"אינדוקטרינציה לטמטום ולבורות": בכנסת נחשפו תכנים פרוגרסיביים ומימון זר במערכת החינוך

בוועדת המשנה להגות יהודית במערכת החינוך שע"י ועדת החינוך, שהתכנסה השבוע בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, נחשפו ליקויים חמורים בתכני הלימוד ובתהליכי ההכשרה של מורים. הדיון, שכלל ציטוטים חריפים וממצאים מטרידים, חשף תמונה עגומה של מערכת החינוך הישראלית, שעל-פי הדוברים, נמצאת במגמת הידרדרות מדאיגה.

"מערכת הכשרת המורים הפכה לאינדוקטרינציה לטמטום ולבורות", אמרה דיסטל. "מהרגע שהמערכת הפכה מלימוד ידע ללימוד חוויתי ורגשי, אין יותר מבחנים, אין מדדים, והילד יוצא בור ועם הארץ. המבחן היום הוא 'מה אתה חש כלפי החומר שאתה לומד', וזה לא מספיק".

יושבת הראש תקפה את תוכניות הגפ"ן וטענה: "נראה שכל תוכניות הגפ"ן מתוגמלות על-ידי ארגוני שמאל כמו הקרן החדשה, התנועה הרפורמית וקרן ראסל ברי. רוב הכסף מגיע מארגונים רפורמים. איך זה שתוכנית של איגי (ארגון נוער גאה) עוברת בגפ"ן, אבל ספרי 'התנ"ך שלנו' נפסלים?"

"18,000 תוכניות לא מאושרות – ושקיפות אפסית"

סמדר מורס, מנהלת בית ספר בתל אביב: "במערכת הגפ"ן יש 34,625 תוכניות, ו-18,000 מתוכן לא מאושרות על-ידי משרד החינוך. הן נתונות להחלטת המנהל, ויש ניסיונות להכניס תוכניות ללא תשלום כדי לקדם אג'נדות אנטי-ישראליות".

מורס סיפרה גם על חוסר שקיפות מול ההורים: "בית ספר קרא לתוכנית 'עגבניות ירוקות מטוגנות', ורק אחר כך ההורים גילו שמדובר במפגש בין משפחות יהודיות לפלשתיניות. זה לא מקובל".

"הילדים חוזרים מבית הספר מודאגים"

מקסים, אב לילד בן 10 בתל אביב: "כשאני שואל את בני איפה ספר התנ"ך שלו, מתברר שהוא בכלל לא משתמש בו. במקום ללמוד תנ"ך והיסטוריה, הוא חוזר מבית הספר מודאג כי בשיעורי קיימות מסבירים לו שהעולם עומד להיכחד, ובספורט מלמדים על היתרונות של נכות. איבדנו את הציונות והגאווה היהודית".

יובל גת, הורה נוסף: "אנחנו מרגישים שאיבדנו שליטה על מה שהילדים לומדים. במקום להעמיק בתנ"ך והיסטוריה, הם מדברים על רגשות ופוליטיקה. הגיע הזמן להפסיק את ההשחתה של מערכת החינוך".

נציג משרד החינוך, איתי חיים: "השר לקח את הנושא באופן אישי ויציג רפורמה בתוך שבועיים. ביקשנו לדחות את הדיון כדי להעמיק בתכנים. הרפורמה צפויה לכלול התאמות בתוכניות הלימוד, שקיפות רבה יותר בנוגע למימון זר ושינויים בגפ"ן שיבטיחו כי תכני היהדות והציונות יקבלו מקום משמעותי יותר במערכת החינוך".

יו"ר הוועדה, דיסטל אטבריאן: "אני מברכת את השר, אבל זה לא נראה טוב שלא בא לכאן נציג שיכול לתת תשובות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך במגמה הזו".

