מתווה סער-לוין קורם עור וגידים: כך ייבחרו שופטים בעתיד

ועדת החוקה סיימה (יום ב', 10.3.25) את הקראת סעיפי הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3), והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 101), לקריאות שנייה ושלישית. הדיונים התקיימו על בסיס מתווה סער-לוין, הכולל שינויים משמעותיים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אופן ההכרעה בה והוספת נציגי ציבור.

לפי המתווה, הרכב הוועדה יכלול תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים שייבחרו על-ידי חברי העליון, שר המשפטים שיעמוד בראש הוועדה, שר נוסף שתקבע הממשלה, שני חברי כנסת (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), ושני נציגי ציבור - שייבחרו גם הם על-ידי הקואליציה והאופוזיציה.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "השאיפה היא שבסיום הדיון הזה יופץ נוסח. אין שום סיבה שלא נסיים את הדיון היום".

מנגנון ההכרעה החדש

צילום: אוריאל לין [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

לפי המתווה, לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל, אך בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות נציג קואליציה, נציג אופוזיציה ושופט. לשופטי בית המשפט העליון יידרש רוב הכולל לפחות נציג אחד מטעם הקואליציה ונציג אחד מהאופוזיציה. בנוסף, הוצע מנגנון "שובר שוויון", שייכנס לפעולה במקרה של חוסר הסכמה ממושך.

עו"ד אוריאל לין, נציג לשכת עורכי הדין: "היום העם חצוי לשניים. הדיון הזה נתפס כמאבק בבית המשפט העליון, במקום להיות תהליך רציני ואחראי. יש כאן פערים עמוקים בין הציבור לרשות השופטת".

ח"כ טלי גוטליב (ליכוד): "הטענה שנציגי לשכת עורכי הדין מתאימים יותר משני נציגי הציבור אינה נכונה. אני לא סומכת על מקצועיותם. הכנסת מבטאת את רצון העם, ולנבחרי ציבור יש לגיטימציה לבחור שופטים".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "התחושה היא שהצעת החוק לא מבושלת. כל פעם מקלפים עוד שכבה ומתעוררות עוד בעיות. זה עוד לא אפוי וזה מאכל לא ראוי לאכילה כי תקבל קלקול קיבה".

הביקורת על מנגנון המבוי הסתום

חלק מהנוכחים בוועדה הביעו ביקורת על מנגנון המבוי הסתום, שלפיו במקרה של מחלוקת ממושכת, כל צד יכול להציע שלושה מועמדים, והצד השני יבחר מתוכם.

עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי לוועדה: "המנגנון הזה מתמרץ הגעה למבוי סתום ומוביל לכך שכל צד במפה הפוליטית ימנה שופטים מטעמו בלבד, במקום למנות שופטים שנמצאים בקונצנזוס". עוד הוסיף: "התיקון מעביר אותנו למודל בחירת שופטים שמדגיש באופן מובהק את הממד הפוליטי. מאחר שזה המצב, גם הביקורת שאותה הבענו לאורך כל הליך החקיקה לא השתנתה - והתיקון נותר לעמדתנו עם קשיים משפטיים עקרוניים שלא קיבלו מענה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אתה (רוטמן) טוען שאתה רוצה אנשים עצמאים בדעותיהם, אז למה שהם ייבחרו על-ידי הפוליטיקאים?".

שאלת גיל המינימום לשופטים

שאלה נוספת שעלתה לדיון הייתה קביעת גיל מינימלי לכהונת שופט עליון. היו"ר רוטמן: "מגבלת גיל של 55 נועדה להבטיח ניסיון מקצועי מספק. ניתן יהיה למנות שופט מתחת לגיל זה רק בהצבעה פה אחד של כל תשעת חברי הוועדה".

חלק מהמשתתפים בדיון טענו כי השינויים בהרכב הוועדה מחלישים את העצמאות השיפוטית ומעניקים כוח רב מדי לגורמים פוליטיים.

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "מדובר בהשתלטות פוליטית על מערכת המשפט. הייעוץ המשפטי לוועדה אפשר תרגיל לא ראוי של החזרת חוק מהמליאה והבאת חוק אחר לגמרי".

היו"ר רוטמן השיב לטענות: "התפקיד העיקרי של שופט הוא לשפוט בהתאם לחוק. בית המשפט נטל לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו, והגיע הזמן שהכנסת תשיב את האיזון למקומו". עוד אמר: "הבחירה הפוליטית תביא לבחירת האנשים הטובים ביותר במישור המקצועי, שגם לא נמצאים במחנה הפוליטי שעלול להשתמש בתפיסותיו הפוליטיות להטות משפט, להכיר פנים ולא להיות נאמן לחוקי המדינה".

רוטמן הוסיף: "הווטו ההדדי נועד להביא למצב שהמיינסטרים של בית המשפט העליון יהיו אנשים שהקואליציה והאופוזיציה מסכימות שהם מתאימים לכהן בעליון, שיושבים בלב הקונצנזוס, כי שופטים לא אמורים לבטא את עמדות הקצוות. השיטה תביא לעמוד שדרה של מערכת שפיטה שמקובלת על כלל הציבור בישראל וממונה על-ידי כלל הציבור בישראל".

בתום הדיון, הכריז היו"ר כי הצעת החוק תופץ להערות ולהגשת הסתייגויות, לקראת העלאתה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. רוטמן סיכם: "השיטה החדשה תביא להרכב מאוזן יותר של בית המשפט העליון, ותבטיח שופטים בעלי ניסיון מקצועי ומעמד רחב בציבור".