נתניהו חזר על שלו - וגם השופטים

1. היום התשיעי לעדותו של בנימין נתניהו (12.2.25) נראה כמו המשך ישיר לימים הקודמים, למרות ההפסקות הארוכות בין הדיונים. הסניגור עמית חדד הציג עוד ועוד פרסומים שליליים של וואלה על נתניהו וחיוביים על יריביו (לגישת ההגנה), סביב בחירות 2015, כדי להוכיח שהאתר היה עוין במיוחד ומכאן שלא הייתה שום עסקה שוחדית בין נתניהו לבין הבעלים, שאול אלוביץ.

נתניהו המשיך להכחיש כל קשר לפניות של דובריו לוואלה, כולל בענייניה של שרה נתניהו. הוא גם המשיך לומר, שהפניות הללו היו שגרתיות לחלוטין, הן מבחינת התוכן והן מבחינת היעד; היו פניות דומות לאמצעי תקשורת אחרים. "נטייה לשמאל נראית טבעית לגמרי; תמיכה בימין - זה מיד חשוד. זה מה שכל כך מסוכן בכתב האישום הזה. זו סכנה לדמוקרטיה; חשבתי כך אז ואני חושב כך היום ביתר שאת", אמר נתניהו.

נתניהו התייחס גם להחלפתו של ינון מגל בתפקיד העורך הראשי של וואלה, כאשר היה למועמד של הבית היהודי לכנסת באותן בחירות. במקומו מונה אבי אלקלעי וחדד שאל אותו האם היה מעורב במינוי. נתניהו השיב בשלילה והוסיף: "בדיעבד אולי הייתי צריך לדבר עם אלוביץ, אולי הייתי משיג משהו. המינוי של אלקלעי סותר ב-180 מעלות וב-150 קמ"ש את מה שרצוי לי: איש שמאל קיצוני ואנחנו בזמן בחירות".

שתי הערות אגב. האחת: בתור מי שטוען שעסק בתקשורת אולי חצי שעה ביום, נתניהו מפגין בקיאות רבה בשמותיהם ובדעותיהם של אנשי תקשורת ואמצעי תקשורת רבים. השנייה: בשאלות רצופות הוא אמר כי לא היה מודע לסיקור בוואלה של נאומו בקונגרס ב-2015 בנוגע להסכם הגרעין עם אירן, וכן היה מודע בזמן אמת לסיקור בנוגע למעונות ושרה נתניהו.

2. עוד דבר שחזר על עצמו היום: חוסר ההבנה (בלשון המעטה) של השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בנוגע לתפקידה וזכויותיה של התקשורת. זה התחיל אחרי ההפסקה הראשונה, כאשר העיתונאים אביעד גליקמן ואור-לי ברלב הציגו לנתניהו שאלות בנוגע לעסקת החטופים, עליהן כמובן לא השיב.

כאשר נכנסו השופטים, התלונן חדד בפניהם ש"העיתונאים מטרידים את העד ומכניסים פוליטיקה לאולם". הטענה הזאת הייתה מופרכת וצבועה. מופרכת - משום שהטרדת עד היא בנוגע לעדותו, ולא בדמות שאלות לגיטימיות לראש הממשלה (כפי שחדד מקפיד לקרוא לו בכל שאלה) בנושאים החשובים ביותר שעל סדר היום. צבועה - כי מופעי התמיכה המביכים של איתמר בן-גביר, שלמה קרעי, ניר ברקת, יואב קיש וטלי גוטליב לא הפריעו לו, כמו גם הראיונות וההצהרות שנתנו באולם בזכותו של נתניהו ובגנותה של הפרקליטות.

