נתניהו רומז: "קטרגייט נפתחה כדי לעצור את פיטורי רונן בר - לא להפך"

ראש הממשלה בנימין נתניהו חושף השתלשלות אירועים שמציירת תמונה מטרידה של תיאום, או לכל הפחות - תזמון מחשיד, בין צמרת המערכת המשפטית לבין עיכוב הדחתו של ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר.

"האמון שלי בראש השב"כ נסדק כבר בליל שבעה באוקטובר", אמר נתניהו בסרטון שפרסם, "כשהוא לא העיר אותי, ולא אחרים, בשעה שיישובי הדרום נשרפים וישראל מותקפת מהאוויר, מהים ומהיבשה".

לדבריו, החלטתו להביא לסיום את כהונתו של בר גובשה זמן רב לפני פרסום החקירה בקטר. "חשבתי שהמועד הראוי יהיה לאחר שיגיש את תחקיריו - אבל הם לא הוגשו במועד. קיבלתי דחיות, תירוצים - ואז, בדיוק באותו לילה, נפתחת לפתע חקירה משפטית. האם זה צירוף מקרים? אתם תחליטו".

ציר הזמן של ההפתעה - לפי גרסת ראש הממשלה:

* 7 באוקטובר 2023: אובדן האמון. "הוא לא העיר אותי"
* 15 בפברואר 2025: בר נדרש להגיש תחקיר פנימי של השב"כ - אך דוחה
* 27 בפברואר: מועד חדש שנקבע להגשה. בר לא מגיש, ומבקש דחייה נוספת
* 27 בפברואר, 21:00 בערב: היועצת המשפטית לממשלה מודיעה - נפתחת חקירה בפרשת קטר.

“החקירה לא נולדה מהצורך לדעת את האמת - אלא למנוע את הפיטורים”, אמר נתניהו בנחרצות. “זו הפיכה שקטה בסמכויות הממשלה”.

ישיבת הממשלה: "הוא גרר את השב"כ לפוליטיקה"

עוד תקף את בר על תפקודו במשא-ומתן להשבת החטופים: "הוא הוביל מהלכים חלשים, וכאשר עמדנו בפני הכרעות - הוא גרר את כל הארגון לוויכוחים פוליטיים. מותר לו לחשוב אחרת, אבל אסור לו לגרור את השב"כ אחריו".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הצטרף לביקורת, והציע להסיר מהחוק את ההגדרה שלפיה שב"כ מופקד גם על "שמירת הדמוקרטיה". "זו לא משימתו של ארגון ביון", אמר. לדבריו, "כל שדרת הפיקוד הבכירה בשירות סבורה שבר צריך ללכת. ובית המשפט - איננו יכול לכפות על ראש ממשלה עם מי לעבוד".

האם אכן נרקמה תוכנית שנועדה לבלום את הדחת רונן בר? האם היועצת המשפטית פעלה מתוך ידיעה מוקדמת על כוונת ראש הממשלה? האם השירות הביטחוני אכן נגרר לעמדות פוליטיות? בינתיים, הציבור נותר עם הרבה סימני שאלה - ומעט תשובות. הקרב בין הדרג המדיני לייעוץ המשפטי ולראש השב"כ, כך נראה, בעיצומו.