נשבר הווטו: הנציב שיברר את התלונות על עמית ימונה בידי ועדה מחוץ לשליטת השופטים

ועדת החוקה סיימה (יום ג', 18.2.25) להכין לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6) (בחירת הנציב), התשפ"ד-2024. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, יוזם החוק, כינס את הוועדה כדי להשלים את הדיון בנושאים עליהם דנה הוועדה בדיון הקודם ובהם משך כהונת חברי הוועדה שקוצר לארבע שנים וחצי במקום חמש, והייצוג הנשי בוועדה - שלגביו נקבע כי מבין שני הנציגים שבוחרים שופטי בית המשפט העליון ונשיאי בתי המשפט המחוזיים - אחד יהיה אישה. רוטמן הודיע כי בדיון הבא יתקיימו הנמקת הסתייגויות והצבעות.

לפי הנוסח המוצע, הוועדה לבחירת הנציב תמנה 7 חברים: שר המשפטים, שר העבודה, שני שופטים בדימוס שנבחרים - אחד ע"י חבר שופט העליון ואחד ע"י נשיאי בתי המשפט המחוזיים (במקום שופט עבודה בדימוס בנוסח קודם), דיין בדימוס שנבחר ע"י הרבנים הראשיים, הסניגורית הארצית הציבורית, וח"כ שנבחר בדרך שיחליט יו"ר הכנסת - בוועדה או ע"י הכנסת, כפי שקיים ביחס לבחירת נציגי הכנסת למועצת הרבנות הראשית (זאת במקום יו"ר ועדת החוק ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה בנוסח קודם); בנוסף, הוסר מההרכב עורך דין בעל ניסיון בייצוג בערכאות שימנה שר המשפטים. כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תיערך ברוב רגיל של 4 מתוך 7.

במקור הוצע ע"י היו"ר רוטמן, כי הצעה למועמד לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים תוגש בידי שר המשפטים או 10 ח"כים, וכי בחירתו תעשה במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה. זאת, בשונה מההסדר הקיים כיום, לפיו הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, על-פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. הסדרי הבחירה ייקבעו בתקנון הכנסת.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "נוהל העבודה בד"כ הוא שאוספים הערות, והרבה פעמים הח"כ המציע לא נוכח כל הדיון, ולאחר הדיון מעלים את הנקודות ומכינים נוסח סופי שעליו מצביעים, ולא פותחים את הדיון מחדש. במקרה הזה אני היוזם, וראיתי לנכון לכנס דיון נוסף בעקבות הערות שעלו בדיון האחרון, למרות שלא לגבי הכל נגיע לעמק השווה.

"בנוגע למשך הכהונה של חברי הוועדה, יש כאלו הרואים בכך דבר מהותי והייעוץ המשפטי העיר על כך שבאמצע פרק זמן הכהונה תפקע כהונתם בשלב בו צריך למנות את הנציב הבא. הייעוץ הציע שהכהונה תימשך חמש שנים וחצי. זה שינוי אחד מהנוסח שעליו דובר. שינוי נוסף נוגע לייצוג הנשי - אצלנו במפלגה יש ייצוג הולם כמעט חצי-חצי גברים נשים, זה היה חלק מההסכם הקואליציוני שלנו. בעקבות ההערה בנושא, הצעתי היא שכל גוף הממנה שני נציגים, אחד מהם יהיה אישה".

עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית: "המתווה הזה, כמו המתווה הקודם, מהווה הפרה בוטה שעמד עליה ביהמ"ש בפסיקה - חקיקה משטרית מחוקקים מאחורי מסך בערות, ואין לשנות את הכללים תוך כדי המשחק. לכן כל הסדר שייקבע בכל מקרה חייב להיות בתחולה עתידית.

"לגבי התהליך, הוועדה הקדישה עד כה את רוב הדיון להרכב הוועדה, אך עיצוב דרך בחירה הוא לא רק מי בוחר, אלא מכלול של הוראות שלא ניתנה עליהם הדעת - כשירות, השעיה, הגשת מועמדים. דברים המחייבים בחינה, של הסדר מורכב שכזה, והדברים טרם נבחנו בוועדה כך שגם מבחינת התהליך יש פגמים שראוי שהייעוץ המשפטי של הוועדה יידרש אליהם.

"לגבי ההרכב החדש המוצע, אין בו מענה לפוליטיזציה ולחשש לפגיעה בעצמאות ואי-תלות מערכת המשפט.

"אין הצדקה שמכל הערכאות הדיוניות החיצוניות תהיה נציגות רק לבתי הדין הדתיים ולעורכי הדין רק לסנגוריה, ויש להבטיח נציגות מקצועית מוסדית רחבה. לא קיבלנו מענה למה מבחינה מוסדית לשכת עורכי הדין לא חברה בוועדה, וטענות ניגוד העניינים בנושא לא רלוונטיות.

"בכל מקרה, אנו מתנגדים להסדר הנוכחי, משאין בו את הערובות שיבטיחו את ההגנה על עצמאות הרשות השופטת ואי-תלותה ולכן גם במבט צופה פני עתיד נדרש לערוך בהסדר שינויים".

עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט: "ייצוג הולם לנשים הוא דבר ראוי ונדרש, יישר כוח לנציגת לשכת עורכי הדין שהעלתה את הנושא, אך כפי שאמרנו אתמול אנחנו מתנגדים להצעת החוק בהיותה פוגעת בעיקרון אי-תלות שיפוטית והעצמאות השיפוטית, מגבירה את הפוליטיזציה ומחלישה את הרשות השופטת. ישנו הסדר קיים, שמן הראוי היה לפעול על פיו ולא לשבור את הכלים ולא לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, כדי לבכר את המועמד שהשר חפץ ביקרו. יש הסדר שהיה נכון וצריך להמשיך בו".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "דנו בנוסח החדש לראשונה אתמול. לגבי הייצוג הנשי, אי-אפשר להתגבר על העובדה שנשים הן למעלה מ-50% ואני לא רואה אפשרות שלא יהיה ייצוג נשי הולם של 50% בוועדה כה חשובה. לעניין אופן בחירת נציג הכנסת, עליה להיות בבחירות חשאיות. אם לא, מכיוון שאתה לא רוצה ניגוד עניינים ואתה הגון, עליך להתחייב שהבחירות לא יהיו בוועדה בראשותך. לגבי התחולה, עליה להיות בתחולה נדחית לכנסת הבאה. אם בכל זאת תתעקש, יש לסכם שכרגע ייבחר ממלא-מקום, ובכנסת הבאה תבחרו לפי הוועדה. בנוגע לכשירות מועמדים, אני מציעה שיהיה שופט עליון בדימוס או שופט לכל הפחות. אפשר לקבוע תקופת צינון או תנאי כשירות הולמים".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "אני כמובן מתנגד לחוק, אך כדי לייצר היגיון פנימי, אני בעד קביעה שהנציג יהיה ממלא-מקום בכנסת הנוכחית ושהתחולה תידחה. בסוף נעשה פה דבר חקיקה כי מישהו לא רוצה לשבת עם מישהו. לגבי הייצוג הנשי, מאחר שאין בהרכב הוועדה את שופט ביה"ד לעבודה, אין הכרח שהשר יהיה שר העבודה, ולכן אפשר לקבוע שיהיה שר המשפטים ושרה נוספת ובכך נגדיל את הייצוג. לגבי הדיין, לא ניכנס לעצם הדיון אם זה נכון או לא נכון מעצם מסת התלונות, ששיטת הבחירה אינה נכונה. זה נכון שלרבנים הראשיים יש כובע נוסף, אין שום סיבה לעשות שינוי, צריך שייקבע במותב ולא ע"י הרבנים הראשיים. לגבי הבחירה בכנסת, לפי ההצעה - בסוף זו החלטה שתהיה באחת הוועדות או במליאה. זה לא מתאים שזה יהיה כמו הבחירות למועצת הרבנות. הרבה יותר מתאים שזה יהיה כמו בוועדה לבחירת שופטים, כדי לייצר מסך בערות כלשהו, שלא יהיו שיקולים פוליטיים פרסונליים ולהקטין את הסחר מכר".

היו"ר רוטמן: "אני חוזר ואומר שוב - אילו רק אני יושב ומחוקק פה - אחד, הבחירה היא רק ע"י הכנסת, זו עמדתי. הייעוץ המשפטי לממשלה, הייעוץ המשפטי לכנסת וגורמי מקצוע שונים אמרו שזה הופך ל-100% פוליטי ולכן בנינו ועדה שיש בה רוב לאנשי מקצוע. אני כאמור לא שלם עם הצעת החוק. לגבי הנושא של השר, יש בעיה כי שר העבודה, הגורם הממנה, יושב מתוקף תפקידו. יש בעיה להשאיר את מערכת בתי הדין לעבודה מחוץ לתמונה, זה לא נכון. יש להם היקף תלונות משמעותי, בדומה לבתי הדין הרבניים.

