מערכת החינוך ממשיכה לצמוח - אך לא בכל המחלקות באותו הקצב: מהדוח השנתי שמפרסמת (יום ג', 25.3.25) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ה, 2024/25) פועלים בישראל כ-214 אלף עובדי הוראה - גידול של 1.8% לעומת השנה הקודמת.
אבל דווקא בגיוס מורים חדשים נרשמה ירידה מדאיגה של כ-22%, ועמדה על כ-11,600 בלבד. במקביל, יותר מורים חוזרים למערכת אחרי הפסקה ממושכת - 2,281 במספר - תופעה שמספקת מענה חלקי למצוקה אך גם מאותתת על תנודתיות גבוהה במקצוע.
מגמות בולטות:
*
שעות עבודה במגמת עלייה
- השנה נרשמו כ-6.38 מיליון שעות עבודה שבועיות, לעומת 6.27 מיליון בשנה הקודמת. הגידול הבולט נרשם דווקא בחינוך הערבי (2.8%) לעומת 1.5% בלבד בחינוך העברי.*
תחלופת עובדים
- בשנה שעברה עזבו את המערכת כמעט 11 אלף מורים, יותר מ-9,100 מהם מהחינוך העברי. בשני העשורים האחרונים שמר שיעור העזיבה על יציבות יחסית, סביב 5.2% בממוצע שנתי.*
שיפור בהשכלה
- שיעור המורים בעלי תואר שני ומעלה הוכפל ואף יותר בעשרים השנים האחרונות: מ-19.5% ל-41.4% בחינוך העברי, ומ-8.6% ל-49.5% בחינוך הערבי.*
ירידה במספר התלמידים למורה
- עומס העבודה ירד: למשל, בחינוך היסודי הערבי ירד היחס מ-16.3 ל-11.5 תלמידים למורה תוך שני עשורים.מגזר חרדי - תמונה שונה
בחינוך החרדי, לעומת זאת, בולטת דווקא מגמה הפוכה: בחטיבות העליונות עלה מספר התלמידים למורה מ-11.4 ל-13, ובמונחים של משרה מלאה מדובר בזינוק חד אף יותר - מ-13.9 ל-18.4 תלמידים למשרה. זוהי תוצאה ישירה של הגידול החד במספר התלמידים לעומת תוספת צנועה יותר של כוח הוראה.
יותר נשים, פחות צעירים
גם בהרכב הדמוגרפי של המורים ניכרות מגמות ברורות:
* שיעור הנשים במערכת החינוך הערבית עלה מ-61.2% ל-77.8%.
* שיעור המורים הצעירים (עד גיל 29) ירד משמעותית, בעיקר בחינוך הערבי - מ-30.5% ל-10.4%.
* שיעור המורים הוותיקים (מעל גיל 50) כמעט שולש באותו מגזר - מ-9.7% ל-23.1%.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה