תכולת הניקוטין הגבוהה בסיגריות Bidies עשויה להאיץ את תהליך ההתמכרות בקרב צעירים.
נאוה עינבר, מנהלת הסברה באגודה למלחמה בסרטן, אמרה כי "מגיפת העישון גובה כ-10,000 קורבנות מוות מדי שנה בישראל, יותר ממספר האנשים המתים בעקבות תאונות דרכים, מלחמות ופעולות טרור גם יחד.
העישון גורם למחלות לב, למחלות בדרכי הנשימה, ולסוגי סרטן שונים, מרביתם סרטן הריאות והיתר מסרטן הלוע, סרטן הגרון, סרטן המעי הגס, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הכליה, סרטן הלבלב ועד סרטן צוואר הרחם.
מכירת סיגריות במחירים זולים או סיגריות בעלות טעמים וריחות משפיעה על הגברת הצריכה שלהם במיוחד בקרב צעירים. גיל ההתנסות הראשונה בעישון סיגריות בקרב בני נוער וילדים יורד עם השנים ועומד כיום על 13.3 (דוח שר הבריאות 2004).
ממחקרים רבים שנערכו בארץ ובעולם עולה, כי 90% מכלל המעשנים החלו לעשן לפני גיל 18. מדובר בבני נוער וצעירים נמצאים בתחילת דרכם כקהל צרכנים. פיתוח נאמנות למוצר מסויים או הרגל בשלב הזה עשוי להשפיע על כל מהלך חייהם ולהופכם מצעירים המתנסים בסיגריה ראשונה למבוגרים מעשנים כבדים. יתרה מכך, תכולת הניקוטין הגבוהה בסיגריות 'Bidies' עשויה אף להאיץ את תהליך ההתמכרות".
פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מהמרכז הרפואי בשיבא, תל-השומר וחבר ועדת העדכון בנושא סרטן הריאות באגודה למלחמה בסרטן אמר כי "שנים רבות נשלחה אצבע מאשימה כלפי חברות הטבק הגדולות במערב, על כי ניצלו את תמימותם של תושבי דרום-מזרח אסיה, ובשיטות שיווק מתוחכמות ומפתות, סייעו להפצת תרבות עישון הסיגריות, עד שזו הגיעה בארצות אלה לממדיה המבהילים דהיום.
אך רוע, על-פי דברי המשורר, חג במעגליו, ואם ארה"ב אחראית בדיעבד להגברת נגע העישון במזרח אסיה, בל תתפלא שפירותיו הבאושים של נגע זה חוזרים אליה היום מאותן מדינות עצמן, ומדביקים בו את בני הנוער האמריקני. ולמה הכוונה? כבר מאמצע שנות ה-90 החלו מופיעים בארה"ב חפיסות סיגריות שמקורן בעיקר בהודו, וסיגריות אלה שכינויין 'Bidies' מקובלות בעיקר בקרב נערים ונערות בשל מחירן הנמוך במיוחד, אך פגיעתן אף רעה מזו של סיגריות רגילות.
סיגריית Bidi קצרה מהמקובל, והיא עשוייה מטבק העטוף באופן ידני בעלה tendra, בגוון חום מהצמח diospyros exculpra או בעלה temburni מהשיח diospyros melanoxylon, ומהודקת בשתי קצותיה בעזרת חוט-פתיל צבעוני. התוצר הסופי היא סיגריה קצרה יותר ודקה יותר מהמקובל, ודומה לסיגריות מריחואנה.
הסיגריות ה"ידידותיות" ההודיות, נמכרות במבחר טעמים: דובדבנים, שוקולד, וניל, תות, ענבים או מנגו, ומחיר חפיסת 20 סיגריות הוא כ-2 דולר, כמחצית המחיר של סיגריות רגילות.
בתחילה היו סיגריות Bidies מזוהות עם נערים מהמעמד הנמוך, בעיקר שחורים והיספאנים, אך סקר שנערך ב-1999 בערים גדולות במסטצ'וסטס היה בו כדי להפתיע: מבין בני נוער אנגלוסכסים באזורים של רווחה כלכלית, 40% הצהירו שחוו עישון Bidies, ו-16% צורכים סיגריות אלה באופן שוטף. אחוזי צריכה אלה עלו מאז 1999 משמעותית, על-פי הדיווח של מזנוני 24 שעות, ודוכני ממכר בתחנות דלק".
"סוחרים הולנדים ופורטוגזים הציגו לראשונה את הטבק בהודו וסביבתה בתחילת המאה ה-16. במרוצת השנים הפכו סיגריות Bidies מאוד מקובלות בהודו, בנגלדש, פקיסטן, אפגניסטן, ציילון (סרילנקה), קמבודיה ונפאל. על-פי ארגון הבריאות העולמי, כ-34 מיליארדי חפיסות מיוצרות בהודו מדי שנה, ומהוות שם כ-40% מכלל צריכת הסיגריות.
