ועדת החינוך, התרבות והספורט החלה (יום ב', 10.3.25) לדון בהצעת חוק הרשות לגיל הרך, כהכנה לקריאה ראשונה. במשרד החינוך ובמשרד האוצר הביעו התנגדות נחרצת להצעה, בטענה להכבדה על התקציב וליצירת כפילות מבנית.
החוק שלא יושם - והמועצה שהתפרקה
ב-2017 חוקקה הכנסת את החוק להקמת מועצה לגיל הרך, אך בפועל היא לא מתפקדת. המועצה שהוקמה בנובמבר 2018 מינתה 22 חברים, אך מינויים פקע לאחר ארבע שנים, ולא חודשו. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרד החינוך בנובמבר 2024 כדי לברר מדוע המועצה אינה פועלת, אך עד כה לא נתקבלה תשובה. גם ועדת השרים לענייני הגיל הרך, שאמורה הייתה לקום, לא הוקמה. למרות שהוקצה לה תקציב של 6 מיליון ש"ח, הוא כמעט ולא נוצל.
כיום, אין גוף ממשלתי אחד שמרכז את תחום החינוך והטיפול בילדים עד גיל 3. הצעת החוק, שעליה חתומים 24 ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה, מבקשת להקים רשות לאומית לגיל הרך שתאחד את כלל הסמכויות והפעילות בתחום. הרשות תכלול מועצה בראשות שר העבודה, ותורכב ממומחים בתחום, נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, הורים ונציגי ציבור נוספים. יוזם ההצעה, ח"כ ינון אזולאי, ציין כי מטרת הרשות היא "לשפר את איכות השירותים הניתנים לילדים ולהוריהם, ולספק את המשאבים הנדרשים".
במשרד האוצר מתנגדים להקמת הרשות החדשה. נטע בר זיו מאגף תקציבים טענה כי "הממשלה פועלת לצמצום גופים, בעוד שהצעת החוק מציעה להקים גוף נוסף - מהלך הפוך לחלוטין למגמה הנוכחית". לדבריה, עלות הקמת הרשות החדשה תנוע בין 50 ל-60 מיליון ש"ח: "מדובר בהוצאות על לשכות, כוח אדם, תפעול, מחשוב ואבטחה - כפילות מול פעילות קיימת במשרדי הממשלה". ח"כ טייב דרש ממשרד האוצר להציג הערכה תקציבית שתפריד בין עלויות ההקמה לעלויות השוטפות.
גם משרד החינוך מתנגד להצעת החוק. נציגת הייעוץ המשפטי במשרד, שרית חאיק שפיגלשטיין, אמרה כי "אם מדובר על רשות עצמאית עם תקציב ופיקוח נפרדים - זה מהלך בעייתי. יש לאחד את כלל השירותים תחת משרד החינוך, ולא להקים גוף עצמאי חדש". סמדר פרידמן ממשרד המשפטים הצטרפה לביקורת: "תאגיד סטטוטורי מקימים כדי להפריט את מדיניות הממשלה - וזה לא המקרה כאן".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב, הדגיש כי המדינה מחויבת לטיפול מסודר בגיל הרך: "מאז שמעונות היום עברו לאחריות משרד החינוך חלה התקדמות משמעותית, אבל עדיין יש אתגרים עצומים. נקים רשות לגיל הרך - אנחנו הולכים על זה בכל הכוח".
ח"כ אזולאי סיפר כי ניסה להגיע להבנות עם משרד החינוך, אך מאחר שלא הושגו הסכמות, יזם את החוק: "משרד החינוך לא מתפקד בתחום המעונות. אם ישתפו פעולה - הרשות תהיה תחתם. אם לא, היא תעבור למשרד העבודה".
המשבר במעונות: עשרות אלפי ילדים ללא מסגרת
לפי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2023 חיו בישראל קרוב למיליון ומאה אלף ילדים עד גיל שש, בהם כ-545 אלף תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש. בשל מחסור בכוח אדם וקשיים ביורוקרטיים, רבים מהם נותרים מחוץ למסגרות חינוכיות. בדיון עלה גם משבר המחסור במעונות יום. שלום נגר מארגון "חלמיש" הזהיר כי "בקצב הזה, ב-1 בספטמבר לא ייפתחו מעונות יום בישראל. יש יותר מ-150,000 ילדים בבית, כי אין מספיק מטפלות". ליאור גבאי, יו"ר פורום הארגונים לגיל הרך, הציג נתון נמוך יותר של 40,000 ילדים ללא מסגרת, בעוד קרן איוס ממשרד העבודה טענה כי מדובר על 55,000 מקומות פנויים.
על אף הסכם ממשלתי לשיפור תנאי הסייעות, תשלום "מענק התמדה" שהובטח לעובדות המעונות טרם הועבר במלואו. יו"ר הוועדה ח"כ טייב מחה: "אי אפשר להשלים עם מצב שבו מטפלות עובדות עבודת קודש – ולא מקבלות משכורת בזמן".
מנהלת אגף חינוך לגיל הרך במשרד החינוך, אורנה פז, הודתה שהפיצול בין המשרדים השונים מקשה על הניהול, אך טענה כי הושגה התקדמות משמעותית מאז שהתחום עבר למשרד החינוך. "בשלוש שנים אי-אפשר לתקן הזנחה של 74 שנים. היום יש 50,000 מחנכות-מטפלות ב-5,018 מעונות, הכפלנו את מספר המעונות המפוקחים והקצנו 65 מיליון ש"ח להדרכה ברשויות המקומיות. בשלוש השנים הקרובות יוכשרו עוד 30,000 מטפלות".
חגי פורגס ממשרד העבודה סיכם כי "נכון שהכל יהיה תחת גוף אחד – אבל כדי לשמר את הכלי של עידוד תעסוקה, הרשות צריכה להיות במשרד העבודה, ולא במסגרת עצמאית".
הצעת החוק ממשיכה לעורר מחלוקת בין משרדי הממשלה לחברי הכנסת, כאשר במרכז הוויכוח עומדים שאלת התקציב, חלוקת הסמכויות והאם יש צורך בגוף חדש. בשבועות הקרובים צפויה הוועדה להכריע אם לקדם את החוק לקריאה ראשונה, או לחפש פתרון אחר למשבר בגיל הרך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה