ביהמ"ש המחוזי: להחמיר בענישה על מגעים עם אנשי ארגוני טרור

"מעשי הטבח, ההתעללות, החטיפה, הפגיעה והביזה שבוצעו על-ידי ארגון החמאס ועוזריו ביום 7.10.2023, מחייבים בחינה מחודשת של הענישה הנוהגת לגבי פעילים בארגונים אלה וכן עם אלה שבאו עימם במגע, תוך התאמת הענישה לעוצמת האיום, לחומרה האינהרנטית למעשה ולצורך ההרתעתי המוגבר". כך אומר (3.3.25) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, נתנאל בנישו, אשר גזר 54 חודשי מאסר על טארק דעור שהודה במגע עם סוכן חמאס ערב המלחמה.

בספטמבר 2023 נוצר קשר בין דעור לבין "אבו עבדאללה", שהציג את עצמו כפעיל בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס וניסה לגייס אותו לארגון. בין היתר, הציע אבו עבדאללה שהוא יבצע פיגוע התאבדות ומשפחתו תקבל 60,000 שקל. דעור הסכים לקבל נשק אך לא לצורך ביצוע פיגוע. הוא שלח הודעות לאבו עבדאללה הודעות גם לאחר 7 באוקטובר. הוא הודה במגע עם סוכן חוץ - עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 15 שנות מאסר.

בנישו מצטט את פסיקת בית המשפט העליון משנת 2006: "בימים אלה בהם נעשה מאמץ עילאי להבטיח את שלומם של אזרחי המדינה כולם מפני אלה המבקשים לפגוע בהם, קיימת חשיבות בענישה מרתיעה שתביא למשיכת היד מעיסוק בכל פעילות שיש בה להקל או לסייע לפעילותם של ארגוני הטרור. הדברים נאמרו לגבי ארגוני טרור, ומובן שהם יפים גם ביחס למי שיוצר מגע עם סוכן חוץ". בנישו מוסיף: "ואם כך היו פני הדברים בשנים עברו, הרי בתקופה הנוכחית, בה נחשפנו למלוא עצמת האיום והסיכון אותו מציבים ארגוני טרור, בראשם החמאס, בפני מדינת ישראל, על אחת כמה וכמה".

בנישו מוסיף: "אמנם קיימת חשיבות לעובדה כי בסופו של דבר המגע אותו קיים הנאשם לא הבשיל לכדי ביצוע עבירות נוספות, אך אין בדבר כדי להקל משמעותית את ההסתכלות הנדרשת כלפי עבירת המגע. ואכן, תכלית עבירת מגע עם סוכן חוץ היא למנוע כל קשר בין אזרחי המדינה לבין גורמים עוינים, דוגמת הקשר אותו קיים הנאשם, זאת גם אם הקשר לא הוביל בסופו של דבר לפגיעה נוספת בביטחון, בדמות עבירות נוספות. אשר על כן, קיום מגע כאמור מהווה עבירה עצמאית, הזוקקת ענישה הולמת, בין אם הוביל המגע לביצוע עבירות נוספות ובין אם לאו".

בנישו רואה חומרה נוספת בכך שדעור חידש את הקשר לאחר 7 באוקטובר ומוסיף: "יש להדגיש את פוטנציאל הפגיעה בביטחונה של המדינה ושל אזרחיה על-רקע היות הנאשם אזרח, בעל ידע בנוגע לסדרי ההתנהלות במדינה, הכרות השפה, התמצאות במרחב וכן היכולת לנוע בה בחופשיות. כל אלה מגבירים משמעותית את פוטנציאל הפגיעה הטמון במגע עם פעיל ארגון טרור, דוגמת המגע אותו קיים הנאשם".

שינוי מהותי באשר לתפיסה העונשית

צילום: בנישו. "עונשי מאסר ארוכים וחמורים לאין ערוך"

הפסיקה עד כה, ממשיך בנישו, נטתה שלא להכביד את ידה על הנאשמים בנסיבות דומות, גם כאשר גזר הדין ניתן לאחר 7 באוקטובר - אך כאמור הוא סבור שיש להחמיר כעת. "יש בשינוי שחל בהבנת האיום הנשקף למדינת ישראל מפעילותם של אותם ארגוני טרור והפועלים עימם כדי להשפיע על האיזונים הראויים בין זכויות הפרט לבין הצורך הביטחוני, המתפרטים בהליך הפלילי בשיקולי הענישה השונים ובמשקל הניתן לכל אחד מהם.

"המלחמה בה מצויה מדינת ישראל, במסגרתה היא נדרשת להתמודד עם אויביה בזירות רבות, קרובות ורחוקות, מורכבות אחת מזולתה, מחייבת שינוי מהותי אף באשר לתפיסה העונשית הראויה כלפי נאשמים שעמדו בקשר עם ארגוני טרור או הפועלים מטעמם... מאז טבח 7.10.23, מסוכנות זו נצבעה בצבעים עזים הרבה יותר כאמור, ומכאן גם הצורך בענישה מותאמת, אשר תהלום את הצורך בהעברת מסר חד וברור כי כל קשר עם ארגוני מחבלים, בראשם חמאס, בלתי מתקבל על הדעת ויביא לענישה בלתי מתפשרת.

"בהתאם לכך, לקשר עם פעילים בתנועה שחרתה על דגלה את השמדת מדינת ישראל חומרה עצמאית. חומרה זו מועצמת לאין שיעור כאשר התנועה האמורה הוכיחה במעשים שאינם נופלים מהזוועות שבוצעו על-ידי ארגוני הטרור האסלמיים השפלים ביותר, דוגמת דאעש ואל-קאעידה, ובעיני אף עולים עליהם, כי היא נחושה ומסוגלת לממש את האידיאולוגיה שלה. בהינתן האמור, נדרש בית המשפט לתרום את חלקו למיגור כל מגע עם ארגון חמאס, וזאת באמצעות הטלת עונשי מאסר ארוכים וחמורים לאין ערוך מהעונשים שהוטלו עד כה".

בנישו קבע מתחם ענישה של ארבע עד שמונה שנים, אך לאור נסיבותיו האישיות של דעור העמיד את עונשו בקרוב לרף התחתון של המתחם. יש לתת את "הבכורה לשיקולי הגמול וההרתעה הפרטית והכללית", הוא מסכם. עונש המאסר יימנה ממעצרו של דעור בינואר אשתקד. את המדינה ייצגה עו"ד מור בן-אבו, ואת דעור - עו"ד מוחמד חאג'.