על אף פסיקה של בית המשפט העליון בהודו האוסר על ילדים להיות מועסקים בתעשיית ייצור סיגריות Bidi שהיא בעיקרה ידנית, נכון להיום מוערך ש-350 אלף ילדים וילדות בהודו מועסקים ב"תעשיית ה-"Bidi, כשכל אחד מהם מגולל בממוצע 2,000 סיגריות ליום. סיגריות אלה החלו להיות מופצות במדינות שכנות, והיפנים למשל היו הראשונים לערוך בדיקות על תכולת סיגרית Bidi כשכבר בדיקה ראשונית העלתה שכמות העיטרן (tar) והניקוטין כמו גם חומרים רעילים נוספים בטבק ה-Bidi גבוהים משמעותית מרמתם בסיגריות מסחריות רגילות.
כיון שעלי tendra הגוללים את הטבק בסיגרית Bidi עבים יותר ומְאוּוררים פחות מנייר הסיגריות המקובל, רמת הדְליקוּת של סיגריות Bidi נמוכה יותר, ויש צורך במספר שאיפות רב יותר, וכן בשאיפות עמוקות יותר כדי ללבות את בעירת האש בסיגריה לבל תדעך. כך התברר למשל שפרק הזמן הממוצע בו מכלים סיגריה רגילה ללא מסנן (פילטר) הוא 297 שניות ובממוצע מתבצעות במהלך העישון של סיגריה זו 10 שאיפות; לעומת זאת סיגרית Bidi ללא מסנן מתכלה בממוצע לאורך 354 שניות, ובמהלכן נלקחות 14 שאיפות עשן בממוצע.
כלומר, צריכה של סיגריות Bidi כרוכה בזמן עישון ארוך יותר ובמספר שאיפות רב יותר. לפיכך, אין לתמוה על כך שמחקר השוואתי שנעשה במרכז לפיקוח על מחלות ומניעתן (CDC) באטלנטה, מצא שכמות העיטרן (tar) המועברת אל המעשן במהלך עישון סיגרית Bidi אחת היא 77.9 מיליגרם (פי-5 מכמותו בסיגריה רגילה), וכמות חד-תחמוצת הפחמן CO המופקת מסיגרית Bidi אחת הוא 39.2 מיליגרם (פי 3 יותר מכמותו בסיגריה רגילה), בממוצע.
המשקל הממוצע של סיגרית Bidi הוא 506 מיליגרם, בהשוואה לסיגריה רגילה שמשקלה הממוצע 920 מיליגרם, אך ריכוז הניקוטין בסיגריות Bidi גדול יותר: 21.2 מיליגרם לגרם משקל סיגריה, בהשוואה ל-ל-14.9 מיליגרם ניקוטין לגרם סיגריה רגילה. לגבי כמות הניקוטין המועברת אל המעשן מעישון סיגריות Bidi מחקר שפורסם בשנת 2002 ואשר נערך במכון הלאומי לחקר הסמים והשימוש בהם בבלטימור, הראה ששעה לאחר סיום העישון של סיגרית Bidi רמת הניקוטין בדם היא 26.0 מיקרוגרם לליטר, ואילו באותם תנאים עישון סיגריה רגילה מביא לרמת ניקוטין בדם שהיא 18.6 מיקרוגרם לליטר.
נראה אם כן שריכוז ניקוטין גבוה יותר בסיגריות Bidi, העברתו וספיגתו בדם המעשן יעילה יותר, ומכאן שהתמכרות הילד/נער המתחיל דרכו התמימה לכאורה עם סיגריות Bidi דקיקות ומדיפות טעם פירות מתקתק, סלולה להמשך רב-שנים של צריכת טבק עקב הניקוטין הממכר".
"בנוסף לשלושת המרכיבים האחרונים של עיטרן, חד-תחמוצת הפחמן וניקוטין, נבדקה תכולת חומרים מרעילים אחרים בסיגריות Bidi. מחקרים בשנות ה-90 בעיקר בהודו, הגיעו למסקנה שתכולת חומרים כגון פֶנוֹל, cresol, מימן ציאנידי (HCN), והחומר המסרטן בּנזפּירֶן גבוהה יותר בסיגריות אלה מאשר בסיגריות רגילות. בשנת 2000 פורסם בכתב העת Public Health דו"ח המצביע שבנוסף לחומרים האחרונים, גם רמות אמוניה והחומר המסרטן בּנזאַנתֶרצֶן גבוהות יותר בסיגריות Bidi.
כבר ב-1989 התפרסמו כמה מחקרים מהודו שהצביעו על עליה שם במקרי סרטן הלשון, החניכיים, ותקרת הפה בקרב מעשני Bidi, וממצאים אלה הביאו למחקר מפורט במעבדות המרכז למניעת מחלות - CDC באטלנטה, בו נבחנה תכולת קבוצת הקרצינוגנים העיקרית הידועה בטבק, הניטְרוֹזאמינים.