"אפשר לקבוע שלפחות אחד מנציגי שופטי העליון והמחוזי בדימוס, תהיה אישה. אני סומך על חבר שופטי העליון ונשיאי המחוזי שיתאמו ביניהם, ומאחל להם שיבחרו שתי נשים, זה יכול להיות מצוין".

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "האירוע פה חמור מאוד-מאוד ומשום מה לא זוכה, אולי מחמת האירועים הגדולים שאנחנו עסוקים בהם, לתשומת הלב הראויה". הוא פנה לחברי הקואליציה: "יש כאן השתלטות מלאה של הממשלה והקואליציה על התפקיד החשוב של נציב התלונות על השופטים, אירוע שהולך לייצר מציאות שבה התפקיד הקריטי והחשוב הזה שכולנו מצרים על כך שהוא לא מאויש, הולך להיות כלי פוליטי נטו. אני אומר את הדברים במלוא חומרתם מכיוון שכבר ראינו תופעות מדאיגות של סימון שופטים ואנחנו ממש סוללים פה מסלול ברור מאוד למציאות של סימון שופטים בגלל העמדות השיפוטיות שלהם ושימוש מניפולטיבי במוסד התלונה על שופטים כדי גם להלך אימים, לשבש דיון מאוזן ולהשתיק עמדות שיפוטיות".

לאחר מכן פנה ליו"ר רוטמן: "אתה יכול להציג מבוקר עד ערב שאתה הבאת את הנוסחים כתוצאה מדיאלוג איתנו. פה רואים מה הנוסח של היום שנקבע ל-17 בפברואר ורואים את הנוסח שאנחנו דנים בו עכשיו. מה שקרה הוא שהכנסת מקבלת מחצית מהייצוג ביחס לממשלה - איפה עוד יש תקדימים כאלה בחקיקה. בניגוד למה שמתואר כאן כאילו יש פה משחק הוגן אופוזיציה-קואליציה, בדרך הבחירה, יש סירוב לבחירת חשאיות, והעברת הבחירה לאחת מוועדות הכנסת והתוצאה היא שהאופוזיציה איבדה את הייצוג שלה בתהליך.

"בנוסף, בנוסח האחרון יש מצב מובהק יותר מכל הנוסחים, של שליטה קואליציונית ממשלתית מלאה דה-פקטו, בתהליך המינוי של הנציב. הצענו לייצר מציאות שבה לפחות נדרשת הסכמה של עוד שחקן, הסנגורית הציבורית הארצית, אבל הרעיון הזה, שאת התפקיד הרגיש הזה הקואליציה לא ממנה לבד דה-פקטו, לצערי נדחה אתמול על-ידי היו"ר.

"דבר שלישי, יש במדינת ישראל פחות מ-100 דיינים וקרוב לאלף שופטים, התלונות על דיינים הן 10-8 אחוזים מכלל התלונות. איך אפשר שיהיה יחס של שני שופטים אל מול דיין אחד בייצוג של הוועדה".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "ניתן להגיע לאיזון יותר טוב בהרכב הוועדה. יש פה ייצוג יתר לגורמים שמייצגים פן חלקי בעבודת בתי המשפט ועבודתו של הנציב. ביחס לדיין בדימוס, בסופו של דבר הוא מייצג חלק קטן מהתלונות ומהתיקים, כך שהדיין שמייצג פן מקצועי, שיכול להיות הקול המכריע, לא מייצג מסה גדולה של תיקים או תלונות במערכת המשפט הרגילה.

"ברמה מסוימת זה נכון גם לגבי הסניגורית הארצית, המייצגת פן מסוים - רק תיקים פליליים ורק מצד ההגנה. יש פה ייצוג לנישות מסוימות, חלקים קטנים יותר מכלל הפרקטיקה. היה יכול לחשוב על שינויים כמו למשל להגדיל לרוב של 5 במקום 4, דבר שיכול לשקף הסכמה רחבה, יותר קונצנזוס".