1. רוב היום המקוצר של עדות בנימין נתניהו (3.3.25; ב-14:45 הוא יצא לדיון 40 חתימות בכנסת, מחר אמור להיות יום מוארך עד 17:00) הוקדש לשאלת ניגוד העניינים הנטען בעיסוקו בענייניו של שאול אלוביץ. על-פי כתב האישום, עבירת המרמה והפרת האמונים נובעת מכך שנתניהו עשה זאת במקביל לסיקור האוהד שקיבל (ולא מהידידות בין השניים). זהו נושא חשוב, שכן השופטים לא המליצו לתביעה לחזור בה מאישום זה, כפי שהמליצו לגבי אישום השוחד בתיק 4000.
לדברי נתניהו, תחקירו של גידי ויץ בהארץ בדצמבר 2015 על קשריו עם וואלה ואלוביץ, הצחיק אותו. "נכון שמי שנכווה ברותחים נזהר בצוננין, אבל זה גוש קרח. זה שטות. היה ברור שזו התחלה למערכה ציבורית של הכפשה נגדי, שנועדה למנוע ממני לבצע את הרפורמות שרציתי לעשות לפתיחת ערוצי הטלוויזיה ובנושא התאגיד. אבל לא העליתי על דעתי שעל השקר הזה ייפתח הליך פלילי, ולכן לא התייעצתי עם אף אחד".
אותה גישה, שיש אשר יכנו אותה "פרנואידית", נשמעה בשולי תשובה אחרת של נתניהו. הוא טען, כי בכירי מערכת הביטחון לשעבר שיצאו נגדו ערב בחירות 2016, "עובדים ביחד עם התקשורת, ולא רק בעבר. כולם חלק מהמילה שמתחילה באות ח'". בעקבות ציוצים שהחלו לתהות במה מדובר, הבהיר נתניהו: "חונטה".
2. לאחר פרסום הכתבה, החלה בדיקה שהובילה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שולמית ברנע-פרגו. לדברי נתניהו, השאלות שהוצגו לו היו אך ורק על החברות בינו לבין אלוביץ ולא בנוגע לסיקור, למרות שזו הייתה התזה המרכזית של ויץ. "אמרתי לה שאני מדבר עם אלוביץ בענייני סיקור כמו עם מו"לים אחרים", העיד.
לדברי נתניהו, הוא לא התנגד להצעתה של ברנע-פרגו, לפיה ענייני אלוביץ יטופלו בידי מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) או הדרג המקצועי, "כי אותי עניינו רק ערוצי הטלוויזיה והתאגיד, בשביל זה נכנסתי למשרד התקשורת. זה היה מבחינתי אנחת רווחה: לא צריך לחתום את החתימות האוטומטיות האלה. אם יכולים לשחרר אותי מזה - נהדר.
"קשר כמו שהיה לי עם אלוביץ לא מצדיק גילוי; אחרת הייתי צריך לעשות הסדר ניגוד עניינים כמו ספר טלפונים. התביעה לקחה את המענה שלי ועיוותה אותו וסירסה אותו, בעוד שאני מנדב את המידע [על הקשר עם מו"לים]", הוסיף נתניהו. עוד אמר כי לא סיפר לברנע-פרגו שהוא מחפש קונה לוואלה, כי לא היה זה אינטרס של אלוביץ.
"אם יש לי אתר שמשועבד אלי, אני ארצה שהוא יימכר ושלא יהיה לי מנוף מול עם בזק? הקונה הבא לא יהיה לו את בזק", טען נתניהו. "חשבתי על אנשים [רוכשים] שאין להם שום דבר רגולטורי בארץ. את כל ההחלטות בנושא בזק קיבלתי לפי המלצת הדרג המקצועי, וההחלטה היחידה הייתה האם לחתום - ותמיד חתמתי. אם היה לי קשר שוחדי, הייתי אומר להם שיבדקו הכל?"
לדברי נתניהו, איש לא אמר מעולם לו ולכל פוליטיקאי אחר, שאסור לו לעסוק בענייניו של בעלי כלי תקשורת המסקר אותו. "לא עסקתי בענייניו של אלוביץ לאחר שהתחייבתי שלא לעשות זאת, ולכן אין מקום ל-100 פריטי הסיקור שלאחר מכן - כי לא עשיתי דבר למענו. העברת הסמכויות הייתה אמיתית ולא ניתנה שום הוראה להיטיב עם בזק", הדגיש.
3. פרק נוסף עסק בראיון שהעניק נתניהו לדב גילהר ערב בחירות 2016, ואשר נערך לאחר מכן בשל כעסו של נתניהו על הצורה בה התקיים. לדבריו, הוא הסכים להתראיין לוואלה למרות עוינותו של האתר, לאחר שיועץ התקשורת ניר חפץ שכנע אותו ולמרות ש"הייתה לי תחושה לא נוחה מלכתחילה". עוד אמר נתניהו, כי דרישתו שגילהר יאפשר לו לסיים שאלה הייתה שגרתית לחלוטין: "מאות פעמים ביקשתי שיאפשרו לי לסיים תשובה, כל הפוליטיקאים עשו את זה מאות אלפי פעמים, ומאוד שגרתי שייענו לתנאי כזה".
נתניהו טען, כי השאלות שהציג לו גילהר היו עוינות. למשל: האם הפכת לנטל על הליכוד? אולי הציבור מאס בך? אתה סבור שייתכן מהפך? האם ייתכן שלא תהיה ראש ממשלה, יוקר המחיה, סגנון מחיה פזרני על חשבון הציבור? מה יהיו היחסים עם ארה"ב אחרי שירקת בפניו של אובמה?" אחרים יאמרו שזוהי עיתונות אמיתית של הצגת שאלות קשות, בניגוד לראיונות (אולי במרכאות) אליהם התרגל נתניהו בשנים האחרונות בערוץ 14.
"זו עוינות חריגה שמאורגנת במלאכת מחשבת", אמר נתניהו על הראיון. "אני נראה מאוד רגוע ובשליטה, אבל בפנים אני רותח על עצמי שהסכמתי, כי זו הייתה הפרה גסה של התחייבות מערכתית. החטא הכי גדול בישראל הוא להיות פראייר, ופה הייתי פראייר בריבוע. ורתחתי על ניר". השופט משה בר-עם העיר: "לא הפסקת את הראיון, לא הערת".
ציטוט היום
"אני מוחה: יש כאן הסכמות מעל ראשי" (ז'ק חן בחיוך על דברי יהודית תירוש ועמית חדד בנוגע להסכמה לאופן ניהול החקירה). "רשמנו לפנינו את המחאה" (רבקה פרידמן-פלדמן באותה רוח).
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה