הקרב על הרפורמה המשפטית: 2,700 הסתייגויות נדחו, הדיונים נמשכים

ועדת החוקה המשיכה (יום ב', 17.3.25) את הדיונים בהצעת חוק-יסוד: השפיטה, העוסקת בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. במסגרת הדיונים נדחו עד כה כ-2,700 הסתייגויות מתוך עשרות אלפי הסתייגויות שהוגשו. הוועדה צפויה להמשיך מחר בהנמקת הסתייגויות ובהצבעות בקריאות שנייה ושלישית.

לפי ההצעה הנדונה, בוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים, שר המשפטים (שיכהן כיו"ר הוועדה) ושר נוסף מטעם הממשלה, שני חברי כנסת - אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, ושני נציגי ציבור שיהיו עורכי דין בעלי ניסיון של לפחות עשר שנים. השינוי המרכזי הוא דרישת רוב רגיל לבחירת שופטים, כאשר לבחירת שופטים לבית המשפט העליון יידרש רוב הכולל נציג אחד מהקואליציה ונציג אחד מהאופוזיציה.

חברי כנסת מהאופוזיציה מביעים התנגדות חריפה למתווה המוצע. ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי) טען כי "אנחנו במצב חברתי גרוע יותר מאשר לפני 7 באוקטובר. במקום לחפש אחדות, הקואליציה ממשיכה לקדם חקיקה שגורמת לציבור להרגיש מרומה". כהנא הוסיף כי למרות תמיכתו ברפורמה משפטית מסוימת, השינוי המוצע במתכונתו הנוכחית "אינו מקדם הסכמה רחבה ועלול לפגוע במעמדה של מערכת המשפט בעיני חלקים גדולים בציבור".

מנגד, ח"כ שמחה רוטמן הדגיש כי "הקואליציה פתוחה לדיון ולהסכמות, אך לא ניתן למתוח ביקורת על החוק ועדיין להצביע נגד כל פשרה אפשרית". לדבריו, מדובר בתיקון חשוב שנועד להחזיר את האיזון בין הרשויות ולמנוע מצב שבו שופטי העליון משפיעים באופן מכריע על בחירת מחליפיהם.

ח"כ גלעד קריב (העבודה) תקף את המהלך ואמר: "הממשלה הזו לא מחפשת הסכמות, אלא הכרעה חד-צדדית. החקיקה הזו מתבצעת תוך כדי משבר לאומי ובזמן שחיילים עדיין נלחמים בעזה - זהו חוסר אחריות מוחלט". לדבריו, מדובר ב"ניסיון עקבי לכרסם בעצמאות מערכת המשפט ולפגוע באיזונים הדמוקרטיים במדינה".

לצד הרכב הוועדה החדש, מוצעים שינויים נוספים שישפיעו על בחירת השופטים:
* הגבלת גיל מינימלי לשופט עליון ל-55 שנים, אלא אם נבחר פה אחד בוועדה.
* קביעה כי שני שלישים משופטי העליון יהיו שופטי מחוזי במקור.
* מנגנון שובר שוויון במקרה של מחסור בשופטי עליון לאורך זמן.
* מנגנון למינוי נציגים מחדש במקרה של שינוי בהרכב הקואליציה או האופוזיציה.
* הקפאת הליכי מינוי שופטים בתקופת בחירות או בעת חילופי שלטון משמעותיים.

הצעת החוק מהווה חלק ממתווה רחב יותר של שינויים במערכת המשפט, הכוללים גם תיקונים בחוק בתי המשפט. הנושא הפך לסמל במאבק הפוליטי הנמשך בין הקואליציה לאופוזיציה, והוא מעורר תגובות עזות משני הצדדים. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) טענה כי "הממשלה פועלת כאילו דבר לא קרה ב-7 באוקטובר. ראש הממשלה פיטר את שר הביטחון, גרם לרמטכ"ל להתפטר, וכעת ממשיך בקידום חוקים שפוגעים בעצמאות מערכת המשפט".

לעומתה, ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) טענה כי "הרפורמה נחוצה וראוי שתיכנס לתוקף בהקדם. החוק הזה הוא פשרה שמאזנת בין צרכים שונים, ולכן יש ליישמו כבר עכשיו, ולא להמתין לכנסת הבאה".

הדיונים בוועדה יימשכו, וככל הנראה צפויות הצבעות קריטיות בקרוב. הקואליציה צפפויה להצליח לגבש רוב מוצק להעברת החוק. אם הצעת החוק תעבור בקריאה שלישית, היא תיכנס לתוקף רק בכנסת ה-26 (הבאה).