כינוס היסטורי: ישראל והאיחוד האירופי חוזרים לשולחן המשא-ומתן

לאחר יותר מעשור של נתק, ישראל והאיחוד האירופי שבו לדיאלוג מדיני במסגרת הפורום העליון לניהול היחסים ביניהם. המפגש, שנערך בבריסל, נועד לחזק את שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, הכלכלה, המחקר והתרבות, תוך ניסיון לגשר על פערים מדיניים. מדובר בצעד משמעותי לשיקום הקשרים בין הצדדים, בעידן של אתגרים גיאופוליטיים מתמשכים.

במפגש שנערך בבריסל, השתתפו שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, נציבת האיחוד האירופי לענייני המזרח התיכון, דוברבקה סויצ'ה, וכן שרי חוץ ונציגים מ-26 מדינות האיחוד. הדיונים התמקדו בשיפור שיתוף הפעולה בתחומים כמו ביטחון אזורי, אספקת אנרגיה, התמודדות עם אתגרי ההגירה והמשך העיצומים נגד אירן. בנוסף, נדונו הצעדים המשותפים למאבק באנטישמיות ושיפור יחסי הסחר בין הצדדים. מדובר במפגש ראשון מסוגו זה למעלה מעשור, והוא נמשך שלוש שעות של דיונים מעמיקים בנוגע ליחסי ישראל-האיחוד האירופי ולנושאים גיאופוליטיים בוערים.

במסיבת עיתונאים לאחר המפגש, אמר שר החוץ גדעון סער: "לישראל ולאירופה יש היסטוריה משותפת, אתגרים משותפים ואינטרסים משותפים. לעיתים קיימים חילוקי דעות, אך עלינו לבסס שותפות המבוססת על שיח מכבד. ישראל היא כוח יציב באזור לא יציב, ותרומתה לביטחון אירופה משמעותית - הן במודיעין, הן במאבק בטרור והן בשיתוף פעולה ביטחוני".

מלבד השיח המדיני, הכינוס נועד גם להניע מחדש את שיתוף הפעולה הכלכלי והמדעי בין ישראל לאיחוד האירופי. ההסכמות החדשות יאפשרו חידוש של תוכניות מחקר משותפות, גישה ישראלית נרחבת לקרנות מחקר אירופיות, והרחבת ההשקעות בתחומי הטכנולוגיה העילית, הביוטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת. כמו-כן, יתאפשרו שיתופי פעולה אקדמיים רחבים יותר, שיקדמו פיתוחים טכנולוגיים חדשניים וייצרו הזדמנויות עסקיות חדשות לשני הצדדים. תתי-הוועדות המשותפות בתחומים אלו, שהיו בהקפאה בשנה וחצי האחרונות, הופעלו מחדש. מדובר בצעד משמעותי שיחזיר את השיח הכלכלי-מחקרי למסלולו ויאפשר חידוש שיתופי פעולה בתחומי המסחר, המדע, המחקר והתרבות.

במהלך המפגש הדגיש סער את האתגרים הביטחוניים עימם מתמודדת ישראל: "התקיפה על ישראל בשבע חזיתות מאז 7 באוקטובר והאיומים הנשמעים מטהרן, תימן, ביירות ועזה, מוכיחים שישנם כוונות השמדה ממשיות נגדנו. אנחנו נילחם על קיומנו, אך העולם המערבי חייב להבין - זוהי גם מלחמתו".

סער הביע ביקורת חריפה על חמאס ואמר כי "המלחמה לא תוכל להסתיים מבלי שחרור כל החטופים, פירוז עזה מנשק ויציאת הכוחות החמושים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי". עוד הוסיף כי "האיסלאם הרדיקלי, תוכנית הגרעין האירנית והטרור מאיימים גם על אירופה, ולכן יש לחזק את שיתוף הפעולה במאבק בהם".

ביחס לאירן, אמר סער כי "הסכנה הגדולה ביותר היא שהמשטר המסוכן ביותר בעולם יקבל לידיו את הנשק המסוכן ביותר. במהלך הכינוס נדונו צעדים אפשריים להתמודדות עם האיום, ובהם הגברת הסנקציות הכלכליות, חיזוק הבריתות האזוריות במזרח התיכון והידוק שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לאיחוד האירופי. סער הדגיש כי יש להבהיר לאירן שהמשך תוכניתה הגרעינית יוביל לתגובה תקיפה מצד הקהילה הבינלאומית". העולם חייב להבהיר לאירן כי המשך תוכניתה הגרעינית יסכן את קיומו של המשטר שלה".

בהתייחסו ללבנון, ציין כי "החלשות חיזבאללה היא הזדמנות לשחרור לבנון מהכיבוש האירני והעברתה למחנה הערבי הפרגמטי".

בעניין סוריה אמר השר: "המדינה לא תוכל להיות יציבה ללא חלוקה פדרטיבית שתכבד את אורחות החיים המגוונים. הממשלה החדשה שהשתלטה על דמשק היא קבוצה ג'יהאדיסטית מסוכנת".

בהקשר לגל האנטישמיות הגובר באירופה, הבהיר סער כי "80 שנה לאחר השואה, אנו עדים להתגברות השנאה כלפי יהודים, במיוחד על אדמת אירופה. לאיחוד האירופי יש אחריות להתמודד עם זה. אנו מעריכים את הצעדים שננקטו, אך הם אינם מספיקים".

עוד הדגיש כי "יש קשר ישיר בין אנטישמיות לאנטי-ישראליות. ביקורת לגיטימית היא דבר מקובל, אך שלילת זכות קיומה של ישראל היא אנטישמיות לכל דבר ועניין".

סער התייחס גם לארגון אונרא והצהיר כי "הארגון הפך לחלק מהבעיה ולא מהפתרון. ההסתה בבתי הספר של אונרא היא מהגרועות שנראו, ואנו מחויבים להיאבק בכך. החוק שעבר בכנסת ברוב גדול מוכיח כי ישראל לא תסכים להמשיך לתמוך בארגון שמנציח את הסכסוך במקום לפעול לפתרונו".

הכינוס בבירת בלגיה חיזק את מעמדה של ישראל כשותפה אסטרטגית של אירופה. לצד חילוקי הדעות, התקדמויות משמעותיות הושגו בהנעת שיתוף פעולה בתחומים מרכזיים, תוך הצבת קווים אדומים ברורים מצד ישראל בנושאים ביטחוניים ואידיאולוגיים. כפי שסיכם סער: "הגיע הזמן להיפרד מפרדיגמות ישנות ולחפש ביחד פתרונות מקוריים, מתוך כבוד הדדי ושיח כן".