ועדת הכלכלה אישרה (יום ג', 27.2.2) לקריאה ראשונה הצעת חוק שנועדה להפחית את גובה הקנסות המוטלים על נוסעים ששילמו מראש אך לא תיקפו את כרטיסם בתחבורה הציבורית. ההצעה, שהובילו חברי הכנסת אברהם בצלאל, משה סולומון ומשה רוט, נתמכה על-ידי הוועדה - אך ייתכן שהיא צפויה להיתקל בהתנגדות הממשלה, לאחר שהמנסחים לא עמדו בהסכמות מוקדמות עם ועדת השרים לחקיקה.
במהלך העלאת הצעת החוק בקריאה טרומית, הותנתה תמיכתה של ועדת השרים לחקיקה בכך שהצעת החוק תחול רק על אוטובוסים ולא על הרכבת הקלה. זאת מתוך חשש של משרד התחבורה ושל מפעילי הרכבת כי הפחתת הקנסות על אי-תיקוף תפגע באופן משמעותי בפדיון ותגרום לאובדן הכנסות נרחב.
עם זאת, חברי הכנסת המציעים לא קיבלו את הדרישה במלואה ובחרו להרחיב את הצעת החוק כך שהיא תחול גם על הרכבת הקלה. משמעות הדבר היא שאם החקיקה תמשיך להתקדם במתכונתה הנוכחית, ייתכן שהממשלה תתנגד לה ותמנע את אישורה הסופי במליאה. בכך למעשה, יפילו הח"כים היוזמים - משה סולומון (הציונות הדתית), אברהם בצלאל (שס) ומשה רוט (יהדות התורה) - במו ידיהם את הצעת החוק אותה יזמו.
הוויכוח על התיקוף: הכרח תפעולי או קנס לא הוגן?
כיום, נוסעים המחזיקים בכרטיסי "חופשי" - חודשי, יומי ותקופתי אחר - מחויבים לתקף את כרטיסם עם העלייה לרכבת הקלה, למרות שכבר שילמו מראש על הנסיעה. לטענת משרד התחבורה, חובת התיקוף נועדה לאסוף נתוני נסיעה ולשפר את תכנון קווי התחבורה הציבורית. אלא שבפועל, חלק מהנוסעים מתקשים לתקף בשל עומס, חוסר תשומת לב או היעדר מודעות לחובה, ונקנסים לרוב ב-180 שקלים - קנס זהה למי שלא שילם כלל.
משרד התחבורה: "פגיעה ישירה בהכנסות, נדרוש פיצוי"
צילום: עו"ד עופר לוי ודוד יוסף [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]משרד התחבורה הביע התנגדות נחרצת להרחבת ההצעה לרכבת הקלה. עו"ד עופר לוי ממשרד התחבורה ציין בדיון כי הממשלה התחייבה להוריד את הקנס באוטובוסים ל-50 שקלים בלבד בנוהל פנימי, אך הדגיש כי יש לשמור על ההבחנה בין אוטובוסים לרכבת הקלה.
גם סמנכ"ל הכספים של הרכבת הקלה, מושיק בראז, הביע התנגדות תקיפה: "ירידה מ-180 שקלים ל-50 שקלים היא לא מידתית, תפגע בהכנסות ותגרור דרישה לשיפוי תקציבי מהממשלה". לדבריו, אם החוק יאושר במתכונתו הנוכחית, מפעילי הרכבת הקלה ידרשו פיצוי מהמדינה על הירידה הצפויה בהכנסות.
ח"כ משה סולומון, אחד מיוזמי החוק, אמר בדיון כי מדובר במהלך שנועד להקל על הנוסעים ולהתאים את הענישה למי ששילם מראש על נסיעה. "מי שלא תיקף את נסיעתו לא התכוון לגנוב, ולכן אין סיבה להעניש אותו כמו מי שלא שילם כלל".
ח"כ אברהם בצלאל הוסיף: "אנחנו לא יכולים ליצור מצב שבו באוטובוסים הקנס יירד, אבל ברכבת הקלה הוא יישאר כפי שהוא. זו אפליה ברורה".
לשאלת News1 באשר להפרת הסיכום, הסביר ח"כ משה סולומון כי הממשלה חזרה בה מהתנגדותה: "בין הדיונים בוועדה, ובהמלצת יו"ר הוועדה, קיימנו המציעים שיח ופגישה עם גורמי המקצוע במשרד התחבורה. במהלך הפגישות בהן נכח ראש אגף הבקרה והפיקוח והמשנה למפקח על התחבורה הציבורית, מר דוד יוסף, שגם השתתף בדיון המדובר, הגענו להסכמה בנוגע לפקודת מסילות הברזל.
"לאור זאת, הסיכום הוכנס לטיוטת החוק, במסגרת הפשרות בין המציעים למשרד, עיגון הסכום של 50 ולא 20 כמו בהצעה המקורית, ובאישור ועדת כלכלה לשינוי, וכן הכנסת פקודת מסילות הברזל. לאור זאת, העליתי את הסיכום כנוסח ובדיון, ובאמת דוד יוסף לא התנגד בדיון לסיכום שלנו, אלא היועץ המשפטי של המשרד [עו"ד עופר לוי, ע"י]. אינני מקיים את השיח עמו, אלא עם הגורם הרשמי מטעם המשרד, וכך פעלתי בדיון".
חברי הכנסת אברהם בצלאל ומשה רוט בחרו שלא להגיב.
הצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה, תעבור כעת להצבעה במליאת הכנסת. עם זאת, בשל ההתנגדות של משרד התחבורה ושל מפעילי הרכבת הקלה, ייתכן שהממשלה תפעל להחריג את הרכבת מהחוק בשלבים הבאים.
שאלת המפתח היא האם הכנסת תעמוד בהחלטתה ותתעקש לכלול גם את הרכבת הקלה, או שמא הממשלה תתערב ותמנע את החקיקה במתכונתה הנוכחית. כך או כך, המאבק על גובה הקנסות בתחבורה הציבורית רחוק מלהסתיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה