גרמניה תשקיע טריליון דולר בהגנה ובתשתיות בתוך עשור

הבונדסטג הגרמני אישר (18.3.25) השקעה של עד טריליון דולר בביטחון ובתשתיות בעשור הקרוב, באמצעות שינוי היסטורי בחוקה כך שניתן יהיה לממן את ההשקעות באמצעות הגדלת הגרעון. השינוי בא בשל החששות הגוברים באירופה מפני בדלנותו של ממשל דונלד טראמפ, העלול להוציא כוחות מהיבשת ולצמצם את פעילותה של ארה"ב במסגרת נאט"ו. ההצעה אושרה ברוב של 513 צירים מול 207; הרוב הדרוש היה שני שלישים - 489 צירים.

החוקה הגרמנית מגבילה את הגרעון התקציבי לסכום אפסי של 0.35% תוצר (לשם השוואה: הגרעון האמריקני הצפוי הוא 7%, וזה של ישראל עומד כיום על כ-6%). הוא נתפס במשך עשרות שנים כעמוד תווך במדיניות פיסקלית זהירה המונעת השקעות בהווה תוך משכון העתיד. אולם, במצב הגיאו-פוליטי הנוכחי נוצרה הסכמה נדירה שאפשרה לגבש את הרוב הדרוש של שני שלישים לפריצת מגבלה זו.

גרמניה השקיעה 100 מיליארד אירו בתוכנית חירום ביטחונית לאחר הפלישה הרוסית לרוסיה ב-2022 (כולל רכישת טילי "חץ" ישראלים). מאז הורע המצב הכלכלי בה, היא מצויה מזה שנתיים בהאטה ואף במיתון. במקביל גדלו מאוד הצרכים בשל מדיניות טראמפ, והדרך היחידה לממן אותם בלא קיצוץ עמוק בתקציב או הכבדה ניכרת בנטל המיסים היא יצירת גרעון ארוך טווח. התוצר הגרמני עומד על 4.5 טריליון אירו לשנה, כך שגרעון של 100 מיליארד דולר בשנה הוא כ-2% תוצר - עדיין נמוך מאוד בהשוואה עולמית, אך כאמור שינוי מהפכני בקנה מידה גרמני.

על-פי התוכנית שאישר הבונדסטג, הוצאות ביטחון שמעל 1% תוצר יוחרגו מתקרת החוב החוקתית. ההחרגה כוללת גם הגנה אזרחית, מודיעין, ביטחון סייבר והסיוע לרוסיה. לצד זאת יושקעו 533 מיליארד דולר בשיפור תשתיות ב-12 השנים הבאות; השקעות אלו ימומנו בהנפקת אג"ח. ממשלתו היוצאת של אולף שולץ הסבירה, כי הביטחון מצריך תשתיות שיאפשרו לשנע במהירות כוחות בתוך גרמניה ואל מחוצה לה.

הקנצלר המיועד, פרידריך מרץ, אמר שניתן להצדיק חוב עצום רק ב"נסיבות חריגות מאוד". לדבריו, הנסיבות הנוכחיות נוצרו בידי תוקפנותו של ולדימיר פוטין כלפי אירופה; הוא הדגיש, כי זוהי מהותה של המלחמה ברוסיה. "חברינו באיחוד האירופי מביטים בנו בדיוק כמו יריבינו ואויבי הדמוקרטיה שלנו והסדר העולמי מבוסס הכללים". לדבריו, החבילה הנוכחית היא "הצעד הגדול הראשון לעבר קהילה ביטחונית אירופית" - חזון של הידוק שיתוף הפעולה הצבאי אותו מוביל נשיא צרפת, עמנואל מקרון.

השינוי בחוקה אושר בידי הבונדסטג היוצא, הממשיך בכהונתו עד להתכנסותו (לא יאוחר מאשר ב-25 במארס) של הבונדסטג החדש. בבחירות אלו ניצחו הנוצרים-דמוקרטים בראשותו של מרץ, בעוד הסוציאל-דמוקרטים בראשותו של שולץ ירדו למקום השלישי. למקום השני הגיעה "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הימנית-קיצונית, שכל יתר המפלגות פסלו כשותפה אפשרית בשלטון.

הנוצרים-דמוקרטים והסוציאל-דמוקרטים מנהלים מו"מ להקמת הממשלה הבאה, ובינתיים העבירו בתמיכת הירוקים את השינוי בחוקה. בבונדסטג הבא לא היה סיכוי לאישור התיקון בלא תמיכת
AfD ומפלגת Die Linke השמאלנית-קיצונית. תמיכת הירוקים הושגה לאחר שהממשלה היוצאת הסכימה ש-100 מיליארד דולר מתוך החבילה יושקעו בפרויקטים הקשורים למאבק בשינויי האקלים.