בטבק נמצאים למעשה 7 חומרים ממשפחת הניטרוזאמינים, שכינוייהם NNN, NNK ו-NNA. מבין שלושת הקרצינוגנים הללו, NNK נחשב כחומר המסרטן הפעיל ביותר, והוא הגורם העיקרי לאֲדֶנוֹ-קרצינומה, סוג סרטן הריאה העיקרי היום בארה"ב.
מסתבר שבניגוד לסטיגמה התמימה של סיגריות Bidi, תכולת הניטרוזאמינים שלהם דומה מאוד לזו של סיגריות רגילות. בסקר שנערך לאחרונה בקרב בני-עשרה בסאן-פרנסיסקו, נמצא שרבים מהם המעדיפים עישון סיגריות Bidi עושים זאת בהיותם משוכנעים שסיגריות אלה פחות מזיקות לבריאות מאשר סיגריות רגילות כגון מרלבורו או Camel. למעשה, 44% מבין הנשאלים לא היו סבורים כלל שעישון Bidi עלול להיות קשור למחלת הסרטן, וכרבע מהנשאלים היו סבורים ש"סיגריות Bidi מורכבות מצמחי מרפא (herbal) שאינם מכילים כלל טבק"!
"כל יום כ-90 אלף ילדים וילדות מתחילים לעשן לראשונה, ברחבי העולם. בארה"ב בלבד, מיליון ילדים אמריקנים מתחילים לעשן מדי שנה, וברחבי העולם המערבי המתועש המספרים דומים. בדרום-מזרח אסיה אין דיווח אמין על הגידול במספר הילדים המעשנים אך ההערכה היא שמספרים אלה נמצאים בקו עלייה תלול. בימים אלה התפרסם בעיתונים שאופנה חדשה מתפתחת בקרב חיילי צה"ל, עישון סיגריות Bidi הנראות בעיניהם קטנות, ומתוקות ותמימות.
חיילי צה"ל שאנו מפקידים בידיהם את ההגנה על ביטחוננו, אמורים לשמור קודם לכל על ביטחון בריאותם שלהם. חינוך והסברה על המשמעות ארוכת הטווח של סיגריות Bidi יועילו לצעירים אלה, ואולי אף הידוק המשמעת הצבאית, בנוסח "אין מעשנים בבסיסי צה"ל", עשויה להועיל".
על האגודה למלחמה בסרטן בישראל
האגודה למלחמה בסרטן, העמותה ההתנדבותית הגדולה ביותר בישראל, הוקמה בשנת 1952 מאז, היא מובילה את המאבק במחלות הסרטן בישראל ופועלת בכל החזיתות במטרה להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל. המאבק במחלת הסרטן נוגע לכלל הציבור במדינת ישראל. ההתמודדות עם מחלת הסרטן מהווה יעד לאומי מן הדרגה הראשונה ולכן פעילויות האגודה למלחמה בסרטן חשובות ורלוונטיות לכלל הציבור - בריאים וחולים.
היום חיים בישראל כ-120,000 חולי סרטן הנמצאים בטיפול או במעקב. הנתונים מראים שמדי שנה נוספים בארץ כ-23,500 חולי סרטן חדשים, אך הודות לקידום המחקר ושימת דגש על שיפור אמצעי האבחון, הגילוי המוקדם והטיפול, חל גידול משמעותי במספר האנשים הנרפאים מן המחלה ושיפור ניכר באיכות חייהם של המטופלים.
פעילות האגודה מתאפשרת הודות לתרומות הציבור וללא מימון מתקציב משרד ממשלתי כלשהו. הוצאות השכר והתפעול של האגודה למלחמה בסרטן מהוות כ-10% בלבד מסך כל תקציבה השנתי, עובדה הראויה לציון בקנה מידה לאומי ובין לאומי כאחד. לשם השוואה, בעולם המערבי מקובל כי כ-30% מסך התרומות משמשות להוצאות שכר ותפעול.
כמנכ"ל האגודה מכהנת מירי זיו, יו"ר האגודה הינו פרופ' אליעזר רובינזון, נשיא האגודה בני גאון וסגן יו"ר האגודה, ליאון רקנאטי.
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את הציבור לפנות לטלמידע, שירות המידע הטלפוני המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות ולקבלת חומר הסברה ללא תשלום בנושא מחלות הסרטן ודרכי מניעתן 1800-599-995 או להיכנס לאתר האינטרנט הנמצא בכתובת www.cancer.org.il.
כמו כן מפעילה האגודה למלחמה בסרטן טלמידע ברוסית, שירות מידע טלפוני לדוברי רוסית 1800-34-33-44 וכן טלמידע בערבית, שירות מידע טלפוני לדוברי השפה הערבית 1800-36-36-55.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה