של איש השב"כ המכונה "קלר" על מאפייני פעילות הריגול האירנית בישראל וגיוס הסוכנים (במיוחד מבין יוצאי אירן ובאמצעות האינטרנט), ואשר בה נקבע כי קיימת סבירות גבוהה לכך שראמבוד היה סוכן אירני.

אלרון מסכים עם קביעת המחוזי לפיה יש קשיים בחוות הדעת של קלר, משום שעל חלקים נרחבים ממנה הוטל חיסיון והיא מסתמכת על תשתית נסיבתית. אולם, אלרון קובע שלקשיים אלו יש משקל מוגבל ויש לתת לחוות הדעת משקל רב, אם כי לא מושלם. "זאת, לנוכח החומר הגלוי בבסיס חוות הדעת, מומחיותו הייחודית של קלר, האפשרות שלא נוצלה להגשת עתירה לגילוי ראיה חסויה וכן העובדה שליבת מומחיותו באה לידי ביטוי בממצאים ישירים".

אלרון קובע, על סמך הראיות בתיק, כי האישה ידעה שמדובר באויב - ומכאן שיש להרשיעה במסירת מידע לאויב. סלע גזר עליה חודשיים וחצי מאסר, הזמן בו הייתה במעצר, אך המדינה לא ערערה עליו. על כך אומר אלרון: "על המשיבה נגזר עונש מגוחך, רחוק ביותר מלהלום את חומרת מעשיה; כך שאילו היה מוגש ערעור על חומרת העונש, היה נדרש לאמצו בשתי ידיים ולהשית על המשיבה עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית ביותר".

השופטים אלכס שטיין ורות רונן הסכימו עם אלרון. את המדינה ייצג עו"ד עמרי כהן, ואת האישה - עו"ד בן-ציון ציטרין.