תקופת כהונה מוגבלת ושינויי הכרעה - רוטמן מציג מתווה חדש לשופטי העליון

במהלך השבוע נערכו דיונים סוערים בוועדת החוקה של הכנסת, והדיון שצפוי להתקיים מחר (5.3.25) יעמוד במוקד סערה פוליטית ומשפטית. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, מתכוון להעלות שורה של הצעות מרחיקות לכת לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, במטרה, לדבריו, "להבטיח איזון אמיתי ולמנוע שליטה חד-צדדית על בחירת השופטים".

על-פי המתווה שרוטמן יעלה, צפויים השינויים הבאים:
* קציבת כהונתם של שופטי בית המשפט העליון, בין אם במינוי רגיל ובין אם במסגרת מנגנון "שובר השוויון".
* הפעלת מנגנון "גלולת הרעל" - אם לא מושגת הסכמה במינוי שופטים, כהונתם של נציגי הציבור בוועדה תפקע.
* שינוי הרוב הדרוש לקבלת החלטות מינוי: הצעה לקבוע רוב מיוחס במינוי שופטים לעליון.
* חיזוק הדרישות לכשירות נציגי הציבור בוועדה, כולל תנאים חדשים לקציבת כהונתם ולהעסקתם.
* דרישה כי לפחות שני שלישים משופטי העליון יהיו שופטים שכיהנו קודם לכן בבית המשפט המחוזי.
* הסדר מיוחד לבחירת שופטים כאשר קיים רוב קואליציוני רחב, עם הצעות שונות לקביעת הרף (80, 75 או 90 ח"כים).

רוטמן טוען כי המהלך ישים קץ למה שהוא מכנה "שליטה בלעדית" על מינויים שיפוטיים. לדבריו, "לא ניתן עוד להמשיך במצב שבו צד אחד בלבד שולט ללא כל איזון. הגיע הזמן להכניס כללי משחק הוגנים יותר".

האופוזיציה מתנגדת בתוקף לשינויים שמוצעים, בטענה כי מדובר ב"חלק ממהלך כולל להשתלטות פוליטית על מערכת המשפט". ח"כ גלעד קריב אמר בדיונים הקודמים כי "אין פה ניסיון להגיע להסכמה רחבה, אלא ניסיון ליצור מערכת משפט כנועה".

גם היועצת המשפטית לממשלה הזהירה כי השינויים יפגעו בעצמאות מערכת המשפט. "שופטים אינם פוליטיקאים", אמרה המשנה ליועמ"שית עו"ד אביטל סומפולינסקי, "והכנסת שיקולים פוליטיים קיצוניים לתוך הליך הבחירה שלהם מסכנת את אמון הציבור כולו".