אחרי דרמה בהצבעה: אושר תיקון שיחייב את התאגיד בדיווח שנתי לוועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 17.3.25) לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אריאל קלנר (ליכוד), לתקן את חוק השידור הציבורי הישראלי ולחייב את התאגיד בדיווח שנתי לוועדת הכלכלה. לפי ההצעה שאושרה, יו"ר מועצת תאגיד השידור יגיש לוועדת הכלכלה, מדי 30 באפריל, את דוח הפעילות והדוחות הכספיים של השנה הקודמת. עוד אושר, כי לאחר הגשת הדוחות תקיים הוועדה דיון בהם, בהשתתפות מנכ"ל התאגיד ויו"ר המועצה.

מנכ"ל תאגיד השידור, גולן יוכפז, פתח את הדיון בהתנגדות להצעת החוק ואמר כי הוועדה יכולה לזמן את התאגיד בכל רגע ולבקש נתונים ומסמכים. יוכפז הוסיף כי הדוחות של התאגיד מסודרים באתר האינטרנט ונשלחים בכל שנה לשר התקשורת. לדברי יוכפז, מעולם לא התקבלו פניות להבהרות שאלות והתייחסויות לדוחות, "בעניינו יש לחוק הזה סיבה אחת והיא עוד ניסיון לאלף את התקשורת, את התאגיד במקרה הזה", אמר.

ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) הביעה גם היא התנגדות להצעת החוק ואמרה כי היא בעד שקיפות מלאה ופיקוח ומברכת על כך שהתאגיד בעל כלים לבקר את השלטון ולהביא לציבור מגוון של תכנים. טל מירון הוסיפה כי התאגיד נתון למתקפה. "הרי השר יכול לבקש נתונים ומעולם הוא לא עשה את זה. ההצעה היא כדי לסגור את התאגיד להתנקם בו ובעיקר כדי להפחיד אותם, ברור לנו מה אתם עושים פה. איך זה שעד היום שום דבר בהקשר התאגיד לא היה רלוונטי ופתאום עכשיו רוצים להפריט, לפקח, לקצץ מה אנחנו מטומטמים?", אמרה.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, הגיב לדברים אשר נאמרו ואמר כי צריך להתייחס להצעת החוק כפי שהיא מבלי לקשור אותו לחוקים אחרים. ביטן הוסיף כי ועדת הכלכלה היא האחראית על התאגיד, והתאגיד יכול לבוא לדווח פעם בשנה וקיים הבדל אם זה כתוב או לא בחוק. קלנר הוסיף לעמדתו של יו"ר הוועדה ואמר כי הצעת החוק נועדה גם כדי שהדיווח לא יהיה תלוי ביו"ר הוועדה או בשר שיכולים להתחלף. "מחר יהיה שר אחר ממפלגה אחרת. אנחנו לא יודעים מי יהיה השר, ובוועדה הזו יושבים כולם, וכולם יכולים לשאול שאלות. אני לא רוצה שזה יהיה תלוי יו"ר", אמר.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, ציין את חשיבות התקשורת ואמר כי ב-7 באוקטובר התקשורת התגלתה במלוא חשיבותה, גם בנושא החטופים. מלצר הוסיף כי אם הכוונה בהצעת החוק היא טובה, הוא מציע להוסיף תיקון שהכל מבלי לפגוע בחופש העיתונות, בעצמאות התאגיד ובעקרונות החוק. "כל הרעיון של תאגיד עצמאי היה שיהיה עצמאי בתכנים", אמר. ח"כ ביטן השיב כי ההצעה תיבחן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

נציגת משרד המשפטים, עדי ליברוס, ציינה כי לדעת משרד המשפטים הצעת החוק איננה נדרשת מכיוון שלכנסת יש את כל הסמכויות לזמן ולקבל את המידע. ביטן השיב כי לוועדה יש את הסמכות לקיים דיון, אך אין חובת הגעה מצד המשרדים הממשלתיים, "ביוקר המחיה, החברות מחליטות לא לבוא. אז מה זה משנה אם אפשר לעשות דיון, אין חובה לבוא. גם משרדי הממשלה לא חייבים לבוא", אמר.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

נציגת איגוד העורכים, נגה בריינס, העלתה בפני הוועדה הצעה כי גם הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין יגיעו לוועדה לדווח פעם בשנה. בריינס הוסיפה כי הצעת החוק היא תיקון חשוב וראוי" "יש דברים שמתייחסים לאופן שבו הוא מעסיק עובדים או מתייחס לספקים שלו, ואם התאגיד היה מחויב לבוא לכנסת הוא היה מטפל בסוגיות האלה לפני כן", אמרה. ח"כ ביטן השיב כי ההצעה תיבחן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, רוני אבולעפיה, אמרה מנגד כי היוצרים מתנגדים להצעה מאחר שעולה חשד שהיא לא הוגשה בכפיים נקיות אלא כחלק מהקשר של מתקפה נגד יצירה הישראלית. היו"ר ביטן דחה את דבריה.

ח"כ טל מירון ביקשה הפסקה להתייעצות סיעתית ובהצבעה שהתקיימה אחריה נרשם תיקו בין הקואליציה לאופוזיציה. בעד ההצעה הצביעו היו"ר ביטן, היוזם ח"כ קלנר וחברי הכנסת שלום דנינו, ששון גואטה ואליהו ברוכי, ונגדה הצביעו ח"כ טל מירון וחברי הכנסת אלון שוסטר, יוראי להב הרצנו, נאור שירי ויבגני סובה. בעקבות זאת ביקש היו"ר ביטן דיון מחדש, שלאחריו אושרה לבסוף ההצעה ברוב של 9 תומכים מקואליציה לעומת 6 מתנגדים מהאופוזיציה.