העליון: שיקולי הענישה קיימים גם בעת הקלה בשל שיקום

" גם בנסיבות בהן קובע בית משפט כי יש מקום לסטות ממתחם הענישה מטעמי שיקום, נותר הצורך לאזן, מול שיקולי השיקום, את יתר שיקולי הענישה". כך אומר (9.3.25) שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, בהסכמת השופטים יוסף אלרון ורות רונן.

כשר מזכיר, כי "הדין מקנה לשיקולי השיקום חשיבות רבה, וכפי שכבר נפסק בעבר, מטרת ההתחשבות בשיקולי שיקום אינה מתמצית ברצון להיטיב עם מבצע העבירה או עם סביבתו הקרובה, אלא מדובר באינטרס ציבורי ראשון במעלה, בהשתלבותו של מבצע העבירה בחברה לאחר שחזר לדרך הישר". לכך קובע החוק, כי בית המשפט יכול לחרוג לקולא ממתחם הענישה שקבע אם "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם".

לדברי כשר, "עוד נקבע, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות המוקנית לו לסטות ממתחם הענישה ההולם, מטעמי שיקום, במשורה, ורק במקרים בהם נמצא, בין היתר, כי ההליך הטיפולי אותו עובר הנאשם מביא לשינוי יסודי בהתנהלותו במישורים השונים של חייו, ובפרט בדרכי החשיבה המעוותות אשר הביאוהו לבצע את העבירות שביצע".

כשר מדגיש: "אף מקום בו נמצא כי מוצדק לסטות ממתחם הענישה ההולמת משיקולי שיקום, אין בכך לומר כי שיקולי השיקום עומדים לבדם, ויש להמשיך ולהתחשב גם בשיקולים האחרים הצריכים לעניין גזירת עונשו של מורשע, כאשר בראשם עקרון ההלימה ובנוסף לו גם הצורך בהרתעת היחיד והרבים". כשר מציין, כי לעיתים נשמעת הטענה לפיה כאשר יש לסטות לקולא בשל שיקום - יש להימנע ממאסר בפועל, אשר יוריד לטמיון את עבודת השיקום. על כך הוא מגיב:

"טענה זו, הנשמעת לעיתים באולמותיו של בית משפט זה, אינה מקובלת עלי כלל ועיקר. כפי שכבר הודגש לעיל, גם לאחר שבית המשפט מחליט לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו ולסטות ממתחם הענישה ההולמת מטעמי שיקום, אין הדבר 'מעלים' את יתר שיקולי הענישה לעניין העונש שייגזר לאחר אותה סטייה ממתחם הענישה. גם בנסיבות בהן קובע בית משפט כי יש מקום לסטות ממתחם הענישה מטעמי שיקום, נותר הצורך לאזן, מול שיקולי השיקום, את יתר שיקולי הענישה".

כשר קיבל את ערעור המדינה והחמיר משמעותית את עונשו של אדם שהודה בריבוי עבירות מין בקטין, אשר השתתף בשיעורים שקיים. המעשים בוצעו בשנת 2013, כאשר הנאשם היה בן 29 וקורבנו בן 12.5. כתב האישום הוגש בשנת 2020; בשנת 2018 נדון האיש ל-27 חודשי מאסר על מעשים דומים ועל הדחה בחקירה; בשנת 2021 הוא נדון לשלושה חודשי מסר בשל הפרת צו הפיקוח שהוצא נגדו בשל היותו עבריין מין.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע מתחם ענישה של ארבע-שבע שנות מאסר, אך גזר עליו תשעה חודשי עבודות שירות בנימוק שעבר כברת דרך ארוכה ויוצאת דופן בשיקומו. כשר קבע, כי האיש ירצה 20 חודשי מאסר בפועל, באומרו שהעונש על עבירות כה חמורות חייב לכלול מאסר בפועל. בלא השיקום ובלא הימנעותה של ערכאת הערעור ממיצוי הדין, העונש ההולם היה חמש-שש שנות מאסר, מציין כשר. את המדינה ייצגה עו"ד מורן פולמן, ואת הנאשם - עו"ד יעקב שקלאר.