"חינוך מיני פרוץ – וסכנה לילדים"

חלק מהדיון הוקדש גם לתוכניות חינוך מיני בבתי הספר, כאשר נציגי משרד החינוך התבקשו לספק תגובה רשמית על התכנים המדוברים. עם זאת, טרם התקבלה תשובה רשמית מהמשרד בנושא. הד"ר יהונתן שגב, יו"ר עמותת 'ישראל עצמאית': "יש תוכניות שמבוססות על הנחיות של ארגון הבריאות העולמי, כולל המלצות לאוננות מגיל 0 ועד 4, וצפייה בסרטי זימה מתחת לגיל 10. זה מסוכן ופוגע בילדים".

שגב קרא למשרד החינוך ולמשרד הבריאות להכיר בסכנות: "אנחנו חייבים לוודא שבית הספר נשאר מקום בטוח לילדים. לא יכול להיות שתכנים כאלה יועברו ללא פיקוח".

הקרב על הזהות: ארגון חותם נגד משרד החינוך על תכני היהדות בבתי הספר

רפורמת גפ"ן יצאה לדרך בשנת הלימודים תשפ"ג, במטרה להעניק למנהלי בתי הספר גמישות ניהולית בכל הקשור להקצאת תקציבים ורכישת תכנים לימודיים בהתאם לצורכי המוסד והתלמידים. במסגרתה, בתי הספר מחויבים להקצות את תקציבם למגוון סלים חינוכיים, בהם סל פדגוגי, רווחת התלמיד, מענים לאוכלוסיות במיקוד, תשתיות וכמובן, סל "תרבות יהודית ישראלית".

לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשפ"ג עמד תקציב גפ"ן על 2.6 מיליארד ש"ח, כאשר לפחות 1% מהתקציב מחויב להיות מוקצה לנושא תרבות יהודית ישראלית​
. הוויכוח שהתעורר נוגע לשאלה – מי קובע מהן התוכניות הזכאיות למימון במסגרת תקציב זה?

הביקורת: "אין חופש בחירה אמיתי"

לפי נייר עמדה שהופץ על-ידי ארגון חותם, בתי הספר הממלכתיים נדרשים לבחור תוכניות תרבות יהודית מסוימות בלבד, כאשר בין הגופים המובילים בתחום נמנים מכון הרטמן, יד בן צבי והתנועה הרפורמית. לטענת חותם, אין אפשרות אמיתית לבתי ספר לבחור בתוכניות המייצגות השקפת עולם יהודית-מסורתית יותר, כמו זו של מרכזי זהות ומדרשות יהודיות​.

במכתבם, נציגי הארגון דורשים לשנות את המצב ולהכניס את תת-סל זהות יהודית לתוך תקציב הסל הכללי של תרבות יהודית ישראלית, כך שגם בתי ספר שירצו לבחור בתכנים שמרניים יותר יוכלו לעשות זאת. "לא ייתכן שבמדינה יהודית, התכנים המוצעים לבתי הספר יישלטו בידי תפיסה מסוימת בלבד, בעוד גישות אחרות יודרו. מנהל בית ספר שמעוניין בתוכנית יהודית מסורתית פשוט לא יכול לממן אותה מתקציב גפ"ן", נכתב במסמך​.

משרד החינוך: "התכנים מותאמים לאופי החינוך הממלכתי"

"הטענה שאין תכנים יהודיים מתאימים שגויה. קיימות מגוון תוכניות תחת תת-הסל הזה, לרבות תכנים בנושא חגי ישראל, היסטוריה יהודית, הכנה לבר ובת מצווה, והיכרות עם אתרי מורשת כמו הכותל המערבי ועיר דוד", כתב אוליבסטון​.

במשרד הדגישו כי מנהלי בתי הספר מחזיקים באוטונומיה מסוימת בבחירת התכנים, ואף יכולים לבחור להמיר את תקציב הסל לרכישת שעות תוספתיות במקצועות יהדות.

לאן פני הרפורמה?

לפי שעה, אין שינוי במדיניות משרד החינוך, אך ייתכן כי הלחצים המופעלים מצד גופים דתיים וציוניים-מסורתיים יביאו לבחינה מחודשת של חלוקת התקציבים והתכנים במערכת החינוך.