מיארה: למנוע את הדחתו של בר עד לדיון בבג"ץ בעוד שבועיים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מבקשת מבג"ץ (24.3.25) להותיר על-כנו את הצו הארעי המונע את הדחתו של ראש השב"כ, רונן בר, עד לדיון בעתירות בנושא ב-8.4.25. היא מבקשת להתייחס לבקשה לצו ביניים - שיקפיא את ההדחה עד להכרעה בעתירות - במסגרת תגובתה המקדמית להן, אשר תוגש עד סוף השבוע הבא, וזאת כדי שתוכל להציג עמדה מלאה.

מיארה מעדכנת, כי הבהירה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, מיד עם הוצאת הצו הארעי, ש"לא ניתן בשלב הנוכחי לקיים את תהליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או למינוי ממלא-מקום". היא מסבירה, כי אם מחליפו של בר ייכנס לתפקידו - יהיה קשה מאוד לשנות את המצב אם העתירות יתקבלו. כמו-כן "אין מקום לאפשר את תחילת תהליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או של ממלא-מקום, שיש בה כדי לקבוע עובדות בשטח בטרם ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד, באופן שיפגע ביציבותה של המסגרת הארגונית ההירארכית של שירות הביטחון הכללי".

עוד אומרת מיארה, כי היא זקוקה לזמן נוסף כדי לקבוע האם נתניהו יכול לעסוק בנושא בעיצומן של חקירות שב"כ הנוגעות ללשכתו. היא הפנתה את תשומת ליבו של נתניהו לכך לפני כינוס ישיבת הממשלה שאישרה את ההדחה, אך הישיבה כונסה למרות זאת. לדבריה, "החלטת הממשלה מושא העתירות דנן לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשה של הפעולה המנהלית, וזאת הן ביחס להליך קבלת ההחלטה, הן ביחס לשיקול הדעת שהופעל במסגרת קבלת ההחלטה.

"הסוגיות המתעוררות בעתירות הן סוגיות תקדימיות ובעלות השלכות משמעותיות על כהונתם ועל תפיסת תפקידם של נושאי משרה בכירים במערכת הביטחון, מערכת אכיפת החוק ובשירות הציבורי בכלל, על עצמאותם בהפעלת סמכויות הנתונות להם מכוח חוק ועל נאמנותם הציבורית (אל מול נאמנות אישית לגורם הממנה). לצד זאת, הפגמים ההליכיים המועלים בעתירות ביחס להחלטת הממשלה יורדים לשורשה של הסמכות המנהלית וכללי ההליך התקין הבסיסיים, בהם, העדר תשתית עובדתית, הפרת חובת השימוע וחשש לניגוד עניינים".

מיארה מבקשת כאמור להותיר על-כנו את הצו הארעי, בנימוק ש"החלטת הממשלה לוקה בפגמים תהליכיים ומהותיים היורדים לשורשה; ולהחלטה השלכות החורגות בהרבה מעניינו הפרטי של ראש השירות; ויש להחלטה השפעה רחבת היקף וארוכת טווח על תפיסת תפקידם של בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה ובגופי הביטחון המפעילים סמכויות לפי חוק, כולל סמכויות פוגעניות במיוחד". לצורך ייעול היא מציעה שבג"ץ יקיים את הדיון (בהסכמת הצדדים) כאילו ניתן צו על תנאי או יוציא צו שכזה כבר כעת. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, נטע אורן, יונתן ברמן ומטר בן-ישי.