עדותו של נתניהו תימשך לפחות עד סוף שנת המשפט ביולי

השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם דורשים (17.2.25) מסניגוריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לייעל את החקירה הראשית. ראש צוות ההגנה, עו"ד עמית חדד, מעריך שיידרשו עוד 14-12 ישיבות בנוגע לתיק 4000, מחצית מתוכן על פריטי הסיקור, ועוד עשר ישיבות לתיקים 1000 ו-2000.

אם בית המשפט יאפשר לוח זמנים זה, יידרשו עוד שמונה שבועות להשלמת החקירה הראשית (בהנחה שיתקיימו מדי שבוע שלוש ישיבות בנות שש שעות כל אחת). היחס המקובל בין חקירה ראשית לחקירה נגדית הוא לפחות 1:2, וכאן יש חקירות נגדיות גם של בני הזוג אלוביץ ונוני מוזס.

אפילו אם היחס יהיה נמוך, מדובר ב-70 ישיבות של חקירה נגדית - דהיינו עוד 24 שבועות. שנת המשפט מסתיימת בעוד חמישה חודשים, כך שעדות נתניהו תימשך לפחות עד הפגרה - ואולי גם תגלוש לשנת המשפט הבאה (מתחילת ספטמבר). התביעה אומרת כי תשתדל שלא להגיע ליחס של 1:3 כפי שהיה בעת החקירה הנגדית של עדיה.

"לא אדוני יקבע מה ייתכן"

צילום: תדמור ותירוש בבית המשפט [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]

הדיון החל בחילופי דברים חריפים במיוחד בין ראש צוות התביעה בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, לבין חדד. הרקע היה בקשתה של התביעה אתמול להוציא מהתיק ציוצים שהציג חדד, שכביכול נכתבו בידי עורך וואלה לשעבר, אבי אלקלעי, ואשר לדבריה נכתבו בידי אדם אחר באותו שם. בתגובתו האשים חדד את התביעה בניהול קמפיין תקשורתי ולא הודה שנפלה טעות.

תירוש יצאה נגד דברים אלו וחדד דרש: "לא ייתכן שאני לא אגיב". פרידמן-פלדמן: "לא אדוני יקבע מה ייתכן שמה לא ייתכן. אני ציפיתי לקבל תגובה עניינית ולא תגובה עם כל מה שיש בסעיפים האחרונים. יכולתם לענות כן או לא ובזה העניין היה מסתיים". חדד: "אני הייתי מושא למסע ההשמצה של אתמול, מופרע ואלים".

שחם: "אנחנו בבית משפט. מופרע? אלים?" חדד: "אלים, בהחלט אלים". פרידמן-פלדמן: "תוריד את הטונים ותשנה את השיח". חדד בהתרסה: "אין להגנה מה להגיד היום". פרידמן-פלדמן: "סיימנו את הדיון בזה". חדד: "לא סיימנו. הפרסומים בעיתונות היו במילים זהות, אני אראה לכם". פרידמן-פלדמן: "אני אקטע את אדוני, כי אדוני לא יתן הוראות להעלות כתבות".

חדד: "התחיל מסע הכפשה מתוזמן ומתוזמר. 'הטעות הקשה'". תירוש: "איזה מסע? הגשנו בקשה לבית המשפט!" פרידמן-פלדמן: "הגישו בקשה". חדד: "אתם לא מתדרכים? אותן מילים מופיעות בכל מקום". פרידמן-פלדמן: "הוגשה בקשה והוגשה תגובה. כל מה שקרה סביב זה אינו שייך. מה שעושה העיתונות אינה עניין שלנו. סיימנו את הדיון". חדד: "יש להם דוברת!" תירוש: "לכם יש חמישה-שישה דוברים!" תירוש וחדד החליפו צעקות ופרידמן-פלדמן הרימה את קולה, בצורה נדירה מאוד: "אנחנו סיימנו! הוגשה בקשה, ניתן החלטה ובזה הסתיים העניין".

"כל דבר הוא עניין של מידה"

צילום: חדד ונועה מילשטיין בבית המשפט [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

בנוגע להתנהלות התיק, פתחה פרידמן-פלדמן: "עברנו עשרה דיונים, שמענו בסבלנות רבה, התחושה שלנו היא שצריך להיות שינוי, כי הדברים חוזרים על עצמם". חדד, שוב בהתרסה: "אז אנחנו סיימנו. הדברים מיצו את עצמם? אנחנו רק בתחילת הדרך".

פרידמן-פלדמן: "אדוני יישב ויקשיב לי. אנחנו כבר תשע ישיבות עוברים על רשימת הפריטים [של הסיקור בוואלה]. הייתה איזושהי חלוקה בין הפריטים, יש ביניהם הבדל וצריך לשאול בהתאם. הראיות לפנינו ואפשר להגיש לנו בלי להציג. צריך שינוי". חדד: "אי-אפשר להסתכל על האירוע הזה כאילו שהוא לא בתוך איזשהו מכלול. הגענו לכתב אישום מופרך מיסודו ואנחנו חייבים לפרק אותו אות-אות. אין דרך אחרת".

