רוטמן בדיון על שינוי הרכב בחירת שופטים: "ההצעה משקפת הסכמות רחבות"

הכנסת החלה לדון מהיום בשעות הצהריים (יום ד', 26.3.25) ובמשך 20 שעות בהצעה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואופן בחירת השופטים. היא צפויה לאשר מחר את ההצעה, אותה גיבשו השרים יריב לוין וגדעון סער, ולאחר מכן צפויות עתירות לבג"ץ - שהוא אשר יכריע בצורה סופית. התיקון, שהוא המהלך המרכזי ביותר ברפורמה המשפטית, אמור להיכנס לתוקפו החל מן הכנסת הבאה.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן אמר בפתח הדיון במליאה: "הסכמנו להחיל את הצעת החוק מהכנסת הבאה ואילך, ויתרתי גם על ההצעה שלי ששופטים ייבחרו על-ידי רוב של הכנסת. בנוסף הייתה אפשרות שהקואליציה תמנה שני שופטי עליון, אבל גם זה עורר חששות אצל אנשים וזה ירד מהפרק, כי אני מאמין שצריך לחוקק את זה בהסכמה. ביצענו ויתורים גדולים על חלקים מרכזיים מהנוסח הקודם.

"אנחנו רוצים שבית המשפט יהיה מאוזן, שיהיו בו שופטים עם תפיסות שונות. הצעת החוק הזאת היא איננה שלי, היא של ועדת החוקה, היא של הבית הזה. היא משקפת הסכמות רחבות, ואם החשש במרס 2023 שלא יהיה להצעה רוב של 61 אז הפעם בעזרת השם יהיה רוב של 68, ואם הייתה התנהלות עניינית של האופוזיציה להצעת החוק - היה לה כנראה גם רוב של יותר מ-80 חברי כנסת".

ח"כ קארין אלהרר תקפה את ההצעה במליאה: "ההצעה הזו היא לא פשרה, היא פשרה בין שני חלקים בקואליציה - גדעון סער רצה להיות בליכוד אז הוא אמר 'יאללה נתפשר'. כשהממשלה מבקשת כוח בלתי מרוסן ובלי גבולות למנות את השופטים, זה מתגלגל אל האזרחים. מה יגיד אזרח שיגיע למשפט ויראה שהשופט לא 'מהצד שלו', אז אולי לא יפסוק לטובתו? אולי השופט יקבל טלפון שיזכיר לו מי מינה אותו כדי שיפעל בהתאם. זו לא רפורמה - זו הפיכה משטרית".

לקראת הדיון הודיעו חברי הכנסת מסיעת הדמוקרטים שיחרימו את ההצבעות וטענו כי "ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על הדמוקרטיה". הח"כים ממפלגתו של יאיר גולן קראו לכל סיעות האופוזיציה: "קומו וצאו - עזבו את המליאה. השאירו את הקואליציה לעמוד לבדה מול מליאה ריקה שתחשוף את האמת: חקיקה כוחנית של ממשלה שהכריזה מלחמה על הדמוקרטיה. אסור לנו, כאופוזיציה, להעניק שמץ של לגיטימציה לעריצות הרוב הפרלמנטרי ולחקיקה של ממשלה לא לגיטימית".

מה כוללת ההצעה?

על-פי התיקון, בוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושניים משופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה; שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של עשר שנים לפחות כעו"ד) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.

לבחירת שופטים בכל הערכאות יידרש רוב רגיל של חמישה מתשעת מחברי הוועדה. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט עליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה (דהיינו, ללא צורך בתמיכת שופט). עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, שלפיו אם חסרים שני שופטי עליון - שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר) - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם, שוב ללא צורך בהסכמת שופט.

בנוסף מוצע במתווה, כי ניתן יהיה למנות כשופט בבית המשפט העליון רק מי שמלאו לו 55 שנים, אלא אם ההחלטה על מינויו התקבלה פה אחד בוועדה. המתווה מציע גם לקבוע כי שני שלישים לפחות משופטי העליון בכל רגע נתון יהיו שופטי מחוזי לשעבר, שנבחרו לקידום.

עוד מוצע כי מתחילתה של תקופת בחירות, או ממועד התפטרות ממשלה, נציגים בוועדה לבחירת שופטים שימונו בכנסת החדשה (או בממשלה החדשה) לא יבחרו שופטים בכל הערכאות, וכל החלטה אחרת בוועדה צריכה להתקבל פה-אחד.

לוין וסער אומרים, כי מדובר בפשרה לעומת ההצעות הקודמות שעלו במסגרת הרפורמה, ואשר ביקשו להעניק לקואליציה רוב בוועדה, וכי הן יחזירו את השליטה בהליך לנציגי הציבור ויבטלו את זכות הווטו בפועל שיש לשופטי בית המשפט העליון. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, אומרת שמדובר בפוליטיזציה של בחירת השופטים על חשבון השיקולים המקצועיים ובפגיעה חמורה בעצמאות הרשות השופטת. גם ראשי מערכת המשפט בעבר מתנגדים בתוקף להצעה, מאותם נימוקים.