העיתונאית יעל פרידסון ניסתה להסביר, שעיתונאים יכולים לדבר בשגרה עם נאשמים, אבל לא עם נתניהו - אשר נכנס לאולם מכניסה צדדית דקות בודדות לפני הדיון. התשובה של פרידמן-פלדמן הייתה בעייתית: "העיתונאים לא אמורים לעשות שום דבר חוץ מלכתוב. האולם לא מיועד לשיחות. בחוץ, מה שאתם עושים - עושים. לא באולם". אין תקדים לאיסור של בית המשפט על עיתונאים לשוחח באולם עם נאשמים ועדים. נעיר גם, שכאשר ביקשה הדס קליין לומר לשופטים שהיא קורבן להטרדה - הם מנעו זאת.

זו לא הפעם הראשונה בה פרידמן-פלדמן פוגעת בזכויות יסוד של תקשורת חופשית. כאשר נענו השופטים לבקשתו של חדד לקיים דיון בדלתיים סגורות בבקשתו של נתניהו לבטל את אחד הדיונים, היא מנעה מגליקמן לטעון נגד הבקשה. זאת, למרות שקבלתה הייתה פגיעה ישירה בחופש העיתונות, בחופש הביטוי ובחופש העיסוק.

נכשל עוד ניסיון לזרז את העדות

צילום: ממשיכים להפגין יד רכה מול ההגנה [צילום: אורן בן-חקון, פול]

3. לעומת התקיפות מול התקשורת, השופטים ממשיכים להפגין יד רכה מול ההגנה. בתום היום התשיעי לחקירה הראשית של נתניהו, אנחנו בפריט ה-70 מתוך 315. ובמקביל, חדד מגיש כאמור באמצעות נתניהו עוד ועוד פרסומים אחרים, למרות שאין שום צורך בכך.

בנקודה מסוימת אתר השופט משה בר-עם: "כמה פרסומים אנחנו צריכים עוד לראות כדי להוכיח את הסרגל? יש גבול. השאלה היא מהי התועלת השולית מעוד פרסום ועוד פרסום". פרידמן-פלדמן: "הפרסומים לפנינו ונראה אותם. לא צריך להראות, זה הוגש". חדד טען: "קיצצנו הרבה מאוד". בר-עם: "אדוני יכול לדגום". פה נגמר הניסיון היומי של השופטים לזרז את העדות, וכמו כל קודמיו – בכישלון ובלא שהם יטלו בחזרה לידיהם את ניהול ההליך.

4. חילופי דברים יוצאי דופן בחריפותם היו בין חדד לבין ראש צוות התביעה בתיק 4000, יהודית תירוש. חדד טען: "התחילו לבדוק אם יש היענות חריגה ונטשו את זה". תירוש: "דברי שקר והבל שמיועדים לא לאולם אלא למקומות אחרים". חדד הרים את קולו: "חוצפה!" פרידמן-פלדמן: "לא אומרים על סניגור שהוא משקר, תשמרי על הביטויים". תירוש: "דברים חסרי בסיס".

חדד: "לא יכול להיות שמגישים כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן ואנשים כל כך מוכשרים לא בדקו האם זו היענות חריגה. נעשו גישושים, ומי שמצא שהדברים הפוכים – חטף מכה באף. אנחנו נוכיח את זה. זו באמת שערורייה, שלא עשו בדיקות כאלה". השניים המשיכו להחליף צעקות עד שפרידמן-פלדמן התערבה: "סיימנו עם זה!"

עימות נוסף היה כאשר נתניהו הרים את קולו ודפק על הדוכן, וטען לרדיפה פוליטית משום שניסה לשנות את התקשורת ושהיא נמשכת בדמות כתב האישום נגד עוזריו עופר גולן (אשר נכח באולם), יונתן אוריך וישראל איינהורן. תירוש קמה להתנגד מיד, וחדד – שהוא גם סניגורם של גולן ואוריך – הרים את קולו במתקפה על הפרקליטות. פרידמן-פלדמן הגיבה: "אנחנו לא מנהלים כאן תיקים אחרים". סביר להניח שכל נאשם אחר וסניגור אחר היו נתקלים בתגובה חריפה יותר.

ציטוט היום