עודד ליפשיץ ושלושת בני משפחת ביבס ישובו בפעימת החללים

משרד ראש הממשלה הודיע כי ישראל קיבלה את רשימת החטופים-החללים שאמורים להיות מוחזרים (יום ה', 20.2.25) במסגרת המתווה המתגבש. מתאם השבויים והנעדרים, תא"ל (מיל') גל הירש, עדכן את משפחות החטופים באמצעות נציגי צה"ל על ההתפתחויות האחרונות. מדובר בעודד ליפיץ, ובשירי, אריאל וכפיר ביבס.

"בשעה קשה זו, ליבנו עם בני המשפחות הכאובות", נמסר בהודעה הרשמית. משרד ראש הממשלה הוסיף כי ימשיך לעדכן במידע מהימן ככל שיידרש, וקרא להימנע מהפצת שמועות ומידע שאינו רשמי.

בצה"ל נערכים לקליטת הארונות בשעות הבוקר, אך במערכת הביטחון קיים חשש שחמאס ינצל את האירוע לצורכי תעמולה, בין היתר באמצעות מפגן צבאי. גורמי ביטחון פנו לכלי התקשורת בישראל בבקשה להימנע משידור תמונות מרצועת עזה.

עם הגעת הארונות לשטח ישראל ייערך טקס צבאי לזכרם, הכולל יזכורתהלים פירב צבאי, ולאחר מכן יועברו לרכבי צה"ל בליווי משטרתי אל המכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם יבוצע תהליך זיהוי סופי.

משפחת ביבס: "לא נספיד עד שיושלם הזיהוי"

ממטה משפחות החטופים נמסר כי החזרת ארבעת הנרצחים אומנם מביאה לסיום חוסר הוודאות לגבי גורלם, אך הדגישה כי עדיין ישנם 69 חטופים בשבי חמאס, ללא מועד שחרור באופק. "אנו קוראים למקבלי ההחלטות לפעול במהירות למען החזרתם. אסור להתמהמה ולהסתכן באובדן חיים נוסף או בהיעלמותם של חללים נוספים".

הנשיא הרצוג: "הרוע הזה מחייב תגובה תקיפה"

מי היו החטופים החללים

עודד ליפשיץ (84, ניר עוז)
ליפשיץ, ממייסדי קיבוץ ניר עוז, נחטף ב-7 באוקטובר יחד עם אשתו יוכבד. ב-11 במאי היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-85. בני משפחתו סיפרו כי בני הזוג הוחזקו בשבי ללא תרופותיהם החיוניות. במהלך הקרבות בקיבוץ, ביתם נשרף כליל.
ליפשיץ היה עיתונאי ואיש שלום, שעסק במשך שנים בהסעת פלשתינים לקבלת טיפול רפואי בישראל. לפני כמה חודשים נמסר כי היה מוחזק בתנאים סבירים, אך מאז אבדו עקבותיו.

משפחתו מסרה עם היוודע דבר החזרתו הצפויה: "502 ימים קיווינו והתפללנו לסוף אחר, אך עד שלא נקבל ודאות מוחלטת – המסע שלנו לא יסתיים".

שירי ביבס (33, ניר עוז) ושני בניה, אריאל (5) וכפיר (שנתיים)
שירי ושני ילדיה נחטפו מביתם בבוקר 7 באוקטובר, כשמחבלים לקחו אותם תחת אש מממ"ד הבית. בתחילה הוסעו בטרקטורון ולאחר מכן הועברו בטנדר לח'אן יונס.

חטיפת המשפחה תועדה בסרטון שפורסם כבר ביום הפיגוע והכה גלים בישראל ובעולם. במשך חודשים קיוו קרוביהם לראותם משוחררים במסגרת העסקות, אך שמותיהם לא הופיעו ברשימות. בנובמבר הודיע חמאס כי האם ושני ילדיה נהרגו לכאורה מאש צה"ל, אך לא נמסרה הוכחה לכך.

ביום הולדתו החמישי של אריאל, בני משפחתו ערכו עצרת המונית וקראו לציבור להגיע ולתמוך, כשהצבע הכתום – צבע שערם – הפך לסמל למאבק לשחרורם. גם הכנסת, עיריות ברחבי הארץ וכוכבים בארגנטינה – מולדתה של שירי – הקדישו להם מחוות תמיכה.

המשפחה הגיבה על קבלת הבשורה הקשה: "לא האמנו שנחגוג להם ימי הולדת בלי שהם איתנו. קיווינו לנס – אך עד שנדע בוודאות, נמשיך להיאבק למען כל החטופים".