שחם: "הכוונה הייתה בראש ובראשונה למיצוי הפריטים. שם אנחנו מתחילים לחוש שהדברים מתחילים לחזור על עצמם. אני לא אומר שאין פריט פה ושם שצריך להתעכב עליו, אבל התועלת השולית ממעבר על הפריטים נראית מעטה. מעבר לכך, יש נושאים נוספים שצריך לדבר עליהם ולא על זה דיברנו. כאן אנחנו מבקשים לקבל הערכת זמן מושכלת ככל האפשר כדי שנוכל לתכנן את המשך ההליך".

חדד: "אני לא נהנה מלעבור פריט אחרי פריט, גם נתניהו לא נהנה מזה, אבל אין ברירה. אם יש צנזורה פנימית של וואלה, כפי שהתביעה טוענת בטעות, הוא צריך להתייחס איך האתר נראה מנקודת מבטו". שחם: "הבנו את נקודת המבט הזאת. כל דבר הוא עניין של מידה". בר-עם: "אם יש קבוצת פריטים שראש הממשלה לא מודע להם, מה העדות תוסיף לנו? מה זה עושה בכתב האישום – זה אדוני יטען".

שחם: "יש שאלה מהו הנושא ומה אתם רוצים להראות לו, ושאלה אחרת היא מה נדרש להראות באמצעות העד. את תמונת האתר אנחנו יכולים לראות בלי העד. חלק גדול מהדברים, אנחנו יכולים לראות מהחומר". חדד: "בסוף איך נתניהו רואה את האתר ביום נתון, במיוחד בנוגע לצנזורה העצמית, אין לזה תחליף". בר-עם: "הפרסומים באתר ברורים". חדד: "עדיין נדרשת עדות בעניין". שחם: "אנחנו רואים שאתם מקצרים, אבל יש עניין של כמות".

צילום: חן וישראל וולנרמן בבית המשםט [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]

נתניהו: "אני מבקש לומר משהו". פרידמן-פלדמן: "אנחנו בדיון מול עורכי הדין. אדוני לא חלק מהדיון. אדוני לא יכול להגיד. אדוני רוצה לומר משהו – יאמר לעורך דינו. אדוני יישב. יש סדר מקובל בבית משפט". נתניהו: "אני נדהם. אני מבקש בסוף דבריו של עו"ד חדד לומר משהו לבית המשפט".

חדד הסביר, כי נתניהו חייב להתייחס לשורה ארוכה של עדים, שחלקם העידו במשך עשרות ישיבות. חדד גם האשים את התביעה בתדרוכים נגד השופטים, ושב וטען שעליה לוותר על עשרות פריטי סיקור. בר-עם הגיב: "זכותה של התביעה לעמוד על כתב האישום". חדד: "לא! אין להם סיקור סביר להרשעה. הם חושבים שיוכיחו היענות חריגה? הם אנשים חכמים". לדברי חדד, "אנחנו עושים מאמץ עליון ויש גם ריבים בצוות ההגנה, ואני כל הזמן מקצר".

סניגורם של בני הזוג אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, אומר שהוא מעריך שיזדקק לשלושה-ארבעה ימים לחקירה נגדית של נתניהו, לאחר שכבר קיצר אותה מאוד בעקבות החקירה הראשית. סניגוריתו של מוזס, עו"ד שרון קליינמן, אומרת שקשה לה להעריך את משך החקירה הנגדית, שכן נתניהו טרם העיד בתיק 2000.

פרקליט מיסוי וכלכלה, עו"ד יוני תדמור, הזכיר שהחקירות הנגדיות של עדי התביעה הייתה פי שלושה מהחקירות הראשיות, ואמר שהתביעה תעשה כל מאמץ כדי לא להגיע לאותו יחס. תירוש אמרה כי הערכה מדויקת יותר תהיה בסוף החקירה הראשית. פרידמן-פלדמן הדגישה, כי הכוונה היא לייעל ולקצר בלא לפגוע בשום צד, אלא במקום בו אין תועלת נוספת.

בסוף הדיון אפשרו השופטים לנתניהו לדבר: "אני המלצתי לייעל את ההליך ולמסור קלסרים. אין עניין למשוך את הזמן. התיק הזה עלה עד עכשיו מאות מיליוני שקלים, אולי יותר. בסוף התוצרת היא האשמה בשוחד. איזו תמורה הייתה פה?"

פרידמן-פלדמן: "בוא נתמקד. רצית לומר משהו על ההליך". נתניהו: "אומרים שקיבלתי מתת 315 פריטים. זכותי וחובתי לתת לכם את המענה על כל אחד ואחד מהפריטים הללו, כיצד הדבר הזה נתפס בעיני, כי על זה אני מואשם. המאסה היא חשובה ואומרת הרבה. היכולת שלי לומר את האמת מול כל הלבנים של השוחד, ואפשר לנפץ את זה לאבק.

"לשאול אותי את השאלות הנוקבות ביותר לגבי כל פריט ופריט, זה הדבר הכי יסודי. אני לא יכול לקבל את זה – אתם יכולים להחליט כל דבר – מבחינה מוסרית שאני לא יכול להגן על עצמי. אמרתם: תלכו לגישור. הם סירבו. אמרנו: להוריד עשרות סעיפים. הם סירבו. זכותי וחובתי לענות על כל פריט ופריט".